אגרוף חלש של שלמה - כואב
לא מתכוון להכנס לויכוח הזה, הוא נראה לי חסר תוחלת לחלוטין, אתם מתווכחים על אמונות ואף נימוק שיעלה האחד לא ישכנע את השני. אבל, אני יכול להעיד מהרבה ניסיון, שגם בלי לעשות קרבות "מגע מלא" אגרוף קל של שלמה מאוד כואב, ובמקומות שהוא מכה, אם הוא ישחרר מעט יותר כוח, הוא יגרום להרבה נזק והקרב יגמר, במכה אחת, מקסימום שתיים. ואל תדברו איתי על חישול, המכות יהיו בדיוק לאותם מקומות שאי-אפשר לחשל וגורמים לנזק מירבי. הרושם שלי הוא, שהניסיון האישי הוא שגורם לשלמה לחוש כפי שהוא חש לגבי קרבות מגע מלא. הוא חש ובצדק שקרב מול לוחם מיומן (מסוגו) לא ימשך זמן רב והמכה הטובה הראשונה תכריע את הקרב (אם היא לא תחסל את היריב, היא תיצר פתח מספיק כדי לחסל אותו במכות שימשיכו אחריה. ואגב, כמי שצופה באימוני הקראטה אצל שלמה, חלק לא-קטן מהקרבות כן מבוצע במגע, אבל מגע בשליטה על הכוח, ולא בלי שליטה, כך שמכה לפנים תעצר לפני הפנים ומכה לגוף תפגע מעט יותר חזק. בגישה הזו, כשתגיע לרחוב אתה תסיר את המעצור ולא להיפך (גם אני כשאני מתרגל בטקוואנדו משתדל לעבוד על אותה הגישה - אני מסמן ע"י מתן מכה שצריכה להכנס טוב ועוצר אותה במאמץ מודע, אם אני מעט לא מודע - המכה תכנס בעוצמה מלאה ולא להיפך). ועדיין, אני לא חושב שאני יכול להכריע בויכוח של מה עדיף - "מגע מלא" או "סימונים". ואולי אין פה גישה עדיפה, אלא מימוש עדיף לאחת משתי שיטות הטובות, שתלוי במורה טוב, שידע ללכת על הגבול שבינהן. ונקודה נוספת - ללא מעט אנשים (וגם אני כלול בינהם), "מגע מלא" פשוט איננו אופציה מבחינה פיזית. או לפחות לא היה בתחילת האימונים (ובזמן האחרון אני מרגיש שאני מתחיל להזדקן והוא נהיה רק פחות רלבנטי). אותם אנשים היו נפצעים בתחילת האימונים ומסיימים את דרכם באמנויות הלחימה, ואילו באימון בשיטה רכה הם נשארים ויכולתם עולה. אז אולי, כל שיטה מתאימה יותר לאדם אחר ? אמיר