הבעיה עם הגישה הזאת
היא שהיא הובילה לכל המסקנות הלא נכונות בעבר. הדת שכנעה את המדע בעבר שכדור הארץ נמצא במרכז היקום - כי הידע שניתן להם בתנ"ך, יש לומר 'הידע הרוחני' (אני יודע שאין בו שום דבר רוחני, אבל בעיניהם זה מה שהוא היה), הוא שכדור הארץ הוא מרכז העניינים. ברור שהיו טעויות בדרכי החשיבה בדרך, אבל העובדה היא שאנשים הגיעו למסקנה הזאת בלי שיקולים מדעיים, וזאת הייתה הדעה הרווחת. השיטה המדעית לא שוללת שום דבר. היא רק אומרת: "אם אתה רוצה לשכנע אותי, תביא ראיות". זאת דרך הגיונית להסתכל על דברים. הבעיה היא שראיות הם דברים מדידים, תאוריות הם דברים שניתן להוכיח ולהפריך, וכל אלה דברים שהם נחוצים בשביל תפקוד המדע. אז את צודקת - יש דברים שאף פעם לא ייכנסו למדע. ויש לכך סיבה טובה: המסקנות שאנחנו מסיקים מהידע הנוסף שלנו הן מסקנות שנראות לנו נכונות, אבל יכול להיות שלא, ואנחנו אף פעם לא נדע. אסור לנו להכביד על המדע עם הנחות שעשויות להיות שגויות, כי הם רק פוגעות בו. "בתור תלמידה טובה לביולוגיה, אני רואה את היופי ואני מבינה את הצורת המחשבה. רק שהיא תמיד היתה בעיני 'סתמית' משהו ותמיד היה 'חסר לי משהו'." לא טענתי שאת לא יודעת או מבינה - אבל ה'סתמיות' היא בדיוק מה שדיברתי עליו. אנשים שומעים על האבולוציה וחושבים שהיא סתמית, ואני חושב שהיא בכלל לא סתמית. יש בה הרבה יופי, ופלא, וגם מגע אלוהי. אני לא זוכר את הציטוט המדויק, ושל מי הוא, אבל הוא היה משהו כזה: "God did not make all these rules just to wave them away." אז זה שמשהו, אבולוציה למשל, פועל לפי החוקים, לא אומר שהוא חף ממגע אלוהי, מפליאה, ממשמעות ומיופי. "עד שהגעתי למישהוא אחר שהסביר את הכל בצורה הפוכה לחלוטין " אשמח לשמוע על ההסבר הזה בהזדמנות