שלום- שאלה בבקשה

מאטפיקס

New member
שלום- שאלה בבקשה

החלטתי להפסיק לשתות חלב. עברתי לחלב סויה. עכשיו שתיתי את כוס הקפה הראשונה שלי עם חלב סויה, ומיד אח"כ רצתי לשירותים (יציאה רכה מאוד אך לא שלשול) יכול להיות שהמעבר החד בין חלב פרה לחלב סויה יגרום לתופעה הזו? אשמח לתשובה או בכלל למידע בנושא.... תודה
 
זה נשמע כאילו הגוף שלך אפילו לא הספיק

לעקל את הקפה , מיד אח"כ = כמה זמן? בכוס קפה בכלל אין כזו כמות של חלב סויה או משהו שעלול להשפיע באיזשהי צורה כזאת. זה נשמע לי יותר כמו מקרה של קישור פסיכולוגי מאשר משהו ממשי אבל כדאי לשים לב אם זה יהיה משהו קבוע.
 

מאטפיקס

New member
תודה

אחרי שביקרתי בשירותים הנחתי את כוס הקפה בצד. כרגע הבטן רגועה ונינוחה. לשם הניסוי אני ממשיכה עכשיו לשתות את הקפה ולראות מה התוצאות. בכל אופן תודה, גם לי לא נראה שכמות קטנה של חלב סויה אמורה לגרום לתופעת לוואי שכזו. אולי סתם כי זה משהו חדש שהגוף שלי לא מכיר, מעולם לא שתיתי חלב סויה.... בכל אופן, שוב תודה.
 
גם אני יכול לרשום מאמר של 20 שורות

ולשים רשימת מכולת בסוף המאמר, זה לא אומר שזה נכון. יש לך מחקר שהוא לא אפידמיולוגי, שמדבר על בני אדם בריאים, לא נעשה על גבי שאלונים, המראה שחלב פרה לא בריא? אשמח לראות אחד כזה. וכשאני אומר מחקר אני לא מתכוון ל REVIEW או STATEMENT או POSITION של אירגון X.
 
אני לא חושב שיש משהו

כזה ,אני מעריך שאני או אתה היינו נתקלים במחקר כזה אם הוא היה קיים .
 
שהם לא אומרים כלום לאדם האינדיבידואלי

הם טובים למקבלי החלטות בתחום הציבורי, אבל לאדם ספציפי הם לא רלוונטיים בכלל.
 

פצית219

New member
אבל גם מחקרים קליניים מבוססים על סטטיסטיקה

באוכלוסיות גדולות, אז גם תרופות לא רלוונטיות לאדם ספציפי? אפילו מחקרים פיזיולוגיים מבוססים על סטטיסטיקה באוכלוסיה של עכברים או חיות אחרות או אנשים. ברור שלא כל מחקר יהיה רלוונטי לכל אדם, אבל ככה מתנהל המדע, אין לנו דרך יותר טובה.
 
דיברתי על מחקרים אפידמיולוגיים.

בבסיסם של מחקרים קליניים עומדים מנגנונים ביולוגיים. באפידמיולוגיה זה *רק* סטטיסטיקה. יש לזה חשיבות עקיפה לאדם הבודד, אבל זה לא אומר שהוא עצמו יכול להסיק מהם משהו לתועלתו האישית.
 

פצית219

New member
אני ממש לא מסכימה עם זה. בבסיסם של הרבה

מחקרים קליניים לא ידועים המנגנונים הביולוגיים. אמנם בשנים האחרונות ה-FDA לא מאשר תרופות אם הבסיס המולקולרי שלהן לא ידוע, אבל עד לא כל כך מזמן זו לא היתה דרישה. תרופה שעבדה באופן סטטיסטי על מחלה מסויימת, אושרה לשימוש. גם עכשיו זה ככה עבור מחלות חשוכות מרפא, ועבור התוויות off label. לגבי מחקרים אפידמיולוגיים, הרבה פעמים יש מאחוריהם היפותזה מולקולרית כלשהי. גם ברוב המחקרים במדע בסיסי קודם כל מוצאים פנוטיפ כלשהו על אוכלוסיית פרטים (=מיני אפידמיולוגיה) ורק אחר כך מנסים למצוא את המנגנון המולקולרי. ובכל מקרה התוצאה היא אותה תוצאה - יש תוצאה שהיא מובהקת מבחינה סטטיסטית. גם אם המנגנון עדיין לא ידוע, זה לא משנה את השורה התחתונה, והיא שלחלק מהאנשים התופעה האפידמיולוגית תתרחש (או התרופה תעזור, או הפנוטיפ יופיע וכו'), ולחלק (קטן יותר) לא.
 
מסכימה, מסכימה....

את רק צריכה להתבונן פנימה אל הפנימיות הפנימית שלך כדי להבין את זה. זה מה שפ' היתה רוצה
 
וחוץ מזה, מחקר אפידמיולוגי יכול לטעון, למשל

ובהקצנה, שמי שיש לו מצית בכיס החולצה נמצא בסיכון גבוה ללקות בסרטן ריאות . האדם הבודד יכול להניח מזה שמצית יכול לגרום לסרטן אם הוא קרוב מידי לבית החזה (בעוד שהקשר כאן הוא מעשנים שמחזיקים איתם תמיד מצית)
 

פצית219

New member
או, זה כבר טיעון יותר הגיוני. ועדיין, מחקר

טוב אמור לנטרל גורמי השפעה פוטנציאליים אחרים, ולהשתמש כביקורת באנשים שלא שמים את המצית בכיס הקדמי אלא בכיס של המכנסיים.
 
התחלקת על השכל??

מצית בכיס של המכנסיים?! לא הייתי עושה את זה. סליחה, אבל אני ארצה ילדים מתישהו.
 
רובם נעשים בשאלונים

ועל טווח זמן רחב מידי ומסיקים מסקנות מגוכחות בהתאם לממצאים שהם מקבלים. הם מנסים לבדוק פרמטר X ב Y זמן, בד"כ מדובר בכמה עשרות שנים שכעוד 500 פאקטורים יכולים להיות מעורבים בדמגוגיה שהם יוצרים. אני לא שונא את כל המחקרים האפידמיולוגיים, אבל את רובם כן, כי הם מבוצעים בצורה לקוייה ללא יכולת הסקת מסקנות קונקרטית שיכולה להתאים לרוב האוכלוסיה (AKA חלב פרה כמו שהציגו פה למטה, שומן רווי וטרשת ויש עוד המון מחקרים אפידמיולוגיים כושלים שמאמינים בהם עד הלום אבל אין מאחוריהם שום ביסוס מדעי פרט מסטטיסטיקה לקוייה).
 
למעלה