אני ממש לא מסכימה עם זה. בבסיסם של הרבה
מחקרים קליניים לא ידועים המנגנונים הביולוגיים. אמנם בשנים האחרונות ה-FDA לא מאשר תרופות אם הבסיס המולקולרי שלהן לא ידוע, אבל עד לא כל כך מזמן זו לא היתה דרישה. תרופה שעבדה באופן סטטיסטי על מחלה מסויימת, אושרה לשימוש. גם עכשיו זה ככה עבור מחלות חשוכות מרפא, ועבור התוויות off label. לגבי מחקרים אפידמיולוגיים, הרבה פעמים יש מאחוריהם היפותזה מולקולרית כלשהי. גם ברוב המחקרים במדע בסיסי קודם כל מוצאים פנוטיפ כלשהו על אוכלוסיית פרטים (=מיני אפידמיולוגיה) ורק אחר כך מנסים למצוא את המנגנון המולקולרי. ובכל מקרה התוצאה היא אותה תוצאה - יש תוצאה שהיא מובהקת מבחינה סטטיסטית. גם אם המנגנון עדיין לא ידוע, זה לא משנה את השורה התחתונה, והיא שלחלק מהאנשים התופעה האפידמיולוגית תתרחש (או התרופה תעזור, או הפנוטיפ יופיע וכו'), ולחלק (קטן יותר) לא.