שלום, ברוכה הבאה, ו...
שלום צ´יפ, רגע לפני, שאלה : האם את לומדת טאי-צ´י כ-8 שנים, או שאת מתרגלת כ-8 שנים ? - כי יש הבדל משמעותי בין השנים... אני למשל, מנגן גיטרה כ-13 שנים, אולם למדתי מתוכן רק ב-4 הראשונות - ומאז בעיקר התדרדרתי...
לשמחתנו הרבה, טאי-צ´י צ´ואן היא אמנות רבת איכויות והשפעות, ומאפשרת לנו לשפר את בריאותנו הפיסית, את איזוננו הנפשי והמנטלי, וכן- את יכולתנו להתמודד עם מצבי מצוקה - במיוחד עם מצבי קרב פנים אל פנים. אולם לצערנו, בדיוק עובדה זו של היות הטאי-צ´י כה רב-פנים, מקיף ועמוק, מהווה כר נרחב לפעילות ענפה של שרלטנים למיניהם וסתם מורים לא-מקצועיים. בארץ ובעולם בכלל מקובלת מאוד גישה הרואה בטאי-צ´י מין "יוגה סינית" מגניבה כזאת, שממש אחלה לעשות על חוף הים בזריחה. אם להיות קצת פחות פרובוקטיבי, כנראה שקל יותר ללמוד את ה"צורה החיצונית" של הטאי-צ´י - את התרגול כרצף תרגילי התעמלות, שהשפעתם מבורכת ללא ספק. המרחק מכאן ועד הבנת תנועות אלו כתנועות המתאימות ללחימה ולהגנה עצמית, ועד ליכולת הממשית להשתמש בהן ככאלה - הוא רב, והדרך היחידה לעבור אותו היא באמצעות תרגול מתאים המפרש ומיישם את "תרגילי ההתעמלות והמדיטציה" המעודנים הללו כאגרופים, בעיטות, בריחים, הגנות, הטלות, שבירות, ושלל טכניקות בסיסיות יותר ואקזוטיות יותר - שאינן חורגות, אגב, מהעדינות המקורית של התרגול (למיטב הבנתי). כבר נתקלתי במתרגלי טאי-צ´י שאמרו לי ש"פושינג הנדס זה בקטע של מדיטציה בזוגות". לא שזו שטות מוחלטת, אבל זו לא כל האמת. איני יודע אצל מי למדת, וזה בעצם ממש לא רלוונטי, אבל אני בטוח ש-8 שנים של עיסוק בטאי-צ´י אינן דבר של מה בכך. בכל מקרה, כתלמיד צעיר יחסית במרכז הישראלי לטאי-צ´י, ומתעניין בטאי-צ´י בכלל, ארשה לעצמי לחרוג מהכלל הידוע של "לכל אדם יש קצב אישי ומה שלאחד לוקח שנה לאחר יקח 20 שנה", ולומר שפרק זמן כזה של לימודים אפשר היה לצפות מהמורה שלך שיחשוף אותך לחומר קצת יותר מעמיק (בתחום הלחימה - אבל לא רק בו) מאשר פושינג-הנדס בלבד. אולי שווה לך לקפוץ לביקור במרכז (הישראלי לטאי-צ´י) ולראות על מה בעצם מדובר... ואני משוכנע שאחת המורים\מורות במרכז ישמחו לתת לך עצה מתאימה.