זה חלק מההבדל בין שיטת לחימה לבין
אמנות שלמה. אני אציע פה שלושה סוגים או רבדים: *** שיטת לחימה - פשוט שיטה, אוסף של חלקי-פאזל היוצרים יחדיו תמונה שלמה. כשאתה לומד אותה, מה שיש לך בסופו של דבר זה אותה. ובמהלך רכישתך אותה, אתה לומד המון על עצמך והמון בכלל. והנוכחות שלה בחייך, מעניקה לך דברים נוספים ורבי עוצמה ומופלאים. אם אתה שולט בשיטה זו ברמה שמאפשרת לך להגן על עצמך בעזרתה ביעילות רבה מאוד במצבים של קרב מגע, אתה אפילו יכול להיקרא "לוחם". *** אמנות לחימה במובן של המעגל הפנימי בלבד - אתה אמן לחימה, אתה יודע להילחם באמת, אתה לא יכול להסתתר מאחורי תנועות כאלה או אחרות, או שאתה יודע להילחם באמת או שלא. סביר להניח שחלק מהכשרתך דומה מאוד להכשרה של "שיטות לחימה" - מהלומות, טכניקות, תנועות, אסטרטגיות, יכולת תנועתית ותודעתית וכולי, אבל יש גם חלקים נוספים, שאינם תנועתיים כלל - והם אולי החשובים ביותר. אתה שולט בה = אתה לוחם. בה = ביכולת הלחימה שלך (ולא בשיטה חיצונית כלשהי). *** אמנות לחימה במובן של כל מעגלי ההגנה העצמית - אתה יודע להגן על עצמך בעולם זה מפני התקפה של אדם אחר. נקודה. זה אומר שאתה יודע איפה להיות, איך להיות, מה ללמוד איך לעשות - אתה פשוט מומחה בתחום הזה. יכול להיות שאתה מחבב תיזה מסויימת שלמדת במהלך לימודיך, לפיה יש 17 סעיפי הגנה עצמית שעליך לשים לב אליהם ולפתח בהם מיומנות, כגון קרב מגע, נשק חם, מודעות לכדור הארץ, מודעות לזרימת האנשים לידך, מודעות לזרימת האנושות סביבך וכולי (יש עוד 12, בדוגמא הזאת...) - ואף פיתחת מומחיות ב-17 הסעיפים הללו. זה לא משנה - וזה לא פותר אותך מאחריות. אתה לא תגיד "טוב, 17 הסעיפים האלה הם אלה שאחראים עלי..." זה לא יועיל לך, כי המומחיות שלך איננה 17 הסעיפים, אלא היא זו שבמקרה שלך אולי בוחרת בהם עבורך (אבל היא בוחרת בהם ולא הם יצרו אותה... מבין את ההבדל? זה כמו היחס בין האחריות שלנו לבין המעשים שלנו - האחריות יוצרת את המעשים אך המעשים מבטאים את האחריות). מומחה באמנות הלחימה הזאת איננו סופרמן, כלומר, גם הוא יכול להיפגע, אבל תחום המומחיות שלו הינו "איך להיות מחוץ לאפשרות של פגיעה כתוצאה מתקיפה של בן-אנוש". מהכרותי איתך, אתה בטח לא תבין כל כך את דבריי, במיוחד לא את החלק השלישי. אני מדמיין שאצלך זה קצת כמו כעס של השכל על כך שהוא איננו יכול לתפוס דברים מסויימים (הרי השכל איננו יכול לתפוס כל דבר, יש דברים שרק רגש יכול לתפוש, אחרים יכולים להיתפש רק על ידי התחושה, אחרים על ידי "מרכז הרצון" [מרכז האנרגיה שבאיזור הטבור], אחרים על ידי "מרכז החלימה" וכולי - ואת השכל זה נורא מתסכל לפעמים, כמו ילד קטן שמסרב להבין כאשר הדברים אינם מסודרים לנוחותו או לשביעות רצונו). שלך בן
