שלום לכם
פה ושם הגבתי על דברים שנכתבו ונאמרו, אולם עקב העובדה שאני מרגיש קצת בור ליד הידענים שיש כאן בפורום בדרך כלל אני קורא בשקט.. ובכל זאת אני אציג עצמי באופן רשמי (כדי שתדעו שלמרות שאינני משתתף הרבה אני שותף שקט). ובכן אני אציג את עצמי דרך הספרים שקראתי בשבועיים האחרונים: "במערב אין כל חדש" של רמרק, "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" של קונדורה, "עפיפונים" של גארי, "המחברת הגדולה" של קריסטוף, "הרעיון הציוני לגוניו" של פרופ' אבינרי וזהו בתקופה הזו. כרגע אני קורא את "ספר הדקדוק הפנימי" של גרוסמן ובקרוב: "לוליטה", "על העיורון", ו-"המשפט". וואו, כזה בולמוס של קריאה לא היה לי מגיל 11. אני עכשיו לפני גיוס, וממש לבד (כי כולם, אבל כולם, כבר התגייסו), ואני מגשים חלום: לשבת כל היום ולקרוא ולקרוא. שאלה שרציתי לשאול אותכם ובגלל זה כל הרשימה הארוכה הזו: גם עליכם "ספר הדקדוק הפנימי" עבד עליכם רגשית בצורה אדירה ולא מוסברת או שזה רק אני?
פה ושם הגבתי על דברים שנכתבו ונאמרו, אולם עקב העובדה שאני מרגיש קצת בור ליד הידענים שיש כאן בפורום בדרך כלל אני קורא בשקט.. ובכל זאת אני אציג עצמי באופן רשמי (כדי שתדעו שלמרות שאינני משתתף הרבה אני שותף שקט). ובכן אני אציג את עצמי דרך הספרים שקראתי בשבועיים האחרונים: "במערב אין כל חדש" של רמרק, "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" של קונדורה, "עפיפונים" של גארי, "המחברת הגדולה" של קריסטוף, "הרעיון הציוני לגוניו" של פרופ' אבינרי וזהו בתקופה הזו. כרגע אני קורא את "ספר הדקדוק הפנימי" של גרוסמן ובקרוב: "לוליטה", "על העיורון", ו-"המשפט". וואו, כזה בולמוס של קריאה לא היה לי מגיל 11. אני עכשיו לפני גיוס, וממש לבד (כי כולם, אבל כולם, כבר התגייסו), ואני מגשים חלום: לשבת כל היום ולקרוא ולקרוא. שאלה שרציתי לשאול אותכם ובגלל זה כל הרשימה הארוכה הזו: גם עליכם "ספר הדקדוק הפנימי" עבד עליכם רגשית בצורה אדירה ולא מוסברת או שזה רק אני?