שלום לכולם.

שלומות0

New member
החיים הם מלחמה

למי שחייו הם שלום יבורך,
לגדל ילד אוטיסט זו מלחמה, מלחמה בכמה חזיתות,
מלחמה לשפר את מצבו של הילד, ומלחמה הכי גדולה היא להיאבק במערכת

הילדים שלנו לא מסוגלים לצערי להלחמם את מלחמתם אז אנחנו ההורים צריכים לאגור את כל הכוח שעדין נותר בנו, ולצאת למלחמה
זו מלחמת הישרדות של הילדים שלנו!!!!!!
 

שלומות0

New member
והיות שההורים כבר מותשים

ועייפים מהמלחמות הקשות, ומגדול הילד בצורה הטובה ביותר שאפשר להעניק לילד על מנת לשפר את מצבו,

הם נכנעים ללחצים רק על מנת לא להיכנס למלחמה חדשה,
והמערכת מנצלת מאוד טוב את המצב הזה!
 

abashel13

New member
אני יכול להסכים שנוהל הביקור

הוא דבר שבשגרה ואין הכרח לפתוח סביבו מאבק

אך ברם אולם כאשר אני מפקיד ילד בידיים של מחנכים

ומסתבר לי בנסיבות שגרתיות שהם למעשה בריונים שברגע

ששגרת בריונותם אינה אפשרית אני ממש ממש בבעיה

כי עד עתה התחזו לאנשי חינוך ועכשיו הם ממחלקת ההגירה... חחח...

חשוב לי להיות בשגרה שלא מסתתר מאחוריה איזה בריון שברגע

ששגרתו תופרע הוא יתפרץ עלי או על בני ויאיים ששגרתו בעלת ערך נעלה משגרתי...

ככה אני חונכתי... להישיר מבט לבני אדם ולומר להם כמוני כמוך... לא פחות ולא יותר...
 

abashel13

New member
ואיני מסכים לקרוא לזה מלחמה או מאבק

זה הבסיס לשלום, ליושרה, לשקט
 

dina199

New member
שגרה היא דבר טוב רק כהיא נצנהלת על מי מנוחות

והכל רגוע.
כשהמצב רע ומנסים לשמור על שגרה כי זה 'שגרה' ,כבר אין שובם דבר טוב בשגרה הזו.
למעשה כל השינוים לטובה שנעשו בחיים שלנו (כמו הקפדה על שמירת פרטיות למשל) , יצאו לפועל רק כי אנשים לא היו מרוצים מהשגרה הקודמת.
 

dina199

New member
אם המצב 'לשמור על שגרה'

מחייבת 'שיתוף פעולה' שלא מרצון , זו שגרה מאוד לא בריאה.
והאם בכלל צריך לשמור על שגרה כזו ?
 

asa112

New member
ברור שלא

אבל צריך להבין שסירוב לשתף פעולה = מלחמה.
וצריך לבדוק האם את יכולה להרשות לעצמי מלחמה כרגע.

וגם צריך להבין, שאת במצב המלחמה, כשאת רק מסרבת לדרישות של מערכת ויש צורך לעשות משהו.
אני חושבת, שאם פותחת שירשור הייתה עושה רעש גדול, שלא מכבדים את הפרטיות שלה (לא מספיק להגיד למורה,
אולי מכתב, אולי להתחיל לצעוק על זה בפגישה עם צוות), לא בטוח שהיו מגישים תלונה.
 

dina199

New member
בסוף מחוסר ברירה מבינים שזאת מלחמה.

הרי לא ההורים מתחילים אותה , אבל כשהם בפנים - הם נשלחמים.
עכשיו (על סמך נסיון מר) פותחת השרשור יודעת שצריך לעשות רעש גדול .
אף הורה לא יודע שהוא יצטרך להילחם לפני שמכריחים אותו
 
אסא

אני שוב חוזרת ומדגישה שהיה שיתוף פעולה מלא, מלבד ביקור בית, לפי דברייך אין לנו זכות ולו הכי קטנה לסרב למשהו או לא להסכים.
 

asa112

New member
כל סירוב או אי-הסכמה

אפשר לפרש כ"מניעת טיפול" או "הזנחה" או ,"חשד להתעללות". זה תלוי רק בטוב לב של אנשי צוות האם לקחת את זה לשם או לא.
הם יכולים לעשות.

כנירא בצוות שלכם יש מישהו מגעיל במיוחד (לא בטוח שזה מחנכת) ועושה מזה עניין.

אנחנו, למשל, התנגדנו לדברים יותר רציניים (כמו סירוב לטיפול תרופתי), אבל התנהגנו כאילו אנחנו בודקים את זה - לקחנו ילד לרופא, הבאנו אישור בלי המלצה לטיפול תרופתי.
לצוות שלנו זה היה מספיק. אם היו רוצים, היו יכולים להאשים אותנו ב"מניעת טיפול" ולהוביל אותנו לבית משפט חופשי, גם לאשפז ילד - יש להם כלים לעשות דברים כאלו.
 


 

asa112

New member
בגלל הילד את שייכת לאוכלוסיה חלשה

ולאוכלוסיות חדשות אין זכויות בפועל (כי אף אחד לא שומר אותם).

אם את רוצה זכויות בחזרה, את צריכה להלחם. לצערי, זה עולה כסף, כי צטרכי עזרה.
אני מבינה, שאם עניין מגיע לרווחה, את צריכה עזרה מקצועית.

אם תלחמי, מערכת תבין שאת לא כל כך חלשה ותחפש לה קורבן אחר ...
 
למעלה