אסביר.
אני מכיר הרבה מן הזוגות אשר חווים סיטואציה כזאת, או דומה. באם הגבר הוא הדתי, הדברים קלים יותר, משום שאינו צריך לשאול את אשתו אם טבלה במקווה, מספיק שהיא אומרת לו שהיא כשירה למצווה. במקרה שלך, (ואני מכיר כאלו מקרוב) ישנן נשים שבחרו בדרך הקשה, ולא נתנו מנוח לבעליהן, ברוב המקרים זה נגמר או בהתאבדות או בגירושין. ישנן נשים שזרמו אם הבעל עד הסוף, משום שנכנסו אתם לדיונים והגיעו אף הן למסקנה אתאיסטית. אך באם הוא חשוב לך, ואת לא רוצה לאבד אותו, אין לך שום ברירה, מלבד לזרום אתו עד הגבולות הברורות. וכשאני אומר עקרונות, אני מתכוון לגבולות. אצל גבר זה תפילין, אצל אשה זה מקווה, אצל שניהם זה חילול שבת ממשי. מהמקרים שאני מכיר בסיטואציה הזאת, מסקנתי היא: מה שחשוב לגבר יותר מכל, זה הזרימה המחשבתית, כלומר: תני לו להבין שאת בשיטתו, שהכל בולשיט, אבל קשה לך "פסיכולוגית" להוציא מן המחשבה אל הפועל. תראי לו שאת מזלזלת בכל התוספות שנוספו בדורות האחרונים, כמו למשל (כובע וחליפה, פאות, צניעות האשה, סגולות למיניהן) אבל את לא מסוגלת לוותר על המקווה, ובשביל הערכים את רוצה שבבית לא יחלל שבת. אם תראי לו שהוא צודק, רק שאת רוצה לשמור על הגבולות מסיבה פסיכולוגית, הוא יהיה מבסוט. מה שבטוח זה, שאם את לא מתכננת לזרום אתו, תזמיני מראש כבר עכשיו תור לרבנות. גם ככה מאז ומתמיד, תורתנו הייתה פלסטלינה, לאן שרצינו להוביל אותה, הובלנו. כל בניית הסוכה בנויה על קומבינות, כיבוי אש בחג ע"י בישול ביצה זה קומבינה. ואם זה מרגיע אותך אז את כל הגיהינום שלך תפילי עלי.
אני מכיר הרבה מן הזוגות אשר חווים סיטואציה כזאת, או דומה. באם הגבר הוא הדתי, הדברים קלים יותר, משום שאינו צריך לשאול את אשתו אם טבלה במקווה, מספיק שהיא אומרת לו שהיא כשירה למצווה. במקרה שלך, (ואני מכיר כאלו מקרוב) ישנן נשים שבחרו בדרך הקשה, ולא נתנו מנוח לבעליהן, ברוב המקרים זה נגמר או בהתאבדות או בגירושין. ישנן נשים שזרמו אם הבעל עד הסוף, משום שנכנסו אתם לדיונים והגיעו אף הן למסקנה אתאיסטית. אך באם הוא חשוב לך, ואת לא רוצה לאבד אותו, אין לך שום ברירה, מלבד לזרום אתו עד הגבולות הברורות. וכשאני אומר עקרונות, אני מתכוון לגבולות. אצל גבר זה תפילין, אצל אשה זה מקווה, אצל שניהם זה חילול שבת ממשי. מהמקרים שאני מכיר בסיטואציה הזאת, מסקנתי היא: מה שחשוב לגבר יותר מכל, זה הזרימה המחשבתית, כלומר: תני לו להבין שאת בשיטתו, שהכל בולשיט, אבל קשה לך "פסיכולוגית" להוציא מן המחשבה אל הפועל. תראי לו שאת מזלזלת בכל התוספות שנוספו בדורות האחרונים, כמו למשל (כובע וחליפה, פאות, צניעות האשה, סגולות למיניהן) אבל את לא מסוגלת לוותר על המקווה, ובשביל הערכים את רוצה שבבית לא יחלל שבת. אם תראי לו שהוא צודק, רק שאת רוצה לשמור על הגבולות מסיבה פסיכולוגית, הוא יהיה מבסוט. מה שבטוח זה, שאם את לא מתכננת לזרום אתו, תזמיני מראש כבר עכשיו תור לרבנות. גם ככה מאז ומתמיד, תורתנו הייתה פלסטלינה, לאן שרצינו להוביל אותה, הובלנו. כל בניית הסוכה בנויה על קומבינות, כיבוי אש בחג ע"י בישול ביצה זה קומבינה. ואם זה מרגיע אותך אז את כל הגיהינום שלך תפילי עלי.