מתוך דבריך,
לא נשמע שאת בהתלבטות לגבי פרוק המשפחה, למרות שקיבלת פה הצעות ורעיונות..... יש לך זוגיות טובה, ילדים, את טיפוס שהולך ב"תלם" - שזה אומר לא ממש בנויה לגירושים בעולם החרדי - על כל הסבל והבושה שמשתמעים מכך ועוד במצב כזה של זוגיות תקינה לכאורה שבסך הכל עלתה על שירטון. את לא ממש בטוחה בצדקת דרכך, כלומר - גם אצלך יש אי אלו סדקים באמונה, כך שזה לא משהו שתקריבי עליו את חייך, ומצד שני יש לך יכולת כלשהי להבין את בעלך.... אז המצב לא כזה חמור, את בסך הכל המומה מההסתרה, מחוסר היציבות שכל הענין הזה יצר. לדעתי, פשוט תרגעי, קחי את הזמן, דברי איתו ותגיעו לאיזה פשרה שתוכלו להמשיך לחיות יחד. ואם זה מרגיע אותך אז כלפי שמיים את בסדר, מהמקורות את יכולה לקבל הרבה חיזוקים: 'גדול השלום...', המזבח מוריד דמעות... ועוד כל מיני רעיונות שיעשו טוב את העבודה..