אני חייב להגיב.
אבל לא אחרוג ממנהגי ואני לא אתייחס לשיר עצמו (לדעתי המנהג לפרסם כאן טקסטים צריך לעבור מן העולם אבל כנראה שאני במיעוט, סה"כ לא קראתי כאן כמעט אף פעם משהו שהיה ראוי לפרסום באמת, ומה שמתפרסם והוא חצי אפוי במקרה הטוב, במילא לא הולך לשום מקום חוץ מלנפח אגו למי שכתב). אבל אני חייב להתייחס לז´אנר של "אני מסכן" ו"באתי מהגטו". כפי שכבר העירו כאן למעלה, משוררי גיטו כמו טופאק לא צומחים באינטרנט, ואנשים מקופחים באמת או עניים באמת, לא רק שאין להם אינטרנט, אחד מהלוקסוסים שבפירוש שייכים למעמד הבינוני ומעלה בלבד, אין להם גם מכוניות עם היפהופ ביום שישי בלילה. מי שרוצה לשיר על מצוקה יכול לעשות את זה, אתה לא חייב לחוות את המצוקה אישית כדי לכתוב עליה, אבל אם אתה מספר על מצוקה שבגללה אתה סוגד למוות ולעולם לא תתאהב, קח בחשבון שהאמינות שלך נפגמת לחלוטין כשאתה עושה את זה באמצעי התקשורת של העשירים. לא אמין.