שלום לכולכם

lepidus

New member
../images/Emo6.gif

תן לי לנחש... אוברמן?
 

Cvoog

New member
זה כבר איום יותר מפחיד ../images/Emo5.gif

אני משתדל להסתובב רק עם "הנמוכים"...
 

סתמאדם

New member
כמה השגות לגבי הפורום....

1. הזדמנתי לכאן בטעות... 2. מעולם לא ראיתי חבורה של אנשים יותר אובססיבים לגבי iq ממכם. 3. הבטחון שאתם מדברים על הגאוניות שלכם אולי מוכיח שאתם גאונים אבל גם שחצנים גדולים. 4. iq לבדו אינו מספיק, למעשה בימינו אנשים שיש להם חברותיות חזקה יותר וכוח התמדה גבוהה יותר יצליחו יותר מגאונים ועל כן אין לי שום פליאה לגבי כך שיש כאלה פה עם iq 140 וממוצע בגרות עלוב... לימודים מצריכים השקעה... 5. אפרופו מבחנים באינטרנט, קיבלתי באיזה אחד קיקיוני 133 איך אני ניגש לזה של מנזה????
 

s u p e r mind

New member
הערות למסקנותיך

* 2. מעולם לא ראיתי חבורת אנשים כמו אוהדי הכדרוגל הבכירים שאובססיבים על הקבוצה האהודה שלהם ברמה כ"כ עיוורת ושפלה עד כדי גלישה לאלימות ופורענות (האם אנחנו באמת כ"כ אובססיבים לגבי הIQ או שמא זהו רק תחביב?). * 3. אני חושב שאין כאן אדם אחד בפורום הזה שאפשר להגדיר אותו כגאון במובן המילה, אנשים כאן מדברים אך ורק על הישגיהם במבחנים שונים, אורח חייהם וכו'... כמעט אף אחד כאן לא משתחצן וטוען שאלה שיש להם IQ גבוה הם האנשים האיכותיים ביותר בארץ או בעולם. * 4. כאן אתה מדבר על אינטלגנציה רגשית, הנ"ל נפרדת מהאיי קיו ואכן מהווה פקטור מכריע בהצלחה החברתית והמקצועית, אל תסיק שלאנשים כאן יש רק איי קיו גבוה, לכולם יש מידה מסויימת של אי קיו, לי למשל יש יותר אי קיו מאיי קיו. * 5. גש לאתר הישראלי של מנסה ובדוק את תאריכי הבחינות הקרובות, כל הפרטים מצויינים שם.
 

Hallie

New member
אין לי אייקיו גבוה, אלא...../images/Emo65.gif

רק יותר גבוה מהממוצע. גיליתי את זה בערך מהזמן שבו התחלתי להיות עם יצורי אנוש שהם לא ההורים שלי (כלומר בגן). איך גיליתי? אני מניחה שכמו שכולם פה גילו...שמתי
שאני מבינה מה שאחרים לא מבינים, ויותר מהר. איך זה בא לידי ביטוי בחיים? -יכולתי לעשות כיף חיים בתיכון. לנגן המון. לקרא מה שמעניין אותי. לנכוח בחצי מהשיעורים (במקרה הטוב), ולמרות זאת לקבל בגרות עם ממוצע סביר (10.86) -רוב הזמן שלי מוקדש לקניית ידע נוסף -אנשים משעממים אותי. למזלי, למדתי בתיכון שבו יש יותר בנות חכמות מאשר בחברה הכללית, כך שמצאתי לי חברות. פעם מנהל בית הספר תהה על מה ה"חבורה" שלנו מדברת בכלל. אז רק שיהיה ברור: גם אנחנו מדברות על בגדים, איפור, בנים ובנות אחרות... יש לי אי קיו נמוך, וזהו עסק מעציב ביותר. וגם מזיק. אני פוגעת באנשים בלי להתכוון. באופן כללי, אני לא יודעת להתנהג בחברה. אני עושה את מה שנראה לי פשוט, נכון והגיוני. הבעיה, שהדבר ההגיוני לעשות הוא לא תמיד הדבר הנכון לעשותו
אז למה אני כותבת פה בכלל אם אני לא גאונה??! -כי הבנתי מהפורום פה שיש קשר בין אייקיו לבין הסתגרות מהחברה. אמא שלי תמיד אמרה, שהבעיה שלי היא שהשכל שלי הקדים בהרבה את ההתפתחות הרגשית שלי. תמיד הייתי מתוסכלת מהחברה הלא-מובנת שמסביבי. תמיד הייתי מעדיפה את הספרים, מאשר את החברה. ההורים שלי הכריחו אותי ללכת לתנועת נוער, כדי שלא אהפך למוזרה לחלוטין (עדיין כולם אומרים לי שאני מוזרה). האם השכל שלי אשם בהנתקותי ובסלידתי מהחברה?? למזלי, במשך 4 השנים האחרונות עברתי שיפוץ כללי. מצאתי חברה, שהיא גם חכמה מאד, וגם מבינה את ה"עולם". היא הסבירה לי בפירוט ובצורה הגיונית, מדוע אנשים מתנהגים איך שהם מתנהגים, ואיזה צורות התנהגות שלי עדיף לי להעלים. דוגמאות: "כשאנשים שואלים מה שלומך, הם לא מתכוונים לשמוע את התשובה". "אל תגידי לחברה שהיא זקוקה ליישור שיניים, גם אם זה נכון. אז מה שאת מתכוונת לטובתה. היא נעלבה." "כשמישהי שואלת אותך אם 'היא נראית נורמלי', היא מתכוונת שתעני שכן. גם אם היא נראית נורא" "אם האוכל שמציעים לך נראה לך דוחה, תסרבי בנימוס מבלי לנמק למה את לא מעוניינת" ועוד ועוד שאני לא יכולה להזכר עכשיו. כתוצאה מכך, אני הרבה יותר נורמלית מבעבר. אבל עדיין חושבת שהחברה היא משהו מוזר ומפחיד. במקום בו אני נמצאת עכשיו (לא תיכון), אני פשוט לא מעזה לדבר, שמא אפלוט משהו שלא כדאי לי להגיד, ושיחזור אלי כבומרנג. הספרים הם חברי הטובים ביותר. זהו. פרקתי. אתם מוזמנים להגיב, או להתעלם.
 
למעלה