שלום לכולכם

[הסרטן החזק]

שלום לכולכם

בואו נעשה שרשור שכל אחד בעל אייקיו גבוה מבין האנשים כאן יגיד מתי הוא גילה שהוא כזה, איך הוא גילה את זה ואיך זה בא לידי ביטוי בחיים מאז ועד היום.

 

[s u p e r mind]

ובכן...

אני לא חושב שיש לי איי קיו נדיר כמו לכמה מן המשתתפים כאן, אבל בגיל 8 כבר שמתי לב שיש לי תפיסה והבנה מעמיקה יותר בקשר לחיי היומיום. כבר אז התעניינתי ושאלתי שאלות רבות שהרגשתי צורך עז לענות עליהן. "רדיפת הידיעה" אצלי לא ידעה שובע, קראתי בתנ"ך, באנציקלופדיות, ספרי ילדים ומבוגרים, ושאלתי כל עובר אורח בסביבתי שאלות שלא כולם ידעו לענות עליהן. ואז הצורך לדעת ולהבין דחף אותי לפתח "פרוייקט הכל" בו אספתי חומר מכל קצוות מקורות המידע לתיקיה אחת המסודרת ע"פ נושאים במחשב שלי. כיום החלטתי לתרום את הפרוייקט הזה לכל אדם אשר יחפוץ לדעת דבר מה או להיעזר בו למטרות לימודיות, וכך פתחתי את הבלוג שלי ואולי אפתח בעתיד אתר שיהיה פופלארי יותר מן הבלוג. אני קצת בודד לעתים ושוקע בדכאונות ומרגיש מנוכר קצת מהחברה, אך למרות זאת אני מצליח לערבב את חיי החברה שלי עם הדחפים האינטלקטואליים-סקרניים שלי. אני מרבה לקרוא וללמוד כל יום משהו חדש, לעתים לפתור חידות ולשחק משחקי לוח, לנסות ולחשוב על דברים שאף אחד לא חשב עליהם (בינתיים זה קצת נדוש) וכמובן לבקר בפורומם שונים כדי לדעת ידיעות חדשות, להבין אנשים שונים ממני וללמוד מהם. אני חושב שהאי קיו שלי גבוה יותר מן האיי קיו - לדעתי שילוב של שני גורמים אלו בתוצאות גבוהות מן הרגיל משמעות הדבר - גאון. אבל למעטים יש תוצאות גבוהות מן הרגיל גם באיי קיו ובאי קיו, ולכן לדעתי רק אחד ממאה אלף איש נחשב לגאון אמיתי.

 

[neko]

../images/Emo127.gif אחלה רעיון... בוא נראה...

מאז שאני זוכר את עצמי, לפחות מאז כיתה א', תמיד אףאחד לא הבין אותי. את הפרטים אני לא זוכר, אבל זו התחושה שחייתי בה. גם בביה"ס הציונים שלי היו בינוניים לכל אורך הדרך. 90 היה נדיר מאד מבחינתי. בכיתה ט', במהלך שיעור פרטי (או יותר נכון מיד לאחריו), התחלתי לפתח את התאוריה שלי לגבי מימד רביעי (כזמן), והגעתי למסקנה בעלת ביסוס כפול לכך שלא ניתן בשום אופן לנוע אחורנית בזמן, ושהיקום אינסופי אך סופי בו"ז. בערך אז הבנתי (או יותר נכון קיוויתי

) שאני יותר גאון מאידיוט. למרות שההבנה הזאת איפשהו התחילה לדגור בכיתה ד' כשהתחלתי לתכנת וגיליתי שאני ממש טוב בזה. בכיתה ז'-ח' כבר כתבתי משחקונים טפשיים (בעזרת החוברות הנפלאות של מחשבת לBASIC). עם זאת, תמיד הייתה לי בעיה לתפוס דברים מיותרים\לא שלמים\שנעשים למען הנוחות. למשל, לא הצלחתי לתפוס משתנה בוליאני. חשבתי שלא יכול להיות שימציאו דבר כזה, כשיש INT שיכול לקבל 0 או 1 בקלות (ככה עבדתי בBASIC). בערך בכיתה י' קראתי מאמר על MENSA בעיתון (קראו לזה "אגודת ג'נטלמנים בריטית" או משהו כזה), וזה נראה לי מגניב ביותר. לא הרבה זמן אחרי זה, כבר היה לי מודם במחשב (USR 14.4KBPS, חזק ביותר...), ומצאתי באיזה BBS את הIQTEST העתיק. זכרתי במעורפל מהכתבה שצריך IQ של 148 בשביל להתקבל לMENSA, ולאכזבתי קיבלתי רק 137. כמובן שלא ידעתי על הסולמות השונים, ושבעצם הציון מספיק לקבלה. כמובן שגם לא ידעתי שהמבחן גרוע ביותר, וממילא כולל ביטויים באנגלית שבגיל 15 אין ממש סיכוי שאכיר. רק לפני כמה חודשים, MELODIC TRUTH חשף אותי בפורום פילוסופיה למבחני IQ רציניים (לרבות הSLSE), ושמחתי מאד לגלות שאני CERTIFIED GENIUS (או מחונן, תלוי באיזה הגדרות משתמשים). כמה חודשים לאחר מכן שמעתי על מנסה ישראל דרך הבלוג הנפלא של FLASHOO (מופיע בקישורי הפורום), והחלטתי להצטרף. לגבי ההשפעות של הגילוי - לא משמעותיות במיוחד, חוץ מזה שכשקוראים לי אידיוט אני מחייך

, ושהגילוי חיזק אצלי את השאיפה להמשיך ללימודי תואר שני ודוקטורט, ולעסוק במחקר (אבל קודם כדאי לסיים את התואר הראשון...

).

 

[MelodicTruth]

אני

גם אני נחשבתי לחכם עוד מהגן. ידעתי קרוא וכתוב בגיל 3, גם התחלתי לדבר מוקדם מאוד. העובדה הזאת בלטה מאוד ביסודי, אך לרוע המזל, לא נעשה כל צעד שיכל לקדם אותי בצורה אינדיבידואלית. מערכת החינוך רחוקה שנות אור מהיום בו תוכל להעיד על עצמה שהיא אכן דואגת לצרכים האינדיבידואלים של כל תלמיד. גם נסיונות לקפוץ כיתה נכשלו ברגע האחרון עקב בירוקרטיה

גם אני העברתי את הזמן בבידוד מסוים מהסביבה עוד מהגן. חומרת הניתוק מהסביבה לא היתה באותה רמה, אלא השתנתה כל תקופה, תלוי באנשים שהקפו אותי. עד היום יש לי תחושה של ניתוק אפילו כשאני עם האנשים הקרובים לליבי. ואז הגיעה חטיבת הביניים+תיכון(במקום בו אני לומד הם נחשבו להינו הך, כך שאני אישית רואה בהם את אותו השלב), אנשים חדשים, מורים שונים, אופי אחר. לקח לי שלוש שנים להתגבר על תחושת הניכור במקום הזה, הלימודים שלי גם כן התנדנדו ואף פעם לא היו על קו קבוע. היו תקופות של ממוצע 9\10 והיו תקופות של ממוצע 5\6. כמובן שאף אחד לא החשיב אותי לחכם, דבר שמצד אחד היה הקלה גדולה מאוד לאדם כמוני ששונא את אור הזרקורים, אך מצד שני, הפך למועקה, מכיוון שיחס זה הושג עקב התנשאות של אותם חכמים wannabes. אני חייב לציין שכמעט ולא הכרתי אדם עם דמוי עצמי נמוך כמו שלי, תקופת השחיקה בתיכון גרמה לי לאבד את הביטחון העצמי לאט לאט, ראיתי את עצמי כממוצע ותו לא. דבר די מגוחך בהתחשב בעובדה שהגעתי להישגים אישיים מרשימים למדי מחוץ לכתלי בית הספר(אם יש משהו שגורם לי גאווה פחות או יותר, אין ספק שאלו היצירות שהלחנתי+חיבורים שלי בנושאים שונים, בעיקר בפילוסופיה). שנה שעברה, בסביבות מאי גיליתי את מבחני הIQ שברשת. בהתחלה הגעתי כמו כולם לאותם מבחנים לא רציניים של Emode, iqtest.com ודומיהם. אך בשלב מסוים הבנתי שהעסק לא רציני, ידעתי שחייבים להיות מבחנים רציניים ברשת, ובסופו של דבר מצאתי אותם. כך הגעתי אל המבחנים שנמצאים ברשימה בעמוד הראשי. מתוכם הספקתי לעשות את N-VCPE-R, SLSE-I, Space, Time and Hyperspace, 9I6. כל הציונים נמצאו על הטווח של 140-150 בסולם של 16. כך שאני די בטוח לגבי הIQ שלי כרגע(בהתחשב בעובדה שרק עוד משהו כמו 8-10 שנים הוא יגיע למקסימום). גם אצלי לא נגרמו שינויים גדולים אחרי אותם מבחנים, חוץ מהעובדה שעכשיו אני יודע בצורה מדויקת פחות או יותר איפה אני עומד. אה כן, הצטרפתי לכמה איגודים באינטרנט על סמך אותם מבחנים, את רובם עזבתי

 

[הסרטן החזק]

מעניין

למה בעצם לא הייתם טובים בלימודים ? הרי ראיתי כמה שאלות ממש ממש מסובכות במבחנים האלה שההיגיון שלהן נראה משהו בלתי אפשרי ואם אתם פותרים אותן אז אני בטוח שממש לא הייתה אמורה להיות לכם בעיה עם החומר שלומדים במתמטיקה ופיסיקה 5 יחידות... מה גרם לכם לא להיות טובים בלימודים ? (ודרך אגב. במבחן של iqtest.com כמה הוצאת בהתחלה ? )

 

[s u p e r mind]

אני גם הייתי בינוני בלימודים

והתשובה טמונה בייאוש מהלימודים, זה נובע מכך שהחברה בביה"ס לא תמיד תואמת את הציפיות שלי ולא התחברתי כ"כ לאטמוספירה שם. הניכור הביא לאכזבה והיא בתורה גרמה לחוסר רצון ללמוד, ולכן הציונים לא הרקיעו שחקים, אבל בכיתה י' ועד היום הם דווקא כן גבוהים כי הבנתי את משמעות הדבר.

 

[MelodicTruth]

למה?

פשוט מאוד, אין מוטיבציה. במבחן של iqtest.com עניתי נכון על על השאלות, לא זוכר כמה IQ זה היה.

 

[shabaz]

בדיוק! לימודים זה משעמם

ממש כמו ספורט.. אבל יותר קל <<אז אני עצלן>>

 

[הסרטן החזק]

חחחחח

סיפור ממש נחמד באמת אהבתי

 

[s u p e r mind]

הסרטן החזק...

מה דעתך שאתה גם תשתף אותנו?

 

[הסרטן החזק]

הייתי בכיף !

חחח רק הבעיה שמעולם לא עשיתי מבחן אייקיו ובטח התוצאות לא יהיו מספיק מעניינות בשביל שאני אכתוב פה משהו כזה )

 

[יסוהירו נקסונה]

ובכן -

מגיל צעיר הרגשתי שאני לא טיפש באופן מיוחד. מעולם לא אובחנתי כמחונן או משהו כזה אבל הלך לי לא רע במקצועות הריאליים ואפילו נהניתי מזה אבל קשה להגיד שהייתי כוכב שביט. לפני כחודש וחצי עשיתי את המבחן של מנזה ויצא 164.

 

[מר אדוני]

העסק די פשוט

כבר בגיל צעיר הרגשתי שאני שונה מכל הסביבה שלי, ויותר מכך - שלא מבינים אותי. אז התעלמתי מזה, וניסיתי להיות כמו כולם. לא ממש הצלחתי, אני מודה, כי בבתי-הספר הרוסיים מאוד עודדו הישגיות, והיות והיו לי הישגים מאוד גבוהים - הוצגתי לראווה לפני כולם. בגיל 3.5 קראתי בצורה מאוד שוטפת, וזה היה חידוש מאוד רציני בשבילם - ומשם והלאה זה רק התגלגל. ברמת העיקרון, ככל שהתקדמתי בבית-הספר - כך נהיה לי יותר משעמם, וכך חיפשתי יותר תחומי עיסוק שיתפסו לי את הזמן. התנגדתי לדרך הצגת החומר בכיתה, ועל-כן כשכבר הופעתי בשיעורים - ניהלתי ויכוחים עם המורים על תכני השיעור. רובם, יצויין לטובתם, הבינו שיש הרבה טעם במה שאני אומר - אלא שהם לא הצליחו ליישם את זה, בגלל שכל יתר הכיתה לא ממש קלטה מה אני רוצה. מבחינה חברתית, אגב, לא היו לי בעיות מיוחדות. ה-EQ שלי גבוה, ואני מסתדר יפה מאוד עם כל אדם - וכך היה גם בבית-הספר, בייחוד בתיכון, אבל רוב הקשרים שפיתחתי היו די רדודים, והתפרקו מיד כשבית-הספר הסתיים - פשוט כי לא היה על מה לדבר. באפריל השנה, כשאני כבר לקראת סוף השנה השניה שלי באוניברסיטה, גיליתי את "מנסה", עשיתי מבחן וקיבלתי את התוצאה - IQ 156. אז הצטרפתי ל"מנסה" - בעיקר בכוונה לתרום, כמה שיותר. אני לא יכול לומר שמשהו השתנה בחיי מאז הצטרפותי - אבל נחמד לדעת שאתה חלק ממשהו. הייתי גם קודם בכל מיני ארגונים ופרוייקטים שונים, אז זה בא בנוסף - ומי שבא, ברוך הבא...

 

[Aozora]

לגביי

בי"ס עבר יחסית בקלות, עברתי את שני השלבים של המבחן המפורסם בכיתה ב' ולמדתי בבי"ס למחוננים פעם בשבוע בכיתות ג' עד ו'...בית ספר אף פעם לא היה קשה מדי בשבילי, למרות שאני לא יכול להגיד שהשתעממתי. גם מבחינת חברים, כשהשכבה היתה מסודרת לחבורות הייתי בחבורת ה"חנונים" אבל ככל שעברו השנים היו לי יותר חברים ו...זהו. בקיצור, לקחתי את המבחן של מנסה לפני קצת יותר משבועיים וקיבלתי 156. מקווה שיהיה מעניין...!

 

[shabaz]

מגיל גן אמרו

מגיל א' עד ט' הייתי מנודה, שנה וחצי הייתי הומני בטירוף, ואז נמאס לי להיות מוקף בחברה של מתחסדים צדקניים שעשוים פעולות סימבוליות שטותיות וחסרות משמעות, אז הפכתי למנודה מבחירה בצורה דרסטית למדי. לעומת זאת, עד כיתה ו' הייתי תופעה-עקפתי את כל השכבה בספר שלם במתמטיקה, ובשאר המקצועות הייתי גם מתקדם <<ולמרות זאת לא הקפיצו אותי כיתה. מטופש למדי>> בגן אמרו שאני מאוד נבון, אבל כל מה שאני זוכר שעשיתי היה להציץ לבנות מתחת לחצאית, וביסודי כל מה שהיתי עושה זה לקפוץ על מזרון הגבינה ולגנוב לילדים כסף מהתיקים בכל אופן, בכיתה ב' התחלתי לחשוב מחשבות של תפיסה מוחשית שונה <<כמו "האם אני ארגיש אותו דבר בגוף אחר אם יש גלגול נשמות?" וכו'>> בכיתה ד' התחלתי להגות תיאוריות על טבע האדם <<כאמור, הייתי מנודה-אני עדיין משער שזה בגלל שהייתי כצופה חיצוני ולא סובייקטיבי מתוך מעגל החברה, או כמו בתיאור פיזיקלי-לא דרך מערכת אינרציאלית <<לא מסוגל להבין את ההתרחשות ממערכת לא אינרציאלית>>> בכיתה ה' התחלתי לחשוב על השפעות פסיכולוגיות שנגרמות לאנשים. עזבתי את כל אלה לזמן מה ורק חזרתי אליהם עכשיו, לעומת זאת... בתיכון השתעממתי, אבל בכל זאת קיבלתי ממוצע 80-90 בכל שנה. עכשיו אני בי"א, מנסה לסיים גם את י"ב, אבל בגלל בירוקרטיה כנראה לא יתנו לי, מה שאומר שאני כנראה אנשור מהבית ספר, אלמד אקסטרני בבית ואז אגש לבגרויות בצורה חיצונית <<מה שמשוער שיקח לי שלושה חודשים נטו>> בכיתה ט' הגעתי לפילוסופיה <<טראומה-->נקמה-->מאגיה-->רוחניות-->פילוסופיה, לפי הסדר. כמובן שעזבתי מאיגה ורוחניות, מיותר לציין>> אחרי כמה זמן שמתי לב שאף אחד לא מסוגל להתמודד נגדי, ואז גם החלה תקופת המגלומניה-נרקיסיסטית שלי, אז שיערתי שאני חכם. בהעידר כל מציאה של מישהו חכם ממני חוץ ממספר מאוד מצומצם של אנשים <<אולי שלושה>>, שיערתי שאני יותר מחכם. אז זו הייתה גם התקופה שהתחלתי לעשות מבחני אי קיו <<למרות שהיו גרועים>>, ושם קיבלתי תוצאה גבוה. יותר מכך-בכל מה שעשיתי אי פעם הייתה לי קליטה כמעט על חושית. אני מבין כל נושא שמוסבר לי על ההסבר הראשון <<אם הוא מספיק טוב ולא מוסבר ע"י מישהו עילג מדי (כי אפילו הסברים לא הכי טובים אני מסוגל להבין)>>., ותמיד אחרי זה אני איכשהו מבין כמה שלבים מעל הבסיס שניתן לי <<מעיין אבולוציה עצמית מהבסיס שניתן לי>>.

 

[neko]

כן, זה משהו ששכחתי להזכיר:

התהייה על טבע האדם תוך צפייה בהתנהגות של כולם. במחשבה (לא סימפטית במיוחד) לאחור: כמו שמדענים מסתכלים על חבורות קופים ומנסים להבין את האינטראקציות ביניהם...

 

[s u p e r mind]

ניסחת אתזה באופן מעניין...

אך עם זאת קצת מתנשא. כל אדם אפילו עם איי קיו 80 צופה בסביבתו ומנסה להשתלב בחברה ע"פ המסקנות שאליהם הגיע. אדם בעל איי קיו גבוה אמנם צופה ומסיק מסקנות מעניינות יותר אבל הוא עושה זאת לעתים מסקרנות יותר מאשר כדי להתאקלם בחברה ע"פ אותם מסקנות, וזה מה שעושה אדם בעל איי קיו גבוה לשונה מהחברה, הוא לא תמיד מעוניין להשתלב בה אלא לחקור אותה.

 

[neko]

כן, גם הרגשתי מתנשא כשכתבתי את זה

אדם רגיל בד"כ לא יצפה על החברה, אלא יהיה חלק ממנה... אנשים עם IQ גבוה, לרבות אלו הדחויים או הדוחים בעצמם את הסביבה, בד"כ יתעניינו בסביבה. בהחלט יש דמיון בין ילד התוהה למה הכיתה שלו חשה צורך ללבוש צבעים מסויימים של קבוצת כדורגל, ואפילו ללכת מכות על "עקרונות" שכאלה, לבין מדען החוקר התנהגות של קופים למשל.

 

[shabaz]

והנה שאלה נחמדה:

האם אדם באמת יכול לדחות את עצמו מעל חברה בצורה מוחלטת? חברה היא כל מה שתגדירו בתוכה. לאו דווקא אנשים בלבד.

 

[Cvoog]

../images/Emo41.gif הסיפור שלי ../images/Emo41.gif

עוד כשהייתי קטן ידעתי שאני שונה.. תמיד הייתי מסתכל על שאר חברי, המשפחה, הגננות, המורים בצורה אחרת. ידעתי שיש בתוכי משהו שונה שאין לאף אחד, אבל לא ידעתי מה זה. אני חושב שזה היה בערך בכיתה ד' כשהבנתי מה זה. הייתי בשוק כמו שאתם בטח מנחשים.. זה גרם לי להסתגר בבית רוב הזמן ולתפור. בזמן שכל חברי לכיתה היו משחקים כדורגל בחצר, עושים ערימות ילדים או נלחמים זה בזה בהפסקות - אני הייתי יושב וחושב.. מבין את מה שנגזר עלי משמים. והמורה כמובן הזמינה את ההורים שלי לשיחה: "הוא מסתגר, מתבודד, הוא אנטיפת חסר כישורים חברתיים" אני חושב שרק בכיתה ט' תפסתי את המשמעות המלאה של הכוחות שלי... בדיוק בזמן שסיימתי את הפרויקט העצום שעסקתי בו יום וליל מאז כיתה ד' - לתפור לעצמי חליפה. כן כן, אמנם הייתי מאוד גרוע בזה בהתחלה, אבל השתפרתי עם השנים. היום אני כבר שלם עם עצמי לחלוטין, יודע את הייעוד שלי - ביום אני אדם רגיל ככל האנשים, אבל בלילה - בלילה אני לובש את חליפת הטייץ המיוחדת שלי וטס להציל את העולם!