אין לי אייקיו גבוה, אלא...../images/Emo65.gif
רק יותר גבוה מהממוצע. גיליתי את זה בערך מהזמן שבו התחלתי להיות עם יצורי אנוש שהם לא ההורים שלי (כלומר בגן). איך גיליתי? אני מניחה שכמו שכולם פה גילו...שמתי
שאני מבינה מה שאחרים לא מבינים, ויותר מהר. איך זה בא לידי ביטוי בחיים? -יכולתי לעשות כיף חיים בתיכון. לנגן המון. לקרא מה שמעניין אותי. לנכוח בחצי מהשיעורים (במקרה הטוב), ולמרות זאת לקבל בגרות עם ממוצע סביר (10.86) -רוב הזמן שלי מוקדש לקניית ידע נוסף -אנשים משעממים אותי. למזלי, למדתי בתיכון שבו יש יותר בנות חכמות מאשר בחברה הכללית, כך שמצאתי לי חברות. פעם מנהל בית הספר תהה על מה ה"חבורה" שלנו מדברת בכלל. אז רק שיהיה ברור:
גם אנחנו מדברות על בגדים, איפור, בנים ובנות אחרות... יש לי אי קיו נמוך, וזהו עסק מעציב ביותר. וגם מזיק. אני פוגעת באנשים בלי להתכוון. באופן כללי, אני לא יודעת להתנהג בחברה. אני עושה את מה שנראה לי פשוט, נכון והגיוני. הבעיה, שהדבר ההגיוני לעשות הוא לא תמיד הדבר הנכון לעשותו
אז למה אני כותבת פה בכלל אם אני לא גאונה??! -כי הבנתי מהפורום פה שיש קשר בין אייקיו לבין הסתגרות מהחברה. אמא שלי תמיד אמרה, שהבעיה שלי היא שהשכל שלי הקדים בהרבה את ההתפתחות הרגשית שלי. תמיד הייתי מתוסכלת מהחברה הלא-מובנת שמסביבי. תמיד הייתי מעדיפה את הספרים, מאשר את החברה. ההורים שלי הכריחו אותי ללכת לתנועת נוער, כדי שלא אהפך למוזרה לחלוטין (עדיין כולם אומרים לי שאני מוזרה).
האם השכל שלי אשם בהנתקותי ובסלידתי מהחברה?? למזלי, במשך 4 השנים האחרונות עברתי שיפוץ כללי. מצאתי חברה, שהיא גם חכמה מאד, וגם מבינה את ה"עולם". היא הסבירה לי בפירוט ובצורה הגיונית, מדוע אנשים מתנהגים איך שהם מתנהגים, ואיזה צורות התנהגות שלי עדיף לי להעלים. דוגמאות: "כשאנשים שואלים מה שלומך, הם לא מתכוונים לשמוע את התשובה". "אל תגידי לחברה שהיא זקוקה ליישור שיניים, גם אם זה נכון. אז מה שאת מתכוונת לטובתה.
היא נעלבה." "כשמישהי שואלת אותך אם 'היא נראית נורמלי', היא מתכוונת שתעני שכן. גם אם היא נראית נורא" "אם האוכל שמציעים לך נראה לך דוחה, תסרבי בנימוס מבלי לנמק
למה את לא מעוניינת" ועוד ועוד שאני לא יכולה להזכר עכשיו. כתוצאה מכך, אני הרבה יותר נורמלית מבעבר. אבל עדיין חושבת שהחברה היא משהו מוזר ומפחיד. במקום בו אני נמצאת עכשיו (לא תיכון), אני פשוט לא מעזה לדבר, שמא אפלוט משהו שלא כדאי לי להגיד, ושיחזור אלי כבומרנג. הספרים הם חברי הטובים ביותר. זהו. פרקתי. אתם מוזמנים להגיב, או להתעלם.