הכול שטויות (תשובה ארוכה)
בהתחלה כתבת שאתה מתרשם מהמופתים
אחר כך טענת שרק מרוח הקודש
אבל זה לא באמת משנה, כל הדברים האלו, כולל כל הרפואה האלטרנטיבית, וכל הקוסמים למיניהם, מתבססים על כשלים לוגים (ובפרט חוסר הבנה בסטסטיסטיקה) שקימים לדאבוני במוחות בני אדם
קימים הרבה מאוד הסברים טבעים למופתים ורוח הקודש למיניהם
1) הצלחה סטסטיסטית , בפרט שאתה לא שומע ולא מפנים את אי הצלחות, או פשוט לא סופר אותם,
למשל אדמו"ר שמבטיח לזוג חשוך ילדים ילד או לרווק מתבגר שידוך זה נחשב למופת כשזה מתקיים.
למרות שבכל רגע נתון לפחות 90 אחוז מזוגי חשוכי ילדים ומהרווקים המבוגרים זוכים לישועה תוך שנה (בכל שנה משנה אחרי הנישואים אחוז החשוכים יורד ב90 אחוז)
2)לפעמים יש לאדמורים ידע ממקורבים וכדומה, כשהאברך התמים חושב שזה רוח הקודש
3)המון פעמים הם מתבטאים במשפטים רבי משמעות, שכמעט כל דבר שיקרה יחשב לזכותם,
בפרט הדבר נכון כשהם מתיחסים לעבר שלך האישי, הם אוהבים לציין
שהיה לך קשיים בזמן ההתגברות, או/ו שיש לך כשרונות שלא באים לידי מימוש מספיק וכדומה , האדם הנבער הממוצע משתכנע די מהיר שיש לו רוח הקודש
הנה לינק לספר חובה
http://books.google.co.il/books?id=...edir_esc=y#v=onepage&q=חשיבה ביקורתית&f=false
זה ספר חובה, שלו היה לי השפעה, הספר הזה היה החובה הראשונה של לימודי הליבה
בקיצור נמרץ כשרוצים לבדוק דבר ולבחון אותו, אזי סיפורים אפילו מכלי ראשון ואפילו מרשימים מאוד לא שווים כקליפת השום.
אלא צריך לעשות מחקר עם קבוצת ביקורת כשגם הסוקר וגם הנסקר לא יודעים מי שייך לאיזה קבוצה
למשל:
יש טענה שיש אדמו"ר מסוים שברכותיו לחשוכי ילדים מתגשמות,
על החוקר לעשות רשימה של 100 זוגות חשוכי מרפא,
להוציא באקראי 50 מתוכם לקובץ אחר (מבלי להסתכל עליו)
לתת אותו לאדמו"ר לברך אותם (לוודא שהמתברכים לא ידעו מזה, ועדיף שגם האדמו"ר לא ידע אלא יברך את אלו הרשומים במעטפה סגורה)
אחרי שנה להסתכל על הקובץ ולבדוק כמה מבין המתברכים נושעו וכמה מבין האחרים, ולבדוק שיש מובהקות סטסטיסטית לטובת המתברכים
האמת היא שלגבי פריון ילדים סביר להניח שאפקט פלצבו יהיה חלש מאוד, ולכן אולי אפשר לוותר על החשאיות אבל לא על האקראיות של סינון ה 50 מתוך 100, בכל מקרה מחקר כזה יכול רק לשלול ולא להוכיח כי אולי בכל זאת אפקט פלצבו משמעותי
( לעומת זאת מחקר על "הפחתת כאב בלידה או אפילו משך תהליך הלידה כתוצאה מברכה", שתתבסס על רשמים סובקיטיבים של הנחקרים , שם חובה שהנחקרים לא ידעו באישה קבוצה הם שיכים עד סיום המחקר)
יתירה מזה גם אם יש מובהקות סטסטיסטית , אף פעם זה לא מוחלט
תמיד יש את האחוז המסוים שההבדל בין שני הקבוצות היא אקראי
אבל כשהמובהקות גדולה מאוד נניח שיש רק 1/1000000 שזה במקרה
אפשר להחשיבו כהוכחה