צודקת. ויש גם אבל
זו החתירה לאושר (להבדיל מהאושר עצמו) שמניעה אותנו. הידיעה שהוא קיים, ובהישג יד. התחושה שכל רגע לא מאושר הוא רגע מבוזבז. יש סצינה גדולה ב-Mad Max שתמיד מהדהדת בי, בהקשר הזה. מקס (מל גיבסון, האיש והרעמה) קושר מישהו לרכב ממולכד, מראה לו את השעון שיגרום לרכב להתפוצץ בעוד 15 דקות, מניח לידו משורית ונפרד בסיפור על חיות בסכנת מוות, שינשכו לעצמן את היד עד כדי כריתה כדי להיחלץ מהמלכודת. גם אני, המון פעמים, מעדיף לפסוח על שני הסעיפים. מקווה שמשהו טוב יותר יקרה. מקווה שהמצב ישתנה לטובתי. לצערי, נוכחתי שבדרך כלל זה פשוט לא קורה. בסוף היא מתגרשת ממך. בסוף מפטרים אותך. בסוף אתה מקלל שלא עשית את הצעד קודם.
זו החתירה לאושר (להבדיל מהאושר עצמו) שמניעה אותנו. הידיעה שהוא קיים, ובהישג יד. התחושה שכל רגע לא מאושר הוא רגע מבוזבז. יש סצינה גדולה ב-Mad Max שתמיד מהדהדת בי, בהקשר הזה. מקס (מל גיבסון, האיש והרעמה) קושר מישהו לרכב ממולכד, מראה לו את השעון שיגרום לרכב להתפוצץ בעוד 15 דקות, מניח לידו משורית ונפרד בסיפור על חיות בסכנת מוות, שינשכו לעצמן את היד עד כדי כריתה כדי להיחלץ מהמלכודת. גם אני, המון פעמים, מעדיף לפסוח על שני הסעיפים. מקווה שמשהו טוב יותר יקרה. מקווה שהמצב ישתנה לטובתי. לצערי, נוכחתי שבדרך כלל זה פשוט לא קורה. בסוף היא מתגרשת ממך. בסוף מפטרים אותך. בסוף אתה מקלל שלא עשית את הצעד קודם.
