~זהירות, חפירה בדרך~
אהובות: הארי, כי הוא הכי אמיתי שם. לרוב הדמויות האחרות יש מאפיינים ברורים ומדוייקים, ולו קצת פחות. איתו אני הכי מזדהה, הוא הדמות שלדעתי הכי קרובה לאנשים אמיתיים. דמבלדור. הוא תמיד עם השקפה שונה על כל מה שקורה, הוא לדעתי הדמות הכי מיוחדת בספר. לא יודעת למה, אבל הוא מצטייר כדמות טהורה (
) כזאת, שתמיד יודעת מה לעשות, ועדיין יש לו כמה יציאות שקרעו אותי. כשהוא מת רוקנתי את כל מצברי המים שיש לי בגוף. הרמיוני. אם היא הייתה קיימת באמת, אני בטוחה שהייתי רוצה להיות חברה שלה
. פחות בקטע של הדמות עצמה, מי שלדעתי נורא תורמים לסיפור עצמו הם פרד, ג'ורג', רון, ולונה (!). דמיינו את הארי פוטר בלי הומור בכלל!
שנואות: זה יותר קל
. סנייפ, סנייפ, סנייפ, סנייפ, סנייפ. תמיד שנאתי ותמיד אשנא את הפוץ פחוס האף הזה. כל הקטעים שבהם הארי אומר "סנייפ עשה ___" תמיד גרמו לי להגיד "נו! נכון! יופי! תהרגו אותו!" והרמיוני הייתה חייבת להשמיע שוב את קלישאת ה"דמבלדור בוטח". תמיד חשבתי שדמבלדור עושה טעות (למרות שהיא די שווה את זה, אחרי שהוא עושה טעויות, בד"כ יוצאים לו משפטים חכמים נורא שממש מרגשים אותי), ותמיד חיכיתי לרגע שבו יעיפו אותו מהוג. ועכשיו כשהוא הרג את דמבלדור - אין דמות שאני יכולה לשנוא יותר |כועס|.