לא מבין אותכם....
במספר מקרים שהגיעו לבימ"ש ניסו שוכרים חופשיים או מחזיקים ששכרו או החזיקו נכסים לטווח ארוך "להצמיח" לעצמם זכויות של דייר מוגן ונכשלו.למשל: ע"א 2375/00 תחנת דלק וסיכה נ-סידרנסקי (מחוזי ת"א) רע"א 1238/02 חיר נ-לידאי (עליון) תא 67759/95 מינהלת נמל יפו נ-ברגיל ואח'(שלום ת"א) ובכלל מי שמחזיק במקרקעין בהסכמה שבשתיקה מצד הבעלים ללא תשלום נחשב כבר-רשות חינם הניתנת לביטול בכל עת. למשל ב-ע"א2275/01 קיקוזה נ- ממ"י(מחוזי חיפה) נאמר ע"י השופט חבש: "רשות במקרקעין היא כל אותם מצבים, בהם מסר בעל המקרקעין את החזקה, או השימוש, ללא הקניית זכות בנכס. רשיון שכזה יכול גם להילמד מנסיבותיו של המקרה, אף שהצדדים לא התכוונו לה מראש." " היכולת ליצור רשיון על פי התנהגות הצדדים מעוגנת גם בפסיקה: "לשם יצירת רישיון של שימוש במקרקעין אין צורך בהסכם מפורש ומספיקה התנהגותם של בעלי המקרקעין שממנה ניתן להסיק שהסכימו בדיעבד והשלימו עם שימושו של אדם אחר ברכושם" (ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נגד בית הכנסת ובית מדרש החסידים פ"ד לא(1) 210, 214)" "כאמור, רשות זו אינה מספיקה כדי להקים זכות במקרקעין, אלא לכל היותר, הגנה מפני תביעה בגין השגת גבול. רשות מכללא, ניתנת לביטול על ידי נותן הרישיון בכל עת בו הוא מגלה את דעתו (זלצמן, 57). הלכה זו מעוגנת מפורשות בפסיקה: "אין צורך להדגיש שרשיון מכללא שכזה הנו רשיון חינם גרידא (bare license) לתקופה בלתי מוגדרת שאותו רשאי בעל המקרקעין לבטל בכל עת" (ע"א 32/77, 214; ההדגשה לא במקור). " כך שאני גם לא מבין איך דייר שנשאר, צומחות לו זכויות שאין לו. עם כל הכבוד לשמאים מה שקובע הוא החוק והפסיקה