שכירות ארוכה

עמנואל תפרט בקשה

סעיף 3 כתבת >> אבל בהצטרף מספר תאים עלול להיווצר מעמד כזה.<< - נא פרט בבקשה סעיף 4 >>כשמדובר בזכויות הקמות לדייר בגלל חידושי חוזה מרובים, המדובר לא בזכות בנכס, אלא בזכות לגבי אופן סיום החוזה<< - אופן סיום החוזה הרי מופיע בחוזה [לפחות מועדו] ומכאן לא ברור לאיזו זכות הנך מתכון
 
למה מקור לצרות?

למה ייר ללא חוזה הוא מקור לצרות וכמוהו כדייר מוגן? היה חוזה הסתים מה יקנה לו זכות להשאר בדירה?!
 
איך אתם מבינים את הסע' הבא?

19. דייר לאחר תום תקופת השכירות (א) דייר המחזיק במושכר לאחר שתמה תקופת השכירות, יחולו עליו תנאי השכירות כפי שהיו מוסכמים בתוך תקופת השכירות או כפי ששונו לאחרונה על פי הסכם או על פי חוק. אני לא מתיימר להיות מומחה גדול בדיני הגנת הדייר (זה גם לא מעניין אותי יותר מידי) אבל הנושא כנראה יותר מורכב ממה שזה נדמה כשמסתכלים עליו מנקודת מבט של חוק החוזים וחוק השכירות. הרי לידתו של החוק היתה בניגוד גמור לחוק החוזים וכך צריך להסתכל עליו. אם נחזור לשאלה המקורית ... גם אני (כמוכם) איני חושב שיש בעיה לחדש חוזה כל שנה לשנה נוספת במשך שנים רבות, ואולי בניגוד לכם אני חושב שכן חשוב שהחוזה יוארך ושהדייר לא ישאר בנכס ללא חוזה.
 
שאלה

סעיף זה תקפ גם כאשר הדייר נמצא בחוזה והחוזה הסתים? אם החוזה הסתיים אזי הוא הסתיים - לא?!
 
חוזה שהסתיים ../images/Emo104.gif

הסעיף תקף רק כשהחוזה הסתיים. כמו שכתבתי למעלה - כל עוד החוזה בתוקף, הוא זה שקובע את מסגרת הזכויות והחובות של הצדדים. כשמסתיים החוזה, נכנסות לתוקף ההוראות החלופיות של החוק. יחד עם זאת, בשום פנים ואופן לא צריך לחשוב שבכל פעם שחוזה מסתיים החוזה הופך לדייר מוגן.
 
אני לא מבין

חוזה שהסתיים החוק מקנה לדייר זכויות להשאר בדירה בניגוד להסכם שחתם?!
 
ומה הם התנאם הקבועים בחוק?

אני מקווה שאינך רומז כי מי שהסתיים חוזהו יכול להמשיך ולהחזיק בנכס "פ חוק
 
מה הקשר לשמאים ... ../images/Emo35.gif

האם אתה לא מסכים שדייר ללא חוזה שכירות תקף הינו מקור לצרות? האם אתה לא מסכים שהסטטוס של נכס עם דייר ללא חוזה שכירות תקף, במקרה הגרוע, הוא כמו של נכס תפוס ע"י דייר מוגן (כאשר אין יודעים את הסיבה לכך שאין חוזה תקף)? זה כל מה שטענתי ...
 

Alon P

New member
לעו"ד ויזר ואבי

לעו"ד ויזר תודה עכשיו הבנתי את כוונתך לאבי-אל תפגע כל מה שהתכוונתי להגיד שהזכויות נובעות מהמשפט ולא מהשומה ברור שקונה שקונה דירה עם דייר שמעמדו לא ברור ישלם פחות מאשר אם הדירה הייתה ריקה ולכן שווי דירה כזאת נמוך יותר.אבל איך שהשוק רואה את שווי הדירה לא מעלה ולא מוריד לגבי מה מעמדו המשפטי של אותו דייר.
 
חידוש שכירות

לכל המשיבים בפורום: יש לי הרושם שהשואל יצא מבולבל לחלוטין מן התשובות שהוא קיבל. חלקן נכונות, חלקן לא נכונות. כל ענין הדיירות המוגנת אינו רלבנטי כלל לנתונים העובדתיים שהובאו לראשונה על ידי השואל. מנתונים אלה ברור שלשואל יש דירה בבעלות שהוא עומד לחדש את השכירות (הכוונה להאריך את תקופת השכירות המקורית על פי חוזה השכירות המקורי) לאותו הדייר (השוכר) בשכירות שאינה מוגנת על פי חוק הגנת הדייר, זו השנה החמישית. נאמר לשואל שזה בעייתי כי הדייר צובר זכויות על הדירה. שאלותיו: האם זה נכון? האם ישנה איזה שהיא בעיה בשכירות ארוכה? התשובה לשואל הינה מאד פשוטה: אין כל בעיה, השוכר אינו צובר זכויות על הדירה. אין כל בעיה בשכירות ארוכה. הוא יכול להשכיר את הדירה לשוכר לכל תקופה שירצה, בין אם לתקופה קצרה, ובין אם לתקופה ארוכה (במסגרת זו אינני דן בשאלה של השלכות מיסוי שיכולות להיות אם ההשכרה תהיה לתקופה העולה על 25 שנה, או לשאלות של רישום השכירות אם היא תעלה על 10 שנים למשל). על פי הדין, בשכירות שהוסכם בה על תקופתה, מגעת השכירות לקיצה בתום התקופה המוסכמת. סיום שכירות כזו אינו מותנה בפעולה פורמלית כלשהי (אך אם לא הוסכם על תקופת השכירות, מגעת השכירות לקיצה בעקבות הודעה על ידי אחד הצדדים על סיום השכירות, ולאחר חלוף התקופה שנקבעה בחוק לאחר מתן ההודעה). בכל מקרה, אני מקווה ומניח שלשואל יש חוזה שכירות בכתב עם השוכר, ובמקרה זה חלים כמובן הוראות חוזה השכירות (או הוראות חוק השכירות והשאילה אם לא נקבעו פרטים בחוזה השכירות או אם כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם שבין הצדדים. באשר לענין הנושא של דייר מוגן: התשובה לשאלה על אילו שכירויות עשוי חוק הגנת הדייר לחול ועל אילו שכירויות אין החוק הזה חל, מורכבת למדי. בהקשר הנוכחי נסתפק בהפניית תשומת הלב לקטגוריות העיקריות שעליהן אין חוק הגנת הדייר חל: שכירות במבנה שבנייתו הסתיימה לאחר שנת 1968, שכירות נכס שהתפנה והושכר בלא ששולמו דני מפתח, שכירות משק חקלאי, מקרקעין שאין עליהם בנין שהושכרו לאחר שנת 1955.
 
דיון אקדמי ...

התשובות הראשונות שהשואל קיבל כאן מתאימות פחות או יותר למה שאתה טוען ובזה לדעתי הסתיים החלק הראשון של הדיון. עו"ד ויזר פיתח את הדיון כשטען "לצערי קיבלת כאן צבר של תשובות לא נכונות" ... כנראה רצה להראות שלא הכל כל כך פשוט כמו שזה נראה, ושיש לבחון את הסוגיה מהבטים נוספים לפני שניתן לתת תשובה חד משמעית. כאן כבר התפתח דיון (אקדמי לטעמי) בין מספר משתתפים קבועים בפורום, אשר הקשר בינו לבין השאלה המקורית הינו די מיקרי. זה טבעו של הפורום וזה מה שהופך אותו למעניין עבורנו. אני מקווה שהשואל לא יצא מבולבל לחלוטין מן התשובות ... ואם כן הרי שתגובתך הבהירה לו את מצבו. כולנו נשמח אם תמשיך לבקר פה ולתרום מהידע שלך הן לשואלים והן לרמת הדיון של המשתתפים הקבועים בפורום.
 
לשמאי אבי שנער

אני מודה לך על תגובתך. אשמח לבקר בפורום וגם לתרום מהידע שלי בתחומים של: דיני מקרקעין, מיסוי מקרקעין (מס שבח, היטל השבחה, ארנונה עירונית וכו'), תכנון ובניה. עו"ד אברהם סימון
 
חידוש שכירות

לכל המשיבים בפורום: יש לי הרושם שהשואל יצא מבולבל לחלוטין מן התשובות שהוא קיבל. חלקן נכונות, חלקן לא נכונות. כל ענין הדיירות המוגנת אינו רלבנטי כלל לנתונים העובדתיים שהובאו לראשונה על ידי השואל. מנתונים אלה ברור שלשואל יש דירה בבעלות שהוא עומד לחדש את השכירות (הכוונה להאריך את תקופת השכירות המקורית על פי חוזה השכירות המקורי) לאותו הדייר (השוכר) בשכירות שאינה מוגנת על פי חוק הגנת הדייר, זו השנה החמישית. נאמר לשואל שזה בעייתי כי הדייר צובר זכויות על הדירה. שאלותיו: האם זה נכון? האם ישנה איזה שהיא בעיה בשכירות ארוכה? התשובה לשואל הינה מאד פשוטה: אין כל בעיה, השוכר אינו צובר זכויות על הדירה. אין כל בעיה בשכירות ארוכה. הוא יכול להשכיר את הדירה לשוכר לכל תקופה שירצה, בין אם לתקופה קצרה, ובין אם לתקופה ארוכה (במסגרת זו אינני דן בשאלה של השלכות מיסוי שיכולות להיות אם ההשכרה תהיה לתקופה העולה על 25 שנה, או לשאלות של רישום השכירות אם היא תעלה על 10 שנים למשל). על פי הדין, בשכירות שהוסכם בה על תקופתה, מגעת השכירות לקיצה בתום התקופה המוסכמת. סיום שכירות כזו אינו מותנה בפעולה פורמלית כלשהי (אך אם לא הוסכם על תקופת השכירות, מגעת השכירות לקיצה בעקבות הודעה על ידי אחד הצדדים על סיום השכירות, ולאחר חלוף התקופה שנקבעה בחוק לאחר מתן ההודעה). בכל מקרה, אני מקווה ומניח שלשואל יש חוזה שכירות בכתב עם השוכר, ובמקרה זה חלים כמובן הוראות חוזה השכירות (או הוראות חוק השכירות והשאילה אם לא נקבעו פרטים בחוזה השכירות או אם כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם שבין הצדדים. באשר לענין הנושא של דייר מוגן: התשובה לשאלה על אילו שכירויות עשוי חוק הגנת הדייר לחול ועל אילו שכירויות אין החוק הזה חל, מורכבת למדי. בהקשר הנוכחי נסתפק בהפניית תשומת הלב לקטגוריות העיקריות שעליהן אין חוק הגנת הדייר חל: שכירות במבנה שבנייתו הסתיימה לאחר שנת 1968, שכירות נכס שהתפנה והושכר בלא ששולמו דמי מפתח, שכירות משק חקלאי, מקרקעין שאין עליהם בנין שהושכרו לאחר שנת 1955.
 

Alon P

New member
לרגע נבהלתי......

חשבתי שאני אולי לא מבין שום דבר בשכירות.
 
חבל... ../images/Emo104.gif

חבל שבשביל פרסומת עצמית אתה מוסר מידע לא מדוייק. חידוש חוזר ונשנה של חוזה בהחלט יכול ליצור זכויות. ראה למשל: ת"א (באר-שבע) 2101/96 - משה חזקיה נ' מנהל מקרקעי ישראל .תק-מח 2000(1), 675 ,עמ' 679. משניתן לאדם להחזיק במקרקעין במשך תקופה כה ארוכה הרי שיוצרים אצלו ציפיה, כי יותר לו להמשיך ולהחזיק במקרקעין תוך המשך קיום סביר של ההסכמים שנערכו עמו. יש לצאת מנקודת הנחה שהרשות, בנסיבות שכאלה, לא תביא לסיום החוזה וביטולו, אלא אם נתקיימו נסיבות ראויות המצדיקות זאת. עפ"י נסיון העבר והנוהג שנוצר בין הצדדים, רשאי היה התובע להסתמך על כך, שאותם חוזי חכירה, ואפילו חוזי ההרשאה, יחודשו לתקופות קצובות, אלא יוכח כי נתקיימו נסיבות ראויות - כמו שינוי יעוד קרקע וכד' - המצדיקות סיום אותו נוהג של כריתת החוזים התקופתיים. אז נכון שזה לא המקרה המצוי, ובד"כ לא זה המצב, אבל מכאן לבוא ולומר "אין כל בעיה" זה פשוט חוסר אחריות.
 
איבחון פסק הדין בין רשות לגורם פרטי

פסק הדין מדבר על הסכם עם רשות - במקרה הנ"ל, מינהל מקרקעי ישראל - הסכם היוצר ציפיות כמפורט בציטוט. להבדיל מהמקרה שם, המקרה כאן הוא של שכירות מאדם פרטי לאדם פרטי ולכן נאמר כי "אין כל בעיה".
 

Alon P

New member
ציפיות מרשות....

בפס"ד תא 67759/95 (שלום ת"א)משרד התחבורה-מינהלת נמל יפו (="הרשות")נ-ברגיל ואח'(מפי סגן הנשיא השופט גולדין) : "האם הנתבעים הינם דיירים מוגנים בשטח המקרקעין? כאמור, הנתבעים טענו בכתב הגנתם, כי התובעת קיבלה מהנתבעים דמי מפתח , ולפיכך הינם דיירים מוגנים. בסיכומים מוסיפים הנתבעים כי : "ההשקעות העצומות אשר הושקעו על ידי הנתבעים במסעדה, אשר נעשו כולן בהסכמת מנהלי הנמל מהוות תשלום דמי מפתח".[סע' 63 לסיכומים], אין בידי לקבל טענה זו. סע' 10 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 , קובע : "דמי מפתח - כל תמורה שאינה דמי שכירות, הניתנת בקשר לשכירות של המושכר, או בקשר לקבלת החזקה במושכר לפי חוק זה – ואין נפקא מינה מתי שולמו". הנתבעים לא הוכיחו כלל, כי נתנו איזושהי תמורה לתובעת מלבד דמי ההרשאה. גם הטענה בדבר השקעות שנעשו בנכס לא הוכחה ואף לא הוכח שהתובעת הסכימה להשקעות אלה. מעבר לכך, בחוזי ההרשאה שהוצגו, נכתב מפורש שחוק הגנת הדייר לא יחול על יחסי השכירות שבין התובעת לנתבעים. כך נכתב בסע' 18 לחוזה ההרשאה לשנת 1989 [נספח ג/3 לת/1], חוזה אשר נחתם על ידי הנתבעים [לפי עדותם להלן]: "מודגש ומותנה במפורש כי ההרשאה לשימוש בשטח ההרשאה... הינו ארעי ומוגבל לתקופה שלא תעלה על התקופה המפורטת לכתב הרשאה זה, אינו ולא יתפרש כשכירות ואינו כפוף להוראות שבחוקי הגנת הדייר...". סעיף 16 לחוזה ההרשאה לשנת 1986-1985, נכתב: "[א] הנכם מצהירים ומאשרים כי לא נדרשתם לשלם ולא שילמתם דמי מפתח בגין ההרשאה לפי כתב זה ולא תהיו זכאים לכל תשלום שהוא על פי חוק דמי מפתח או בצורה אחרת, עם פינוי שטח ההרשאה, גם אם נעשו בו שיפוצים , תיקונים או שינויים. [ב] ... לא יחולו על שטח ההרשאה ועל ההרשאה לפי כתב זה הוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חוק דמי מפתח, תשי"ח-1958 או חוקי הגנת הדייר אחרים או כל חוק שיבוא במקומם...". משמע, הנתבעים ידעו כי חוק הגנת הדייר אינו חל עליהם וכי אינם דיירים מוגנים. 11. הסכמי ההרשאה התובעת הציגה כאמור, חוזי הרשאה בינה לבין הנתבעים על פיהם נתנה התובעת לנתבעים הרשות שימוש בשטח נשוא המחלוקת לתקופה של שנה אחת בכל פעם. החוזה האחרון שנחתם לטענתה, נחתם בשנת 1990 לתקופה שבין 31.03.91 – 01.04.90. בסמוך לסיום תקופה זו, העבירה התובעת חוזה הרשאה חדש לחתימת הנתבעים, אך הם סירבו לחתום ולא נחתם חוזה הרשאה חדש. לפיכך, לאחר פקיעת חוזה ההרשאה האחרון ביום 31.03.91, אין לנתבעים יותר כל זכות שהיא לעשות שימוש במקרקעין נשוא המחלוקת. לטענת הנתבעים, למרות האמור בחוזים אלה, הובטח להם על ידי מנהלי התובעת השונים, כי יהיו רשאים להשתמש במבנה, במשך שנים רבות ללא כל הגבלה, כמו כן בסיכומיהם טענו הנתבעים כי החוזים שנחתמו, היו למראית עין בלבד. לאחר שעיינתי בכל החומר הראיות, הגעתי למסקנה כי אין בטענות הנתבעים כנגד החוזים ממש, ומאחר ואין בידיהם חוזה הרשאה בתוקף, הרי שאין בידיהם כל זכות לישיבתם בשטח נשוא הדיון ויש לפנותם."
 
למעלה