שירשור איך חוזים רום שלג

[יניב ריז]

שירשור

איך חוזים רום שלג

בשל ההתרגשות והציפיה,למערכת הבאה עלינו לטובה,הנה קצת אינפורמציה לגבי חיזוי של רום השלג. כדי לחזות רום שלג,יש לקחת בחשבון הרבה דברים,נתחיל עם המובן ביותר מכולם: 1-הטמפרטורה

כולנו יודעים שמים נהפכים לקרח ב-0 מעלות,אז השאלה הראשונה המתבקשת היא:באיזה גובה עובר ה-0 מ"צ? או בשמו המקצועי-באיזה גובה נמצא רום הקיפאון? את רום הקיפאון נהוג לחשב לפי הטמפ' ב-850 מ"ב. אבל רגע...מפת ה-850 מ"ב היא בד"כ בגובה של כ-1450 מטר,אז אם נניח שחזויה לנו טמפ' של 2- מ"צ שם,איך אני יכול לחשב לפי זה את הגובה שבו ה-0 מ"צ הנכסף נמצא

הפתרון נמצא במפל האטמוספרי,או כמו שכולנו יודעים,שכשעולים למעלה-נהיה קר,וכשיורדים בגובה מתחמם. כמה? במצב שבו האוויר נמצא ב-100% לחות (לדוגמא בתוך הענן עצמו),הטמפ' יורדת בקצב של 6 מ"צ לכל קילומטר 1. כלומר,0.6 מ"צ לכל 100 מטר. כך שאם בגובה של 1450 מטר הטמפ' החזויה היא 2- מ"צ,אז ה-0 מ"צ יעבור בגובה של: 0.6/{(הטמפ' ב-850 מ"ב)*(100)}-{גובה במטרים של ה-850 מ"ב} במקרה שלנו זה: 0.6/{(100)*(2-)}-{1450} = 1116 מטר. כלומר,כל משקע שירד מגובה זה ומעליו,ירד בתור שלג.

 

[יניב ריז]

הנמכת רום הקפאון באופן זמני ע"י ענן

אני בטוח שחלקכם תוהים:"רבאק,מינוס 2 מ"צ ב-850 ואפילו בהר חברון אין תנאים לשלג? לא הגיוני! הרי ירד שלג בירושלים בתנאים הרבה פחות טובים מאלו"

ואתם צודקים

אם היינו תלויים בחסדי רום הקפאון לבדו,ירושלים הייתה רואה שלג,בערך כמו שמודיעין רואה שלג... אז מה קרה כאן? איך רום השלג מנמיך מתחת לרום הקפאון? ואיך השלג לא נמס מתחת לרום זה? התשובה נעוצה במילה אחת- קונבקציה. או בהרבה מילים:זרמי אוויר בתוך עננות ערמתית. עננות ערמיתית מלאה בזרמי אוויר שחלקם עולים מעלה,וחלקם יורדים מטה. אלה שעולים,גורמים לענן לתפוח ולגדול,ובכך להכיל יותר פוטנציאל למשקעים,ואלו שיורדים,מבאים איתם את המשקעים מהענן למטה אלינו. אבל בדרך איתם,הם מצליחים "לסחוב" אוויר קפוא שנמצא הרחק מעל רום הקיפאון,במעלה הענן,ולהוריד אותו בבת אחת לכיוון הקרקע. וכך,תמיד שיורד גשם,הדבר מלווה בירידה זמנית של הטמפ',בשל אותו אוויר קר שהענן ממטיר עלינו,ביחד עם המשקעים שלו. ומכיוון שגם שלג הוא משקע,אז כשאנו נמצאים מתחת לענן,ויחסית לא רחוקים מידי מגובה רום הקפאון,הקור הזמני הזה שהענן מביא,מספיק כדי לשמור את השלג טרי וקפוא בהגיעו אלינו. השאלה היא:כמה מתחת לרום הקפאון? התשובה היא לא חד משמעית מבחינה מספרית,מה שכן וודאי,זה ככל שענן מפותח יותר,גדול יותר וממטיר יותר,כך הרום יכול לרדת יותר. לרוב מדובר בכ-200 עד 400 מטר מתחת לרום הקפאון.שלג יכול גם להנמיך עד לכדי 600 מטר מתחת לרום הקפאון! מקרים בודדים אף תיעדו הנמכה של 800 מטר,אבל אל תבנו כבר על זה.

 

[חורפאי]

לא הביישן למד.. שאלה:

בעניין מה שאמרנו על רום הקיפאון, הענן חייב שימטיר או שהוא יכול להיות רק גדול ובעל פונטציאל?

 

[יניב ריז]

אם אני מבין את השאלה נכון

אז כעקרונית ענן גדול ממטיר גשם,ואיפה שהוא ממטיר=יש זרימה יורדת מהענן. הוא די גדול,לכן חלקים ממנו ממטרים,וחלקים אחרים שלו אינם. היכן שהוא לא ממטיר,לרום הקפאון אין משמעות,כי בלי המטרה,קר ככל שיהיה,אין מה שיהפוך לשלג.

 

[moshe128]

ונניח עם כבר ירד שלג והוא על הקרקע, במקרה כזה

תהיה חשיבות להורדת הטמפרטורה.. בחלקים הלא ממטירים של הענן תהיה אותה הורדה של הטמפרטורה?

 

[יניב ריז]

לא.

כי החלק הממטיר,הוא האיזור בענן בו הזרימות היורדות הן הכי משמעויות,לכן גם הגשם יורד איתן.

 

[יובל 42]

סקירה יפה אבל יש הערה קטנה

לא הכרחי שהזרמים היורדים מהענן יורידו את הטמפרטורה בקרקע ממש לאפס. בפועל שלג נקי יורד בירושלים גם בטמפרטורה סביב החצי מעלה-מעלה מעל האפס. ההסבר לזה הוא שגם ברגע שפתית השלג עובר בירידתו לאזור שהטמפרטורה בו היא מעל האפס הוא לא מפשיר מיידית ככה שגם אם האפס מעלות יעבור 100-200 מטר מעל ירושלים עדיין ירד בה שלג נקי ואף יכול להצטבר אם הוא יהיה מספיק כבד ככה שקצב ההצטברות יהיה גדול מקצב ההינמסות למעשה ברוב ארועי השלג שאני זוכר בירושלים (ולאור גילי אני זוכר די הרבה

) בחלק גדול של הזמן הטמפרטורה הייתה קצת מעל האפס. משהו בין חצי מעלה למעלה. מה שקורה במקרים כאלה שהשלג שיורד הוא "שלג רטוב" כי הפתית כבר החל בתהליך ההינמסות אבל עדיין 80-90% ממנו קפוא ולכן הוא גם שומר על צורת פתית השלג וגם מצליח להיערם. מקרים שבהם ירד "שלג יבש" והטמפרטורה הייתה מתחת לאפס הם השלג השני ב-2008 והשלג המדהים של ינואר 2000.

 

[יניב ריז]

חכה בסבלנות...עוד לא סיימתי

 

[UrbanDK]

בד"כ כשיורד גשם דווקא מרגיש חם יותר, לדעתי

 

[יניב ריז]

הנה גרף טמפ' בזמן מטחי גשם

רואים כיצד כל פעם שיורד גשם בעוצמה חזקה,הטמפ' צונחת. בקצה הגרף יש פרק גשם יחסית חלש,והטמפ' לא מושפעת ממנו,ועולה בהתאם למהלך היממתי הרגיל (השמש זורחת ומתחמם).

 

[אריאל5]

בלילה בהחלט יכול להיות מצב שיתחמם עם הגשם

השמיים יכולים להיות בהירים ואז הקור יברח ואז יגיעו עננים והוא יפסיק לברוח. ויש עוד אפשרות רוחות חזקות לפני הגשם שנותנות תחושה של קור והיחלשותם עם הגעתו.

 

[UrbanDK]

זהו, בתור ירושלמי אני מכיר שני מצבים בחורף:

א. שמיים בהירים --> קפוא בחוץ ב. שמיים מעוננים (כמובן תנאי לגשם) --> פחות קר

 

[יניב ריז]

זה נכון-לילה בהיר נוטה להיות קר יותר מלילה

מעונן,מ-2 סיבות עיקריות. 1-עננות מונעת את התקררות הקררקע בלילה,בדיוק כמו ששמיכה מחממת אותך בלילה. 2-אחרי מערכת גשם,האוויר ב-850 ממשיך להתקרר,וגורם לאינוורסיה קשה,ולכן אין עננות,וקר מאוד. בכל מקרה,ההשוואה כאן היא לא בין יום א' ליום ב',אלא עבור אותו יום,למעשה אותה שעה,שאם כעת הטמפ' היא 2 מ"צ,אז קח בחשבון שהיא תרד זמנית,בעת מעבר ענן\ ממטיר.

 

[ניצן cocos]

שאלה לגבי רום הקיפאון ורום השלג

נניח לדוגמא שרום הקיפאון הוא 1000 מטרים ורום השלג הוא 700 מטרים. זה אומר שללא משקעים אמורים להיות 2 מעלות ב700 מטרים. כלומר כאשר יורדים משקעים אז הם שלג אבל כאשר נגמרים המשקעים הטמ"פ חוזרת להיות 2 מעלות (מניח מפל לח) והשלג נמס. האם זה נכון?

 

[lightofgod]

כן עם הסתייגות קלה. בד"כ האוויר לא חוזר לחומו

הקודם והוא קריר מעט יותר משהיה טרם המשקעים גם אחרי הפסקותם. וזאת מן הסתם בגלל שהאוויר והקרקע התקררו מעט מכל החגיגה שהייתה. מצורף שוב הציור שציירתי אתמול שים לב שרום הקיפאון מעט נמוך יותר משהיה לפני הגעת העננות המפותחת. עם רום קיפאון של 1000 הייתי מצפה בגובה 700 ל2 מעלות טרם הגעת העננות הממטירה והזרמים. ואז ירידה זמנית בזמן עננות מפותחת ל0-0.5 ואח"כ מכן בהפוגה עליה חזרה ל1-1.5 ושוב ירידה בזמן הגעת גוש נוסף.

 

[ניצן cocos]

אז אם כמה שעות לא ירד שלג השלג ימס?

 

[יניב ריז]

תיאורטית? כן. מעשית-קצת יותר מכמה שעות.

למה מעשית שונה? בגלל שבד"כ השכבות האחרונות להתקרר הן ה-850 מ"ב,ושיא הקור בהן מגיע לרוב בסוף המערכת,אחרי שפסקו המשקעים (בגלל הקור בעצם פוסקים המשקעים,כי ה-700 וה-500 מתחממים,וה-850 מתקרר=אינוורסיה רצחינית). ולכן לרוב הטמפ' ממשיכה לרדת בסוף המערכת. כך שאם השלג ירד בתנאים גבוליים ונערם,יש לו תוחלת חיים קצת יותר ארוכה מהצפוי,בשל ההתקררות בשכבות הנמוכות שתקרה בשעות הקרובות (אלא אם כן ירד גשם שימיס אותו).

 

[ניצן cocos]

ב92 ו93 קרו מקרים רבים שהשלג בירושלים הפשיר

ירד שלג הפסיק ואז הוא התחיל להפשיר עד שהגיע מטח נוסף וחוזר חלילה. לעיתים השלג הפשיר למרות שירדו משקעי קרח.

 

[danielee]

מידע מעולה כל הכבוד!

 

[פדי]

כמה חזק הקשר בין הדיבורים על שלג לבין הסיכוי

למערכת מושלגת בירושלים? אין לי תשובה לזה.. בגרף הבא קל לראות שדיבורים על שלג יש כמו חול ובירושלים גם, בעיקר חול היה לנו החורף...