שירשור איך חוזים רום שלג

[ניצן cocos]

משעשע, תעשה גרף לכל החורפים האחרונים

 

[פדי]

יש נתונים רק בחצי השנה האחרונה...

אפשר לראות שבימים האחרונים הגיעו הדיבורים לשיא

 

[ניצן cocos]

מעניין אני מציע לך לסמן תאריכים בולטים

למשל 14 לינואר לפני הסופה .... מהו הפיק של דצמבר?

 

[יעקב הירוק]

נהניתי מאוד!!

ושאלה נוספת....(לא לצחוק!!!) מה זה מ"ב?

 

[lightofgod]

מיליברים - יחידת לחץ

 

[יניב ריז]

כמה נמוך אפשר לרדת-ההמשך

אוקי,סבבה,אז הבנתם את הרעיון הכללי של מה שקורה בעת מעבר ענן,אבל בכל זאת,זרוק לנו איזה עצם חישובית לענין...

אחד המדדים הטובים ביותר להעריך חוזק זרימות חזוי,הוא ע"י הפרש הטמפ' בין ה-850,700 ו-500 מ"ב. כלל אצבע-ככל שההפרשים גדולים יותר=זרימות חזקות יותר מהענן=הנמכה משמעותית יותר של רום השלג אל מתחת לרום הקפאון. ההפרש החשוב ביותר,הוא ההפרש בין ה-850 ל-700 מ"ב,המינימום הדרוש בכלל כדי להתחיל וליצור ענן ערימתי,זה 9 מ"צ. למה 9? כי מפל של אוויר לח כזכור הוא 0.6 מ"צ לכל 100 מטר,והפרש הגבהים הממוצע בין ה-700 ל-850 מ"ב הוא כ-1500 מטר. לכן חייב להתקיים לפחות 0.6*1500*0.01 מעלות הפרש,כדי שלא תהיה אינוורסיה...

ככל שההפרש גדול יותר מ-9 מ"צ,ככה הענן יהיה "חזק" יותר בזרמים שלו. אבל גם אם ההפרש הוא נניח 12 מ"צ,עדיין יש מפלס נוסף חשוב

 

[יניב ריז]

חשיבות ה-500 מ"ב

אז רום קיפאון נמוך? יש

לפחות 9 מ"צ בין ה-850 מ"ב ל-700 מ"ב? יש

אז מה נדחף לנו עכשיו ה-500 מ"ב? למה פוזות?

בואו ונכר רגע בענן הכי מפותח וחזק שיש-ענן CB,או בעברית פלצ**ת : עב חשרה. זהו ענן שיכול להגיע מבסיסו ועד לפסגתו לכ-6 עד 8 ק"מ גובה בחורף הישראלי (בסתיו ובאביב אף ליותר מזה). הבעיה,שכדי שנתפנק לנו בענן כזה מפותח,שהוא זה שמביא את ההנמכה הכי משמעותית (בלעדיו אולי אפשר לקבל הנמכה של 200-300 מטר מרום הקפאון) צריך שמגובה ה-850 מ"ב ועד לפחות ל-500 מ"ב (גובה של כ-5.5 ק"מ),יתקיים ההפרש המדובר של 0.6 מ"צ לכל 100 מטר,כלומר יש לנו כאן 5500 מטר פחות 1500 מטר=4000 מטר הבדל גובה.= 0.6*4000*0.01= 24 מ"צ הפרש!!!! לכל הפחות!!! כלומר עם ה-850 בטמפ' של 2- מ"צ,על ה-500 להיות לפחות בטמפ' של 26- מ"צ כדי לקיים תנאי זה. אם מתקיים תנאי זה,אז בהחלט סביר לקבל שלגים בכ-450 מטר מתחת לרום הקפאון,שכפי שחישבנו עמד על כ-1,100 מטר. כלומר 1100-450 נותן לנו שלג באוויר אפילו בגובה 650 מטר,שזה כבר כל ירושלים. ואם ההפרש אף גדול מ-24 מ"צ,לדוגמא 26 מ"צ (כלומר ה-500 על -28 מ"צ),אז אפילו 500-550 מטר לסירוגין עשוי רום השלג להנמיך,שזה כבר בגובה של 550-600 מטר מעל פני הים.

 

[מתלמד בפעולה]

א-הסבר מאלף ומשכיל למנסים ללמוד, תודה! ב-אני

מבין שאינוורסיה.זה היפוך של קונבקציה ואם תעיתי אז לא הבנתי טוב, אך בכל זאת להשלמת הפזל,אני שומע על הרבה מערכות שכשלו שסובלות מאינוורסיה כיצד היא נוצרת? ומה היא הורסת? תודה מראש

 

[יניב ריז]

הגדרת האינוורסיה

מצב שבו הטמפ' לא יורדת מספיק בהתאם למפל הטמפ' שהיא אמורה לרדת לפיו. בתוך ענן,היכן שיש 100%,הטמפ' אמורה לרדת 0.6 מ"צ כל 100 מטר. היה וקיימת שכבה,שבה הטמפ' מפרה תנאי זה=שכבת אינוורסיה. יש אינוורסיות חלשות,נניח אתה מתחיל מגובה 1 ק"מ ומטפס מעלה,והטמפ' יורדת ב-0.6 מ"צ. ואז בגובה נניח,של 3 ק"מ,היא יורדת בטמפ' של 1.2 מ"צ לכל 100 מטר=פוטנציאל לקונווקציה טובה. ופתאום ב-600 מ"ב,אתה מגיע לאיזור שהטמפ' יורדת ב-0.1 מ"צ לכל 100 מטר=אינוורסיה. אם המצב תוך כמה מאות מטרים חוזר להיות תקין,אז מדובר באינוורסיה חלשה,שיכולה להפרץ ע"י ענן מספיק חזק,ולא כ"כ מדאיגה. אך לפעמים יש רצועות כאלה שהם יותר מ-100 200 מטר עובי,והן מדאיגות או שיש רצועה של 200 מטר,אבל הטמפ' אפילו עולה עם הגובה=אינוורסיה מאוד חזקה.

 

[מתלמד בפעולה]

תודה! הפנמתי

 

[shayfr16]

בשביל הטרמינולוגיה- אינוורסיה מוגדרת כשכבה

שבה הטמפרטורה עולה עם הגובה, וע"פ ויקיפדיה מלשון inverse, כלומר היפוך הסדר הרגיל של השכבות באטמוספירה התחתונה: במקום שהשכבות החמות יהיו מתחת לקרות, השכבות הקרות נמצאות מתחת לחמות. מצב שבו הטמפרטורה כן יורדת עם הגובה אבל במפל נמוך מהלח (או מהמפל היבש, תלוי האם האוויר רווי או לא), נקרא מצב יציב. מה ההבדל? במצב יציב עדיין השכבה הקרה נמצאת מעל השכבה החמה (הטמפרטורה יורדת עם הגובה), והשאיפה היא שהשכבה הקרה והכבדה תהיה מתחת לשכבה החמה והקלה, לכן תיווצר תנועה אנכית למעלה ולמטה. אממה, בשביל שחבילת אוויר תמשיך לעלות, היא צריכה להיות לא רק חמה מהשכבות שמעליה, אלא גם מהאטמוספירה לידה. כאשר המפל נמוך מהמפל הלח, יווצר מצב בו חבילת אוויר מתקררת באופן מהיר יותר מהסביבה, ולכן ברגע שהיא תתחיל לעלות היא תשאף לרדת חזרה למקום שממנו היא התחילה- מצב יציב. ניקח דוגמא מספרית: נניח שהטמפרטורה בקרקע היא 10 מעלות, והמפל בסביבה הוא 4 מעלות לק"מ. לכן חבילת אוויר שתעלה לגובה 1 ק"מ תתקרר ל-10-6=4 מ"צ, בעוד הסביבה תתקרר ל-10-4=6 מ"צ. לכן חבילת האוויר תהיה קרה מהסביבה, ותשאף לחזור למטה (כי היא כבדה מהסביבה). באינברסיה, לעומת זאת, השכבות הקרות כבר נמצאות למטה והשכבות החמות נמצאות למעלה, ככב שאין סיבה אפילו להתחיל תנועה אנכית. חבילת אוויר תוכל לעלות דרך מצב יציב, ולעתים אפילו דרך אינברסיה, במידה וקיים משהו שמאלץ אותה לעלות, למשל ע"י התכנסות אוויר לאזור מסויים או ע"י מכשול טופוגרפי. כמובן שהאילוץ הנדרש לצורך פריצת אינברסיה גדול יותר מאשר האילוץ הנדרש לצורך עליית חבילת אוויר בשכבה יציבה. מקווה שההסבר היה ברור.

 

[lightofgod]

תודה יניב! הכנתי ציור המחשה במיוחד בשבילך

כך נראה ההבדל בין רום קיפאון לרום השלג

 

[אריאל5]

תודה רבה לך יניב...

הסברת בצורה בהירה וטובה את הענין.

 

[Niv s]

יפה מאוד. תודה רבה

 

[יניב ריז]

סינכרון בין השכבות

עד כאן הכל נפלא. יש לנו 850 קר

יש לנו 700 קר מספיק לפחות ב-9 מ"צ

ואפילו מבטיחים לנו 500 מספיק קר כדי שההפרש יהיה מעל 24 מ"צ

מה עכשיו סנכרון? על מה אתה מדבר? אחת החולות הרעות של מערכות שלג באיזורינו,זה שלרוב השכבות הגבוהות הן הראשונות להתקרר,ולאט לאט יתר השכבות מתקררות גם הן. אבל מה...לא פעם עד שהקור ב-850 מ"ב מגיע,ה-500 כבר מזמן סיים את שיאו,ומתחיל להתחמם,מה שהורס לנו את ההפרש המיוחל של ה-24 מ"צ הנדרשות כחוק. או לחליפין,יש מערכות בהן ה-850 קפוא,אבל ה-500 מ"ב לא קר מספיק,ואז רום השלג לא מועיל בטובו לרדת אל מתחת ל-100 אולי 200 מטר מתחת לרום הקפאון

והמקרה הגרוע ביותר,זה שה-850 קפוא,ה-500 קפוא,אבל איפה שהוא בינהם (נניח ב-700),יש שכבה חמה,ואז הכל נהרס,ואפילו אין משקעים,כי זה מצב של אינורסיה.

לכן חשוב מאוד לראות בגרפים,האם כל השכבות מסונכרנות מספיק בכל רגע נתון,כדי לייצר את המשקע המיוחל.

 

[surfing dude]

כיף לקרוא!

 

[Niv s]

אגב אם אתה כבר פה אז...

מופנה גם אליך

http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=393&messageid=159472150

 

[surfing dude]

 

[יניב ריז]

תנאים מקלים לשלג

אחרי כל כך הרבה תנאים קשים,נדמה שלעולם לא ירד כאן שלג,אז הנה כמה גזרים,לצד כל המקלות הללו: 1-המצאותו של אוויר יבש מתחת לענן=כשהלג יורד מבסיס הענן,הוא לא סופח אליו לחות,כי ספיחת לחות מהאוויר=חימום ע"י חום כמוס=מגיע אלינו גשם במקום שלג. 2-שלג רטוב=גם שלג. שלג רטוב,הכוונה לשלג שנמס מעט בדרכו לקרקע,אך עדיין רובו מגיע קפוא,ולכן עדיין רואים שלג גם כשהטמפ',לאחר ירידתה במעבר ענן,עדיין מעל 0 מ"צ,בד"כ זה יורד עד סביב 2 מ"צ. אולם כדי להערם,צריך לפחות 0.5 מ"צ ומטה. 3-גראופל זה גם נחמד

 

[moshe128]

א. לא כ"כ הבנתי את 1, אשמח אם תוכל להסביר שוב

ב. יש איזשהו סוג של חישוב מתמטי לגבי ירידת הטמפרטורה לפי הפרש בין המפלסים? נניח - 10 מ"צ בין 850 ל-700 ו-24 מ"צ בין 850 ל-500 יהיה שווה לכמות מסוימת מתחת לרום הקיפאון?