בשביל הטרמינולוגיה- אינוורסיה מוגדרת כשכבה
שבה הטמפרטורה עולה עם הגובה, וע"פ ויקיפדיה מלשון inverse, כלומר היפוך הסדר הרגיל של השכבות באטמוספירה התחתונה: במקום שהשכבות החמות יהיו מתחת לקרות, השכבות הקרות נמצאות מתחת לחמות. מצב שבו הטמפרטורה כן יורדת עם הגובה אבל במפל נמוך מהלח (או מהמפל היבש, תלוי האם האוויר רווי או לא), נקרא מצב יציב. מה ההבדל? במצב יציב עדיין השכבה הקרה נמצאת מעל השכבה החמה (הטמפרטורה יורדת עם הגובה), והשאיפה היא שהשכבה הקרה והכבדה תהיה מתחת לשכבה החמה והקלה, לכן תיווצר תנועה אנכית למעלה ולמטה. אממה, בשביל שחבילת אוויר תמשיך לעלות, היא צריכה להיות לא רק חמה מהשכבות שמעליה, אלא גם מהאטמוספירה לידה. כאשר המפל נמוך מהמפל הלח, יווצר מצב בו חבילת אוויר מתקררת באופן מהיר יותר מהסביבה, ולכן ברגע שהיא תתחיל לעלות היא תשאף לרדת חזרה למקום שממנו היא התחילה- מצב יציב. ניקח דוגמא מספרית: נניח שהטמפרטורה בקרקע היא 10 מעלות, והמפל בסביבה הוא 4 מעלות לק"מ. לכן חבילת אוויר שתעלה לגובה 1 ק"מ תתקרר ל-10-6=4 מ"צ, בעוד הסביבה תתקרר ל-10-4=6 מ"צ. לכן חבילת האוויר תהיה קרה מהסביבה, ותשאף לחזור למטה (כי היא כבדה מהסביבה). באינברסיה, לעומת זאת, השכבות הקרות כבר נמצאות למטה והשכבות החמות נמצאות למעלה, ככב שאין סיבה אפילו להתחיל תנועה אנכית. חבילת אוויר תוכל לעלות דרך מצב יציב, ולעתים אפילו דרך אינברסיה, במידה וקיים משהו שמאלץ אותה לעלות, למשל ע"י התכנסות אוויר לאזור מסויים או ע"י מכשול טופוגרפי. כמובן שהאילוץ הנדרש לצורך פריצת אינברסיה גדול יותר מאשר האילוץ הנדרש לצורך עליית חבילת אוויר בשכבה יציבה. מקווה שההסבר היה ברור.