"שיטת הפירמידה"

Yin

New member
לאו טסה אמר

שמי שרוצה לדעת - לומד משהו חדש כול יום.
ומי שרוצה להגיע לחוכמה, כלומר, באמת להכיר את עצמו - מפחית משהו כל יום.

הנמשל של המשפט הנ"ל ללימוד אמנות לחימה:
מי שרוצה ללמוד אמנות לחימה, לומד בכל יום, או אימון, משהו חדש.
כיוון שהמרכיב העיקרי בשביל להיות לוחם, להגדרתי, הוא לנצח את העצמי באופן קבוע. למעשה, להכיר את עצמי יותר ויותר בכל יום.
מי שרוצה באמת להכיר את עצמו דרך אמנות הלחימה שלו, יכול להפחית את הידע עליו הוא מתאמן ובכך להעמיק אל עצמו דרך החזרה לבסיס.
וחוזר חלילה.
 

ש מים

New member
נהדר

והדברים של לאו-צה מתחברים לדעתי לאלו של האצומי סנסיי, שאומר "שכח הכל".
 

Tiger tiger

New member
שאלה ברשותך

האם הינך רואה את ה-'בסיס' הזה כדבר אובייקטיבי כללי, או סובייקטיבי פרטני?

משמע, האם במידה ואני למשל אגיע ל-'הארה' וגם אתה, האם נסיים בסופו של דבר באותו 'מקום'?
 

oxide

New member
פנס של מכונית

מורכב מנורה אחת באמצע (נגיד, אלוהים) אשר מוקפת בהרבה מראות קטנות. כשנדלקת הנורה נדמה שכל הפנס דולק, כאשר למעשה אנו רק רואים את ההשתקפות של אותה נורה קטנה בכל המראות הקטנות סביבה. אדם הוא כזה. אז לדעתי אנו לא נסיים באותו מקום כמו שלכל מראה קטנה בפנס יש זווית אחרת ומיקום אחר, הם לא באותו מקום ולא פונים לאותם כיוונים והם יכולים להיות בקצוות מנוגדים של הפנס. אבל שניהם מופנים כך שיחזירו קדימה את האור מן המנורה המרכזית. כך ששניהם, בוא נאמר, משקפים את אותה אמת, על אף מיקומם וזהותם השונה.
 
קשר הדוק

רנדורי מעמת אותך מול כמה באמת אתה יודע את הטכניקות שאתה חושב שאתה יודע, ומעמת אותך עם עצמך לגבי התוצאות של אותה בדיקה קודמת.
אתה יכול "לדעת" הרבה טכניקות, אבל לא להצליח ליישם אותן בזמן אמת, כלומר לא באמת לדעת אותן. המסקנה מעמתת אותך עם עצמך ועם ההבנה (או שאי ההבנה) שיש תמיד מה לשפר וללמוד. לא בהכרח טכניקות חדשות, אלא כן להבין יותר לעומק את הקיים. זו עבודה פנימית לא פחות מעבודה "חיצונית" על ליטוש טכניקות.
מאחר שתמיד יש מה לשפר, העבודה הזו היא אינסופית. מי שמבין את זה ורוצה לעשות את זה נשאר, ומי שלא מבין את זה או מחליט שהוא לא מעוניין יותר יעזוב.
רנדורי הוא יופי של כלי.
 

ש מים

New member
שאלה

למה, למקרא תגובתך, עולה בי ההרגשה שאתה חש צורך להתגונן?
האם אתה חושב שניסיתי להתקיף אותך בדרך כל שהיא?
אם כן, אז ממש לא! דברי כוונו לדברים שחוויתי לאחרונה, וממש לא חשבתי עליך.
 

ש מים

New member
הבהרה: "ליטוש" ו-"ליקוט".

אני דיברתי על "לקטי טכניקות".
אתה דיברת על "ליטוש טכניקות קיימות".

לעניות דעתי, 2 נושאים שונים לחלוטין.
 
אלה דברים ששזורים זה בזה

כל טכניקה שאתה שם בכיס צריכה להיות חלק ממארג כולל של טכניקות שמתאימים לעקרונות הפעולה שלך ומשתלבים זה בזה בהרמוניה. אם לקט הטכניקות שלך בנוי מאוסף טכניקות שחסר להן חוט שדרה משותף וכל אחת בנויה על עיקרון פעולה אחר שאולי סותר את האחרים, אז הטכניקה לא באמת תהייה שם בזמן אמת כי העקרונות שבבסיסה אינם יכולים להיות מוטמעים כי עקרונות הפעולה שלך מורכבים מערב רב של עקרונות סותרים.
סתם ללקט טכניקה מבלי ללטש את דרך הוצאה לפועל לא תחזיק מים ולכן בעיני האחד לא מתקיים ללא האחר.

אני לא יודע אם הדברים האלה עונים ישירות על הדברים שאותם חווית, אבל אלה דברים שאני מוצא מקום לכתוב אותם גם אם הם לא עונים ישירות..
 

Yin

New member
זו הסתכלות מצומצמת על הלחימה ולא על האמנות

אמנות לחימה היא כלי הרבה יותר רחב ועמוק מאשר זה המשתקף ברנדורי.
 

Tonjin

New member
אז אתה מציע בעצם להסתכל על אמנות לחימה במנותק

מלחימה..?
 

Yin

New member
לא

רק להבין שלחימה היא רק חלק, ואפילו לא חלק הארי, אלא כלי.
 

ש מים

New member


במובנים מסויימים הדיון כאן משקף עבורי שיחות שהיו לי לאחרונה מחוץ לפורום. בדוג'ו. התחושה שלי היא שכדי להבין (את מה שמבינים/מדברים אלה המדברים כאן על "פנימיות") יש צורך לעבור מחסום מסויים שחייבים להיות מוכנים/לרצות לעבור. זה לא דבר שבא באופן טבעי, ומי שלא מוכן ורוצה לעבור את המחסום לא יצליח להבין את הצד השני ואת הדבר עליו מדבר הצד השני.
לכן אולי זה וויכוח מיותר.
 
למעלה