שיטות ערפדיות

Galandor

New member
נשמע סבבה, אבל יש לי אימונים בימי

חמישי... ואני לא גר בתל-אביב (למרות שאני יכול לגור שם מס' מוגבל של ימים בשבוע). אולי כשאהיה סטודנט..... יש מצב שתכניסי אותי לענינים בקשר לכנסים...(אני מרגיש כאילו עבר עלי הקלח, הצבא שאב ממני את השייכות לקהילת משחקי התפקידים...) אין כמו אזרחות!!!!
 

Nihau

New member
ארר.. יש כנס אייקון בקרוב

ואני כרגיל אעביר שם הרצאה כך שתוכל לפגוש אותי שם אם תרצה. הכנס יערך ב18-20 לאוקטובר אם זכרוני אינו רעוע כמו ספינה על שרטון.
 

Nihau

New member
אייקון- בסינמטק ת"א.

אם יש באייקון מ"ת חיים יש מצב לתחפושות מיועדות משחק. אם אין- תמיד יש מקום לעוד אנשים מחופשים למרות שאז האווירה המחופשת יותר פראית, לא ממוקדת על מכנה משותף אלא על הרצון לתצומת לב.
 

Galandor

New member
הרשמה לכנס....

אולי תעזרי לי לסדר קומבינות בהרשמה.... (אני לא רוצה למצוא את עצמי משחק עם חבורה של ילדים או עם אנשים לא מנוסים....)
 

Nihau

New member
אני מרצה, לא משה"מ בכנס

לגבי מ"ת בכנס- יש הגבלות גיל על המשחקים היותר רציניים במהותם- תבדוק באתר של הכנס.
 

shanytopper2

New member
עניין של פרשנות

בקבוצת הוומפייר הוכחית שלי ערפדים הם בדיוק כמוני וכמוך, רק עם כוחות וחולשות ערפדיים, שום דבר יותר מדי מוזר באישיות בקבוצה אחרת, מדובר על קונפליקט מטורף בין ההתמכרות לדם, לידיעה שאם אתה תכנה להתמכרות לא רק שאתה בעצמך תחוסל, אלא אתה מסכן גם את כל החברים שלך בקבוצה שלישית, מדובר בנושא התיאולוגי בכלל, ועל העובדה שערפדים הם מקוללים ולא מסוגלים להגיע לגן עדן או גיהנום ובמקום זה "תקועים" בעולם הזה בקבוצה רביעית, יכולים להתעסק בקונספירציות של ערפדים בני אלפי שנים שהיה להם את כל הזמן והמוח שבעולם כדי לעשות תוכניות שהן FOOLPROOF לחלוטין (וכמובן סותרות אחת את השניה) קבוצה חמישית יכולה להתעסק במה שאת מדברת עליו של "להתעורר יום אחד ולגלות עד כמה העולם השתנה סביבך" וכמובן אפשרי כל שילוב של הרעיונות האלו פלוס עוד רעיונות רבים. אל תפסלי את הרעיון של העולם של המשחק כי "הערפדים שם חלשים", זה באמת נראה לי מאד שיפוטים, במיוחד אם את בעצמך מודה שלא שיחקת בזה אף פעם.
 

Nihau

New member
שנה של משחק זה לא בדיוק אפס ניסיון

וזה מוגבל לשנה רק בגלל שאני לא מחשיבה את השנה האחורנה כל כך כי היא נוהלה בעיקר בשיחות פרטיות בין דמויות ולא במהלך מפגשי הקהילה השבועיים- מסיבות משחקיות לחלוטין דרך אגב. (הדמות שלי נבגדה קשות ע"י הקהילה והחליטה לפרוש ממנה למעט שמירת קשר עם כמה חברים וגורמי מפתח שהבטיחו לעזור. אוזלת ידם וחילופי שה"מ גרועים הובילו יחד לניתוק היחסי הזה של הדמות מהקהילה.) אני הודיתי שלא שיחקתי VTM שולחני. זה לא אומר שהניסיון שצברתי בעולם המשחק במשך שנה של לארפ הוא זניח. לגבי הפרשנות- אין על זה וויכוח- ובעצמי ציינתי את הפוטנציאל המשחקי שהבחנתי בו- אבל כאשר נתוני הבסיס של העולם והדמות אינם כיפיים אתה שואל את עצמך די מוקדם במשחק- למה להתאמץ? דוגמא: נניח לרגע שאתה אוהב לשחק טרובדורים ותרבויות ברבריות לא מעניינות אותך בגלל 1001 סיבות. הדמויות הברבריות נוטות להיות גסות, מגוון האפשרויות לפיתוח הדמות מצומצם למקצועות דמויי תרבויות ברבריות וחסרים לך כל כך הרבה דברים שזה גורם לך כל הזמן לראות את החורים במקום להנות מהמשחק. הרי ברור שגם לתרבויות הברבריות היו זמרים נודדים ואנשים שהיוו מוקד תרבותי כמו הטרובדור- אבל בניית הדמות ומשחק שלה מול כל שאר הדמויות הברבריות... פשוט לא עושה לך את זה. וזה לא כי השחקנים האחרים גרועים, הם די טובים- אבל לא מספיק כדי לצאת מהסטיגמות ולהנות מנוכחותך הייחודית במשחק והאופציות שזה פותח... וכו'
 

shanytopper2

New member
תשובה

א - לארפ זה חרטא ברטא, זה לא באמת משחק תפקידים, אני אומר את זה פשוט כי...טוב, ככה זה...לארפ זה מאד משעשע (באמת), אבל אני מסרב לקרוא לזה משחק תפקידים במיוחד כשמדובר בעולם עמוק ומורכב כמו של VTM ב - מה שאמרת לגבי "התרבות הברברית" פשוט לא נכון. יש בעולם של VTM שלושה שבטים שאפשר לפרש אותם כ"ברברים" ובשלושתם לא רק שאפשר לשחק דמויות "לא ברבריות" אלא שאפילו זה הגיוני גאנגרל - ערפדים חייתים - שוב, נתון להמון פרשנויות, בין חוקרים שמנסים להבין את הקשר בין הקללה הערפדית לחיות, לנוודים שנודדים עם החיות ומסירים מעצמם את כל המגבלות האנושיות שלהם, דרך ערפדים שמתכחשים לקללה שלהם ומנסים לחיות כרגיל ומדי פעם הקללה והצמא שלהם מתפרץ בהתקפי טירוף לא נשלטים, וכלה באומנים, זמרים, פסלים, ציירים, ועוד שמשתמשים ביצר ו\או הכישורים החייתיים שלהם כדי ליצור יצירות אומנות שונות. (יש עוד המון אפשרויות, אלא היו רק כמה דוגמאות) ברוחה - הערפדים שמכונים "המלכים הלוחמים", כונו בעבר "המלכים הפילוסופים", ומהווים את הקונספט של כל מה ששני השמות האלו אומרים (בין אם מדובר בלוחמים, פילוסופים, פוליטיקאים שמאמינים שצריך גם לעשות מעשה ולא רק לדבר, פאנקיסטים, רוקיסטים, אמנים שמביעים זעם ו\או רעיונות פילוסופים באומנות שלהם, וכן הלאה) אסמייט - הערפדים השמיים(מלשון העמים השמי), מחסלים ערפדים אחרים למחיה, וחיים לפי החרב. נשמעים כמו ברברים, הא? שוב טעות! אין שום דבר שמגביל ערפד אסמייט לחיות דווקא ככה. אומנם הם חייבים דם של ערפדים אחרים, אבל יש הרבה דרכים אחרות הרבה יותר מתורבתות להשיג אותו, במיוחד כשרוב הערפדים שמכירים את שבט האסמייט יודעים על הקללה הזאת, ובמיוחד שזה לא יותר מדי מזיק להם בעצמם. אגב, מה שכתבתי לגבי שבטי ברוכה וגאנגרל הם אך ורק ה"טיפוסים הממוצעים" (כן, כל המגוון הזה הוא ממוצע עבור השבטים האלו), בהחלט יתכן מישהו עם גישה שונה בתכלית, ואפילו הפוכה ליתר השבט. ולא, הוא לא יהפוך מזה ל"מנודה" ולא שום דבר בסגנון הזה...סתם יהיה טיפוס מיוחד. אגב, משהו שאני חייב לציין זה שבט מלקיביין. אומנם הקללה של בני השבט הזה הינה שכולם ללא יוצא מן הכלל משוגעים. אבל מה בעצם הפרשנות לשגעון? הרי יש כל כך הרבה סוגים שונים של מחלות נפש, שאפשר ליצור כל סוג דמות שרק רוצים כל עוד יש לה תכונה מוזרה ומיוחדת מספיק באישיות. (ובתור מישהי שעושה רושם של שחקנית טובה מספיק אני בטוח שזה רק נותן לך רעיונות לדמויות)
 

Nihau

New member
זו הייתה דוגמא מטאפורית

אל תתפס אליה כל כך חזק. sheesh! אתה מסתכל על כל מה שאמרתי מתוך הקופסה של השיטה הזאת בלבד. קח כמה צעדים אחורה ותביט מנקודת מבט רחבה יותר. באמת שאני לא צריכה הסבר על גנגרלים ושאר שבטים- כבר ציינתי שהדמות שלי גנגרל? זה שזה לארפ לא אומר שכולנו בורים, רק שאננו לא נצמדים לחוקים השולחניים אלא מתאימים את המכאניקה לצרכינו ושומרים על ההיסטוריה המשחקים שאנחנו יצרנו כשחשובה יותר מהעדכונים של השיטה שWW הוציאו. בדיוק כמו שעושים בכל משחק. הלארפ *הזה* איננו חרטא- הוא רץ כבר 4-5 שנים ברציפות, חלקים ממנו שולחניים כשצריך- מטעמים אסטרטגיים ולוגיסטיים בעיקר. נפגשים על בסיס קבוע שבועי- כמו משחק שולחני ממוצע, בחורף בבתים של חברי המשחק, בקיץ בפארק ציבורי שהוכרז כאליזיום לצורכי המשחק- כלל טקסים מתאימים ושמירה של האביזרים הנילווים באהבה ואדיקות רבים. יש דמויות המשוחקות רצוף כל הזמן הזה- מבני אדם רגילים דרך פאמיליאר וגול ועד מתושלחים. אם לא היית בו אל תבקר אותו כך. אני לפחות נתתי לו הזדמנות במשל שנה ולא איבדתי תקווה לגביו לגמרי במשך שנה נוספת. רעיונות לדמויות לא חסרים לי, דמויות טובות ומעניינות אין לי בעיה לבנות. הבעיה שלי היא עם המשחק עצמו בבסיסו היסודי ביותר. התפיסה שלי אומרת שערפדים צריכים לשלוט ביד רמה על בני האדם המבוייתים שלהם, לערוך בריתות ארוכות טווח ואמיתיות עם שאר הגזעים העל טיבעיים ולקדם את כל העולם קדימה בזכות ניהול משאבים נכון המבוסס על אלפי שנות ניסיון. הגישה של VTM שמה את הערפדים במקום אחר לגמרי בסולם החברתי.
 

shanytopper2

New member
הממם

לארפ הוא חרטא לא בגלל האורך שלו אלא כי הוא לא באמת משחק תפקידים (לפי ההגדרה שלי בכול מקרה) הסיבה לזה היא דווקא די פשוטה: כשיש חבורה של שחקנים וGM אחד, אז באופן אוטומטי השחקנים יהיו הגיבורים (לאו דווקא במשמעות של גבורה, יותר במשמעות של פוקוס, העלילה+האירועים יתרחשו סביבם בצורה כלשהי) באלרפ "כולם" גיבורים, דבר שגורם לזה לזה שבעצם...אין פוקוס...והערך הסיפורי\ספרותי של המשחק משתבש. לגבי הלארפ הספציפי הזה אני דווקא בהחלט מכיר אותו, הGM הנוכחי שלו הוא במקרה הGM שלי בקמפיין שולחני של VTM ולגבי הסולם החברתי - תלוי איפה (גאוגרפית וכרונולוגית) את משחקת, בהחלט יש מקומות ותקופות בעולם ששם השליטה על האוכלוסיה היא ערפדית לחלוטין, עם בריתות ארוכות טווח ואמיתיות (ככל שברית בין שליטים יכולה לההיות אמיתית) אחד עם השני ו\או עם גזעים על טבעיים אחרים, ומקדמים את האיזור שלהם בפרט ולפעמים את העולם בכלל "קדימה" (שוב, תלוי בתפיסה הספציפית של "קדימה") בזכות נסיון של הרבה מאד שנים, חושים ויכולות ערפדיים, סבלנות שרק מי שחי לנצח יכול להשיג, וכן הלאה. אין שום מגבלה "בשיטה עצמה" מלההיות כפי שאת תיארת...להיפך, לדעתי יש רק תמיכה בזה (ואפילו יש כמה שבטים שממש מתמחים בזה, כגון ונטרו והילדים של סת'...למרות שכמובן שאין שום סיבה למה שמישהו משבט אחר לא יוכל לעשות את אתו הדבר)
 

Nihau

New member
שוב חזרנו להגדרת משחק תפקידים

משחק תפקידים- מצב בו השחקנים משחקים את דמותם ומנהלים אינטראקציות לפי אישיות הדמויות ויכולותיהן בתחומים השונים של קיומן. בלארפ אין לך זריקת קוביות- יש לך משחקי דמות טהורים למדי- כל עוד אנשים לא מסתמכים כל הזמן על הכוחות העל טיבעיים שלהם ומזניחים את משחק הדמות עצמה. ראה למטה קטע משחק מול GM בICQ כדוגמא למשחק תפקידים VTM שכזה ההבדל היחיד הוא המדיה של המשחק- מול מסכי מחשב במקום פגישה פנים אל פנים באליזיום למשל. לזה כוונתי במ"ת. ומנקודת מבט זו אין ללארפ שום חסרון על פני מ"ת שולחני אלא להיפך- אין נטייה ליפול חזרה לרמת הקוביות כי הן לא שם ואתה עובד ישירות מול האנשים שמייצגים את הדמויות שלהם באותה מידה שאתה מייצג את הדמויות שלך. קטע משחק לדוגמא: GM משחק כאן דמות מתושלח שמתה, הדמות שלי "טלי" מדברת עם הרוח בחלום פרי יצירת הרוח. שאר הפרטים לא חשובים- שים לב לרמת המשחק עצמה ולא לסיפור עצמו.
GM : music of flutes and laughter can be heard from the distance, not far from here. Nihau : quietly i walk toward the music, enjoying the woods and wondering if the party is open for all GM : As you travel beyond the trees, you see a wooden hut at the banks of a river, it's evening time and the stars shine like you've never seen them before, in a world before pollution. Near the hut sits Raymond, his hair is brown, slightly grey and long, braided. He has a small beard also. Next to him sits a blond woman. She's not supernaturally beautiful like Jaunee, this is a mortal woman. Slightly chubby in today's terms, but one would say she's full in all the right places. She's playing the flute, trying to teach Raymond how to play as well. He's not that talented it seems They're like two children, innocently playing. Nihau : i sit on a root nearby, waiting for him to notice me but not disturbing the lesson. GM : he looks up at you, and the scene seems to freeze, only you and him can move. "Greetings, welcome to my abode" Nihau : "long hair suits you. this place is magical. where are we?" GM : "Northen Britten, near Adrianus's wall, almost a thousand years ago, when I was a young man" Nihau : "so how did you end up all the way here so far from jeruzalem?" GM : "I left Jerusalem when I was thirteen years of age. My parents and I traveled by ship to Europe, to a small Britton town called Sharelong, if we are to translate the name." Nihau : "how is it called today?" GM : "It's not, it was completly destroyed in the Germanic wars" "like thousands of towns and hamlets just like it" Nihau : "oh, I am sorry to hear that" GM : "It's the way of the world, you needn't be sorry for it" Nihau : "i guess so... so who is your musical friend?" GM : "This is Greta, my first wife. She died at childbirth" he says sadly "It is for her that I fought the Eater of Man, her father demanded this quest fore he allows me to marry her...in the cave of the Eater I found the entrence to Salrone's fallen kingdom" "I now relived the few years I had been fortunate to share with her" Nihau : "then i will not disurb your peace, i liked the music" i stand up, smile and get ready to stroll around in the dream land GM : "You disturb not my peace my Dear, you dispell my loneliness. Time I have in plenty to return to my memories." Nihau : "may i enjoy your music for a while longer?" GM : "certainly" he says, and time resumes its flow. They play together as if he never spoke to you, his eyes once more seems lost in the flow of his memories. They play a sweet lulliby, when he finally learns the tune, she stops playing, and only he plays in the background while she sings. She sings like an opera singer, a bit less professional but very passionate. Though she sings in what sounds like Germanic or a weird form of English, you understand her song She sings of a Princess long ago who fell inlove with a young warrior, Her Father demanded that she marry another. And she sings of her love to the warrior, pleading with her father to allow her her heart's choice. He demands and demans, until she kills herself for her love to the young warrior the last verse ends "and he kissed her cold lips, and so the tale is over" Nihau : beautiful tragedy as ballads tend to be "its sad and beautiful and very romantic, fills your dreams with stars" GM : "indeed it is, and a true story as well" Ray says "The Saxons had an Oral legacy which is lost today, they sang their history and tales of their people" Nihau : "it still amazes me, to hear you talk about ancient history like it happened yesterday...to you its something you lived, right?" GM : "yes, it's memory for me, history for you." "I was born in one thousand and two. That's ninty-six years before the first crusade" Nihau : "my history teacher in the university would have stayed up all night to hear your stories and probably act like a little happy boy all day afterwards. did you ever put these memories to paper?" "so many mistakes can be fixed. don't the stories burn to be told?" GM : "Yes, I wrote some of them in a Journal, at the suggestion of the Arch-Angel Azriel, no less. Jaunee holds my Diaries I believe" "I don't know, on the one hand i'm quite glad my legend died, on the other, so many things die with me"​
 

shanytopper2

New member
אז ככה

זה מסובך להסביר, אבל בגרסא קצרה? אני מאמין שיש הבדל בין דמויות שחקן לדמויות ללא שחקן. ההבדל הוא אותו הבדל סיפרותי בין דמויות מפתח לדמויות משנה. אני בכוונה לא משתמש במונח "גיבורים", מכיוון שאין שום חיוב שהדמויות שחקן יהיו כולן באותו צד. (למעשה יש משהו מאוד מעניין כאשר הן לא, אבל לרוב נהוג שהן כן, פשוט כי זה יותר קל). עכשיו בלארפ, אין דבר כזה. אני אסביר יותר טוב את המשפט הזה... אני לא אומר שבלארפ אין דמויות משנה. בהחלט יש. הבעיה היא שבאופן יחסי הן דמויות נדירות מאד. (באופן יחסי לדמויות מפתח, כמובן). אם היחס הספרותי הממוצע הוא כ10 דמויות משנה על דמות מפתח אחת. (אני לא מסתמך על שום מקור מידע רציני במספר הזה, סתם תחושת בטן), לרוב בלארפים היחס קרוב יותר ל10 דמויות שחקן על דמות NPC אחת. הבעיה הזאת פחות גרועה, כמו שיש בעיה גרועה יותר. (שנובעת בין היתר מהבעיה הזאת) שהיא מחסור בפוקוס. אבל בשביל להסביר את הבעיה הזאת, אני קודם צריך להסביר למה אני מתכוון כשאני אומר "פוקוס" פוקוס זה כמו המצלמה של הטלויזיה, זה כמו הטקסט בספר, פוקוס זה בעצם העניין. פוקוס יכול לההיות על סצנה עלילתית. פוקוס יכול לההיות על סצנה שקשורה להתפתחות דמות. פוקוס יכול לההיות יכול לההיות על פלאשבק. פוקוס יכול לההיות על קטע שמפגין את האישיות וההתנהגות של הדמות. וכן הלאה והלאה. בלארפ, יש מחסור בפוקוס הזה, משתי סיבות: 1 - המון "משחק מת" - כלומר, סצנות משחק שבהן בעצם לא קורה כלום. כגון: הליכה לשירותים, הליכה ממקום למקום, ודברים בסגנון הזה שפשוט לוקחים זמן עד שקורה משהו מעניין (כמו שאומרים, החלק הגדול ביותר בעבודתו של בלש היא לחכות). התוצאה היא שבאותו הזמן אין על הדמות שלך שום פוקוס. היא בעצם נמצאת "מחוץ לעולם" מבחינת זה שלאף שחקן(לא דמות) לא אכפת מה קורה עם הדמות שלך בזמן הזה. 2 - מחסור בעלילה. כידוע, עלילה היא הדבר שמקדם את הדמויות. בלי עלילה אין התפתחות פנימות של הדמויות. בלי עלילה גם אין עניין שימשוך את השחקנים להמשיך הלאה, מסיבה פשוטה של "להמשיך הלאה? לאן?". הסיבה למחסור הזה בעלילה היא די ברורה, פשוט כי כשיש כל כך הרבה שחקנים אז מן הסתם הGM לא מסוגל לספק קווי עלילה לכל השחקנים, וכמובן שלא כל השחקנים מסוגלים\רוצים ליצור קווי עלילה משל עצמם. התוצאה של שני הסעיפים האלו היא כאמור מחסור בפוקוס, שבתורו גורם למחסור בעניין, ולמחסור בהתפתחות. בלי עניין, התפתחות דמויות(אגב, כמובן לא במשמעות הXP, אני מדבר מבחינה נפשית), ובלי שהדמות תהיה דמות מפתח (מכיוון שבאופן טבעי כשיש כל הרבה "דמויות מפתח" חלק מהן יהפכו לדמויות משנה בעל כורחן) - האם עדיין אפשר לקרוא לזה משחק תפקידים? אולי...אני חושב שלא, וגם אם כן, אז מחורבן במקרה הטוב.
 

Nihau

New member
בגדול אתה צודק.

אילו אכן הרעות החולות של לארפ. זה לא אומר שקטעי מ"ת שמורצים בשיחות בין דמויות של שחקנים אסרטיביים ליצור לעצמם עלילה הינם מ"ת מחורבנים- רק שהלארפ כמשחק אחד גדול הוא בעל בעייתיות. אתבל המ"ת הפרטני שבתוך המיקרו-עלילות שהמנחים מחברים למאקרו-עלילה אחת גדולה (וטובה בתקווה)- אילו מ"ת מעולים ככל מ"ת אחר.
 

shanytopper2

New member
אבל

את בעצמך אומרת. קטעים. האמם משחק תפקידים יכול להקרא כזה כשהוא רק קטע? אומנם יש זרם ספרותי שכזה שטוען שסיפור אכן יכול להקרא שכזה גם אם הוא רק מקטע, אבל אני מסרב לקבל זאת. הסיבה לכך היא דיון ארוך מאד, שזה לא המקום עבורו, אבל אם זה הטיעון שלך, אז כל מה שנשאר לי (כרגע) הוא להגיד שאני מסכים שלא להסכים איתך.
 

Galandor

New member
לא מדוייק, יש SECTS של ערפדים

שרואים את העולם כפי שאת מעדיפה לראותו.... המשיטה פשות לא ממליצה להשתמש בהם כדמויות שחקן. (והם גם הולכים על חבל דק מאד מכיוון שבדרך כלל אותם יצורים שאיתם הם יוצרים קשר הם אפלים ושטניים יותר מהערפדים עצמם).
 

Galandor

New member
זה יכול להיות כמו בלוחם ה13

לא כל פרח מקומו בערוגה....
 
הספר יותר טוב

eaters of the dead מספר בצורה פסאודו-ריאליסטית את סיפורו של ביאוולף, דרך עיניו של ערבי ממולח, שמבוסס על דמות אמיתית לחלוטין (איבן-פדלאן)
 

l o r e

New member
אני פשוט עושה סקר שוק

יש לי קבוצה, שמעוניינת לשחק ערפדים באזור המאה ה-18-19. המשחק ייערך כנראה בגרמניה או בקיסרות האוסטרו-הונגרית. אני פשוט אוסף כרגע את כל המשאבים שלי, וחשבתי לבדוק אילו שיטות משחק ייעודיות לערפדים, וייצורי אופל אחרים קיימות בשוק. שמעתי על WOD באופן כללי, אבל השיטה עצמה נראית לי מאוד מסורבלת ולא נוחה. לכן אני מעוניין בשיטות אחרות. ייתכן שבסיכומו של דבר אני אשתמש בשיטה ג'נרית כמו Hero System.
 
למעלה