כעיקרון, זה מה שעושים מפגיני הימין
שבעבר היו נוטים להזכיר לנו אחרי כל פיגוע באשמת אוסלו, זה בפירוש לא היה שונה מריקוד על הדם. הנקודה היא שהפיגוע בירושלים אינו תוצאה ממדיניות כושלת שרה"מ נוקט בה, אלא מפרובוקציה זולה שכל מטרתה היתה לגרור את החמאס לתגובה (לעזאזל, אני נשמע הרבה יותר שמאלני ממה שאני), ניסיון החיסול של רנטיסי הינו כ"F שקוף, הרי מתחילת האינתיפאדה לא היה ניסיון לחסל אדם כה בכיר בחמאס, בטח לא בדרג המדיני, אז עכשיו, כאשר המו"מ בשיאו? שקוף. והחמאס לא יכל להרשות לעצמו שלא להגיב, ארגון פונדמנטליסטי כמו החמאס חייב לשמור על ההרתעה שלו, איזו לגיטימיות יש לאבו-מאזן שמדבר עכשיו על הפסקת אש? אני לא חושב שהדם על הידיים של שרון (למען האמת, עד ניסיון החיסול הביקורת שלי כלפי שרון מתחילת כהונתו היתה כמעט אפסית), אני כן חושב ששרון עשה טעות אסטרטגית כואבת שמוליכה אותנו לכיוון שהיתה הזדמנות לצאת ממנו, זה מעלה לבטים על שרון, על הדרך בה הוא מאמין, ועל האם זה דמוקרטי לשקר לעם, כי זה מה שהוא עושה.