שוב מחשבות

[arana1]

מסעות גוליבר מדבר בדיוק על זה

על התלות שלההבדל בין הקטן לגדול בזווית היחוס
מבחינה זאת הוא הכי אוטיסטי
כל סגנון יפה בעיני

פעם קראתי שסוויפט אמר שכל חייו הוא חש בעיקר רק דבר אחד, זעם איום ונורא, די התחברתי לזה

דוסטייבסקי הוא אלוהים, לא פשוט להסביר למה בכמה משפטים אבל פושקין ופרויד רחוקים מאוד מלגעת בעומקים שבהם הוא נוגע ומהצורה שמאפשרת לו לעשות זאת

שקספיר הוא טוב לזמנו, לזמננו קצת פחות, לדעתי הוא הרבה פחות נצחי ממה שנהוג לשער
דוסטייבסקי לעומת זאת,בזכות הכשרון שלו ( לא ברור אם בכלל אפשר לקרוא לזה כשרון הבן אדם פשוט היה מטורף) עשה משהו מהפכני נורא
בדרך שבה הוא מצרף את הקולות השונים לסיפור
למשל
זה ממש לא דומה לשום דבר שנעשה לפניו

כן
הוא הכי כבד בעולם

 

[נתנאל 123456]

תודה על תשובתך.

שמע יש קטע במסעות גוליבר בספר ראשון בעולם הגמדים גוליבר נוכח בשרפה ואז אף אחד לא יכול לכבות את השרפה.
אז הוא חושב על רעיו יצירתי כדאי לכבות תשרפה, השרפה שורפת את הארמון אז הוא מתחיל לירוק ומכבה אותה, יודע
מה המלכה חשבה? כעסה עליו למה הוא לא כיבה באופן המקובל ואחר כך רצתה לנקום בו, זה מזכיר לי גם כפיות טובה.
וגם נורמות חברתיןת מטומטמות ושמירה על הכלכלים והסתכלות צרה. בעני סוונט הוא גאון גדול הספר הזה הוא א. מאוד
יפה ב. לא יותר מידי כבד אבל בעל מסר מעולה ג. פשוט מהנה., בקשר לדסטיסוסיקי שמעתי מה שאמרת עליו כינו את זה
יד האלוהים, הוא כתב את החטא וענושו תוך שנה, את היצירה הענקית והמורכבת הזאת, הוא חוץ מזה שהיה כותב מורכב
כת מהר. ויצירות ענקיות. שלדנטה לקח לכתוב 60 שנה תקומדיה דסטוויסקי כתב ספר כמו האחים קרקרזוב שיותר מורכב
לפחות בעני, כי קראתי חלק מהקומדיה ובעני הוא ספר טוב אבל לא הכי התרשמתי, ואת דסטויסקי השארתי בצד, לבנתיים
אמא אמרה לי " שמע אם חשבת שהנרי מילר הוא פילסוף דסטויסוקי עושה לו בית ספר הוא התינוק שלו" כ היא אמרה.
ואני מפחד מקטעים כאלו. אבל כל כך בא לי לקרוא, אבל יש שטענו שהוא משעמם אליוט -המשורר מהאה 20 או שהוא חוזר
על עצמו. אבל אני לא מאמין לזה בעני מקריאה רופפת הוא נפלא, שקספיר כמו שאמרת היה טוב לזמנו, הוא הבין תדנימאיקה
בין בני אדם באופן טו, את מה מניע חלק מבני אדם וידעתי להציג את על ידי דמיות כאלו ואחרות, אבל מקבת למשל יצירה מטורפת
אבל לא כל כך דגאונית כמו שצפיתי, השפה השקספרית מיוחדית,מי שנשאר לי הוא הרוסים : לב טלסטוי שאמי המליצה בחום
דסטויסקי, גוגל, ופושקין שקראתי ולא מאוד אהבתי.

 

[arana1]

אני מת על גוגול, גם הוא משהו מיוחד

בניגוד לאחרים שהם פשוט מאוד כשרוניים יש בו טירוף אמיתי
גוגול הוא אחד ויחיד ומיוחד

דוסטוייבסקי הוא שובר כללים וממציא חדשים
כמובן מאליו
אחרים פועלים בתוך מרחבים בטוחים
שולטים בהם במיומנות
אבל לא יותר מזה

 

[נתנאל 123456]

הבנתי.

דעתך על דנטה היא?: אמרת לי בעבר שלא התחברת בגלל הכבדות, שמעתי שהיה פדנט נורא, ואומנם גאון.
וכתבו עליו שהוא בעל השליטה הטובה ביותר בשפה, דבר שלא הסכמתי כי אומנם איני דובר אטלקית אבל מהיכרות
שלי עם כמה וכמה משוררים. רשה לי לאמין שיש לו תשליטה הטובה ביותר, גוגול היה חולה הוא שרף את היצירות שלו.
מה דעתך על קפקא? גם הוא היה חולני לא? לא הזכרת אותו, ונראה לי שהוא היה מאוד פאסמי וקודר וגם מחשבים אותו
למהפכן גדול, ראיתי הרצאה עליו ממש הללו אותו.

 

[נתנאל 123456]

קולנוע מעניין אותך? מוזיקה אני יודע שכן.

מה דעתך על צפלין? הצקוק? פליני? ארלסון? את ארלסון לא אהבתי את צפלין כן הוא מצחיק' אותי קניתי ספר, הצקוק נחמד
לא ראיתי הרבה, ופליני לא מכיר סרט אחד. אני מתחבר לסרטים משנות ה70 אני גם יש לי אי אילו ידיעות ,תארכים, שמות
של סרטים, פרסים וכולי, מי שאוהב עלי הוא קוונטין טרניטו כמה שאמרו שהוא העתיק, וגם סרקוזה בגלל החברה הטובים.
אני מתחבר בעיקר לסרטי פשע משום מה, מכיר הרבה גם סרטי אנימיה כמו הטירה הנע, האנימה שם מדהימה, מופלאה.
אתה תוכל מאוד להנות מהסרט הזה ,גם סרט הגותי כזה. מאוד אהבתי, אנימיה מאוד אהובה עלי, אני אוהב גם סרטי ביזאר.
פסיכלוגים, שתיקת הכבשים אהובה עלי אבל שהייתי ילד התרשמתי יותר, הדקטור החולה רוח ,הפסיכופת ,הרוצח כמו
דקטסר מעניין, רק שחניבעל היה לו סיפור ילדות מאוד קשה, מאוד. והוט מזכיר לי קצת אותי אפילו שאי אפשר
להשוואות אכלו את אחותו. אבל התוצאה אותו דבר האלימות שנחשף הפכה אותו לרוצ, אולי זה היה טבוע בו, אבל
זה התפרצץ, אפ תראה את הסרט מאיפה התחיל הרוע או יותר ממה נובע הרוע, סרט מאוד יפה וקשה, מה דעתך
עליו? מה דעתך על אבי הספרות האימה אדגר אלן פו? הוא סענייך מהפכן? כי הי לו הזיות, הוא היה איש חולהב מאוד.
שיבר על הפחד, והאימה וכתב על זה, קראתי את העורב זה די מלחץ גם את החתול השחור.... אשמח לתשובה
תודה מראש.

 

[נתנאל 123456]

הוא דומה לקרל מרכס מבחינת המפכה?

כי אמרת לי אז שמרכס גם גאון על זמני ואתה יכול להסביר גם למה. דיוסטויוסקי היה פסיכלוג מעולה שמעתי שניטשה מאוד
התרשם ממנו. וכמו שהוא הושפע מעוד דמות שאתה אוהב שפינוזה כך גם מאותו סופר רוסי. אני האמת לא נגעתי ברוסים, חוץ
מויצוקי, רומנטוב, וקצת פושקין. אבל אני אקרא בעתיד.

 

[arana1]

כי הוא זיהה משהו מהותי ביחסי הגומלין שיוצרים את התודעה

 

[נתנאל 123456]

כן אבל קרל לא טעה?

שמעתי טענה שהוא טעה כי הפטליזם הוא זה שניצח, מה דעתך? הבבנתי ממך שלפי דעתך הקפטליזם יפול.
גכאלו אני שואל מבחינה מעשית לא רק מבחינה תעודעה, למה זה נפל? למה האדם לא החזיק באותה שיטה?
אין לישום ידע בכלכלה. אז אני לא מבין במושגים. אבל אשמח לשמוע תש/ובה ,למה הקפטליזים כזה מתפתח,
ועשרים חוגגים, בזמן שרוב האנשים מוצעים, ויש חברו7ת עלית ,למשל מה דעתך על תשובה והגז? בעני הוא מניאק
אבל לא מבין בזה...

 

[נתנאל 123456]

אני אחשוף את עצמי.

אראנה לפעמים אני אומר אם אני לא אהיה כמוהם כמו אתם גדולים למה לי בכלל לחיות, לשם מה, אם אני לא יבין את היקום.ז
ה לא רק הערכה. אלה הבנה. אלה הכתיבה /הציור אני רוצה להצטיין כמו שהייתי רוצה לזכות באותם תארים לא בתור ילד אלה כבוגר, אני אוהב את סאלי וגם את סזאן אבל סזאן לא נראה לי רצה בזה לעומת סאלי, אני חושבש שאני דומה לסאלי, לפיקאסו.
הרצון להצליח. אתה חושב שאני אגם לא תחרותי ך לפחות הבנתי, אבל נראה לי שאני מאוד תחרותי פשוט בטירוף, מה אתה חושב
ממה וסע הרצון שלי להיות הכי טוב? להיות -הגאו- לא רק שיחניפו לי עם לעל מיני מילים שישאבו לריק אלה להרגיש כך, אתה חושב
שזה מראה על רוע? על אופי נטי? חשבתי על זה ואולי אני נטי מבחינה זאת, מה אתה חושב? תודה מראש.

 

[arana1]

סזאן הוא הרבה יותר מדהים ואמיתי מדאלי ופיקסו

הוא אדם שחתר לאמת, אדם צנוע וטוב וישר שחיפש משמעות ואהבה
הם פוזות נבובות, אגוצנטרים מגלומנים, בהמות

סזאן תרם משהו מאוד משמעותי לעולם
הם לא תרמו כלום אלא רק לעצמם

לא יודע לומר בקשר לך
יודע שאותי, ואני מבין זאת מהרבה אוטיסטים, עצם שאלת הגודל היא שאלה הכי פתוחה
והפתיחות הזאת היא חלק מהמפתח להבנה אמיתית של העולם והאדם

 

[נתנאל 123456]

כן סזאן מדהים כמו ואן גוך

אתה צודק םי'אסו ודאלי היו אגו מניאק ואת פיקאסו אני לא סובל נראה כל כך מוזר, וואת סזאן אני מכיר.
רק כי סיפרת לי עליו. וראיתי ציורים והם יפים. אני לא ממש מבין בזה אבל ואן גוך מאוד אוהב עלי בעיקר
התמונה עם הטירה והעורבים, מה דעתך עליו?, דאלי רדף אחרי הכסף כמו פיקאסו וסזאן היה עני כך קראתי.
ומאוד מוזר ,ועדיין הוא נחשב בעני רבים למגדולי הציירים, ואני אהבתי את התמונה של שחקני הקלפים אם אתה
מכיר מאוד יפה, ובכלל הצבע שלו הבהיר והסגנני משך אותי מאוד ,אבל אין לי כמעת ידע עליו...

 

[arana1]

סזאן ראה,ותיאר, מרחב ששובר בצורה מאוד עמוקה את מה שהיה לפניו

הציורים שלו לא בדיוק "יפים", וכל מי שבאו אחריו וניסו לצייר יפה, בסך הכל לקחו את העומק שלו והפכו אותו למניירה, כמו פיקסו והקוביסטים למשל

אבל אם תסתכל טוב אז תראה שהאור אצל סזאן נראה כאילו הוא עשוי מברזל, הציורים שלו מבטאים התבוננות מאוד עמוקה, חסרת פשרות, כזאת ששוברת את כל המוסכמות ודווקא בגלל זה היא נראית רגיל ובלי הברקות ונצנוצים
מבחינה זאת הוא היא מאוד אוטיסט
הבן אדם שינה את כל מה שידע לפניו על היחס בין הרקע לחזית, בין השולי למרכזי, סזאן היה אולי האדם הראשון שחילץ את האמנות מהפרספקטיבה התלת מימדית
וזה דורש יותר מגאונות
מבחינתי הוא האיינשטיין של הציור

 

[נתנאל 123456]

כן זה נראה רגיל

כאלו לא הצלחתי לשים לב להבדלים בינו לבין ציירים אחרים, חוץ אולי מהצבעים כמו שאמרתי. אני רואה שאתה מאוד מעריך
אותו. אי לא ממש מכיר אותו. אבל ממה שכרתי לעל האישיות שלו הוא היה אוטיסטי כי הוא לא חיי את חיי החברה, הבנתי שהוא
חיי במערה גם, הוא היה מדוכא ומאוד מוזר, לא התחבר כל כך לכולם או בכלל, הוא מזכיר לי את ואן גוך, רק שלפי ידעתי ואן גוך
רכצה קשר אבל בגלל השגעון שלו לא קיבלו אותו והוא התחרפן, לא יודע מה בקשר לזאן ולקשר שלו עם בני האדם.....

 

[נתנאל 123456]

אתה חושב שהוא גדול הצייריםZ?

בעניך הוא הצייר הכי עמוק? או הכי מהםכני? כמו אנשטיין ותרת היחסות? זאת כהכוונה שלך בהש/וואה לאנשטיין רק של הציור.
מחכה לתשובה תודה מראש.

 

[arana1]

לא יודע, לא חושב על הדברים כך

מבחינתי אין למושג כמו "גדול הציירים" שום משמעות והוא לא מציין שום עובדה שאפשר לעשות איתה משהו
מה שמעניין אותי זה מה הוא עשה
כמו למשל
אתה שם לב לצבעים אצלו כי הוא משתמש בצבעים על מנת לבטא את מה שלפניו בוטא בעזרת פרספקטיבה
ואותי, הסיבה שהוא מצא שזה אפשרי מדהימה בכל מובן אפשרי
מתמטית והיסטורית ופסיכולוגית
אגב
סזאן היה מצייר לפעמים גם כשהבד הפוך לחלוטין, כנראה שמידת הריכוז שלו באובייקט באמת התעלתה על כל מה שאנחנו מכירים ,הבן אדם פשוט נגע במהות

ברור שכמוהו יהיו גם בעתיד
בגלל זה מה שמעניין זה איך הדברים מתפתחים
מעמדו של האדם בתוך היררכיית ההוגים והיוצרים מעניינת פחות
אותי

ההשוואה שעשיתי לאיינשטיין לא נוגעת לגודל ההישג אלא ליכולת לראות ולבטא תפישת מרחב חדשה לגמרי

 

[נתנאל 123456]

כן ברור דור בא ודור הולך.

בקשר לאנשטיין זה מה שאני הבנתי, בחדשנות בגישה חדשה וכמו שאתה אומר בהפכה גם הרכרכית למה שמקובל.
שנוי כמו של מחשבה שמקובלת שנים על גבי שנים כמו עם התלת מימד בזה הם דומים כך אני לפחות הבנתי . .אבל גם ואן גוך עשה כך לא: כי שמעתי טענה שאן גוך היה צייר מדהים ומאוד חדשנ ובגלל זה לא קיבלו אותו ,וחשבו.
שהוא חולה רוח. מה אתה חושב? האמת לעכולם לא שמעתי על בסאן עד שאמרתי לי. אבל הבנתי שבעולם האומנות.
הוא מאוד נחשב ומוכר. כנראה הידיעות שלי מאוד מצמצמות. בעיקר באומנות מודרנית. ובקשר להתחלה אתה צודק.
גם אני צריך להמנע מזה, אבל אני כזה ילד. קרוצה לאות הכל בהכי גדול, אמי תמיד מעירה לי על זה. שאין דבר כזה הכי גדול.
ובטח אי אפשר למדוד מי המשורר הכי גדול ,או אם אני טוב יותר משורר מסיום הוא יותר טוב ממני. היא אומרת כל אחד
מראה משהוא אחר. נראה לי גם אתה חושב כך.

 

[arana1]

יש הבדלים איכותיים, מאוד גדולים

אבל לשאלת מי הגדול מכולם אין באמת משמעות
מה שמעניין זה מה ההבדל בין יצירות שונות ומה כל אחד מהן תרמה

וואן גוך הוא ללא ספק צייר ואדם מדהים
הפוך מסזאן
שעסק בהתבוננות קפדנית בעוד שהוא ביטא את המידה שבה הקיום האנושי צובע את העולם

בוואן גוך יש משהו אפילפטי
בזמנו כשהתחלתי לצייר נאמר לי שמשהו בציורים הראשונים שלי מאוד הזכיר אותו

 

[נתנאל 123456]

אוקי

מה דעתך על הסגנון של יצירה אלגלורית או יצירה מתוך הנשמה כמו שכינוי את יצרותי ובגלל זה התלהבו.?
כלומר יצירות שמבטאות רגשות מעורבים, מלחמות בנפש, פחדים, בצורה אלגלורית /ציורית, כלומר למשל אני
ציירתי שהייתי ילד קטן מאוד, את אסון התאומים על דף גדול, בצורה מאוד מר/שימה לטענתם, אני התחלתי לצייר
בגיל שנתיים. אז אני המשלתי את המצוקה בציור על הדף ןועל הרגשתי. למשל ציירתי את המניה דפרסיה, בעזרקת
הצבעים ,הייתי מצייר בצבעי פנדה, לא במכחול ,והייתי יושב הרבה זמן לפיני שמתחתי קו, גם חוץ מזה למדתי לצייר
סאופן מקצועי תוך כמה חודשים יותר טוב מורה שלי. מה דעתך על סגנון שמכנים " מתוך הנשמה" כדאי לפרוק רגשות.
אבל באופן בולט. סה לדעתך אומנות טובה? אני מתכגנן לצייר בסגנון הזה, אני ציירתי לדם הציור, אבל לא המשכתי
הציומ לי ללכת לתחרות עולמית, עם מבןוגרים וילדים, לא הלכתי פחדתי. לא רציתי תחרות חשבתי שציור זה מהנשמה.
מה דעתך החלטה שלי הייתה נבונה בעניך או שעשיתי טעות? אני חושב שתסכים איתי שזה לא היה מתאים, ציירתי
ציורים על מוות, על שגעון, על מחשבות מנוגדות, הזיום, דברים בזארים, נופים גם, בעיקר הרים ועמקים, בעני אני יכול
להתפתח בכיוון הזה חבל על הזמן, מה דעתך? בזמנו אמרת לי ש/בעניך אני יכול לכתוב טוב, וגם לצייר אם אני לא זוכר.
לחזור למה שהייתי, לדעתך אני צריך לעשות כך? ואם כן איך? תודה מראש עם תענה בברכה נתנאל.

 

[arana1]

הוריך,אם הייתה בהם הגינות, היו מתנצלים בפניך

אני לא מכיר את כל הפרטים אבל אין מצב שאדם כמוך מגיע למצב שהוא מגיע והגיע ללא אשמת ההורים

אם היית פוגש מטפלים הגונים, אם היו אמורים לומר לך זאת מזמן, אולי הם מסתירים ממך את האמת הזאת כי מי שמשלם זה ההורים שלך וכל מה שמעניין אותם זה כסף

 

[arana1]

אלימות היא לא פתרון, להפך, היא הבעייה

תעבוד חזק על בקשת עזרה אמיתית
מאנשים שבאמת אכפת להם ממך