שוב מחשבות

[נתנאל 123456]

אבל זה הבעיה אני לא נכנע אני שם פס.

ואז אוכלים לי את הנשמה עם כפית. אני נלחם בהם בנורמה, של הורי של סבי של כולם. הם אוכגלים אותי.
מנסים לפצוע אותי. ה מאבק אין סופי, עד שאתה עוזב אותם. וגם אז תקל בכל מיני שמוקים מטוומטמים.
בהמות כאלו שיפרעו לך לחיות. אזהשיטה שלי לא להתייחס. אבל שזה אביך שהביא אותך לעולם. ויורד
עליך זה קשה. במיוחד שאתה תלוי בשמוק הזה כל כך. שהוא מכתיב לך מה לעשות, והואמאיים עליך
בהכנסה ךלהוסטל לכל החים והתנערות, כתבתי פה הודה ארוכה שהסברתי, אתה זוכר? הם מאיימים עלי.
שאי חיעב להתיישר אחרת אני יזרק לרחוב, הוא מאים שיברח, כמו שאיים על אימי שהייתי ילגד שהיא התחיל
הלדבר. וזה מרתיע אותי אני לא אשקר, כי אני לא עצמאי. ואני לפעמים אומרים בא לי לקחת תרמיל לנסוע לצפון.
וזהו. מה שהיה היה. כמו ברוק אם אתה מכיר או אלן גנזברג שהיו אנשים היפים משוגעים, לא חייתי כמוהם.
כי הם באמת היו מטרופים אבל מבחינת אלימות עם החברה שלי שהיו מורכבים מחולי רוח ,פסיכופתים, רוצחים.
היו מושכעים למרי. אבל החלטתי להגמל מזה כמו שהם, כי זה רק סיבך אותי והם ניצלו אותי ואת הנאמנות שלי ככלב
כמו שאמרתי לך...

 

[arana1]

אין שום טעם במאבק הזה

לא מולם ולא איתם
זה חלק מהבעייה
הכוחות לא שקולים לא בגלל שהם יותר חזקים ואתה חלש אלא בגלל שעצם המאבק הוא הבעייה

הפחד והחרדה שלך מיציאה החוצה נובעות מזה שלא טיפחו אותך ולא גידלו אותך ולא אהבו אותך כמו שצריך
ולכן כמו רוב האוטיסטים אתה לא עצמאי
אבל ככל שתצא יותר ויותר החוצה ככה תמצא בך יותר כוחות ויותר עצמאות
השהות בביתך ממיתה את העצמאות שלך, את העצמי שלך, ואז אתה לא מוצא את הכוחות להתנתק, והתוצאה של התסכול זה מעגל שאין לו מוצא אלא באלימות

עזוב את כל השמות הגדולים
אנחנו אנשים קטנים
פשוט תנסה לחיות כמו אדם שפוי בחברה שפויה קצת יותר מזו שבה אתה חי כיום

 

[נתנאל 123456]

כן כמובן אנחנו אנשים קטנים.

א5בל אני חושב שאפשר ללמוד " מאנשים גדולים" "דמייות גדולות "לפי דעתי אפשר שהיה לך מורה אני גם לא הכי מאמין בזה.
אבל יש לי חלומות. אתה אמרת שאתה חושב שהרצון שלי "להתעלות" על הגאונים שקדמו לי, הוא לא מרצון רע.
אלה מרצון לגלות את היופי ביקום ואת עצמי ,כך אני הבנתי,אז לא כל כך הבנתי- אם אתה אומר שאני צריך לוותר על חלום שלי או לא?
תוכל לפרט לי? תודה מראש.

 

[arana1]

ללמוד מגדולים זה לא ללמוד איך להיות גדול

אלא לנסות לברר איך הרעיונות שלהם משתלבים למשמעות רחבה יותר
למעשה
מה שכל האנשים הגדולים באמת מלמדים אותנו זה איך להיות קטן

 

[נתנאל 123456]

נשמע מעניין, אבל לא הבנתי כל כך.

אבל לי זה לא כל כך ברור שאני למשל נתקל בכל מיני גאונים למשל סתם מתמטקאי כמו גאוס וקורא עליו אני כולי התפלאות.
אולי בשבילו זה טבעי ,אטבל שקראתי עליו או עללאונרד אוילר שנתקלתי בו במקרה וקראתי עליו רק קצת וכל כך התלהבתי.
אבל אמרו לי שדווקא האנשים האלו הם היו בני אנוש, אני אתן דוגמה אתה זוכר את התלהבות המטורפת של מדה וינצי?
ואת כל הערכה ואף הערצה, אחרי שקראתי ספר עליו שתיים הבנתי שגם הוא היה אדם וגם היה טיפש, הוא כאלו הראה מי
הוא, אני ממליץ על הספר שמו מעוץ הרוח וגם המדע של דה וינצי שמה יותר שמו דגש על " הגאון מכל אדם" וטכל השטיות
האלו. שאני הבנתי שבאמת אי אפשר לקבוע מי הכי" גדול", אפילו שאני יכול לחשוב מ בעני הכי" גדול" אני אשמח ראראנה
שתנסה להסבהיר לי איך הם מלמדים אותנו להיות קטנים, אני לא הבנתי, כי הם עשו דברים גדולים, אז אנחנו בתור תלמדים
לא נרצה להתעלות עליהם? לא כל כך הבנתי מה אמרת, אשמח להסבר, תודה מראש.

 

[arana1]

הם מלמדים אותנו את מה שהאוטיסטים יודעים

שמגע אמיתי במציאות, באהבה, בסוד החיים, מתקיים במימד שבו להבדל בין הקטן לגדול,בין הרחוק לקרוב, בין השולי למרכזי..., אין את המשמעות שהנורמה סוגדת לה
שהאמת נמצאת אך ורק בהדדי
בדרך שבה הדברים מתחברים ומדברים אחד עם השני
בגובה העיניים
ובפתיחות הלב

 

[נתנאל 123456]

אז הם בעצמם יודעיפ מה שאנחנו יודעים.

אז כמו שאני חושב אוטיסטים הם סוג של גאונים לפחות מבחינה מסיומת, יש לנו פתיחות לראות דברים לא באופן רק
ישר אלה בכל מיני - זווית ויכול להיות שבגלל זה יש להרבה מאיתנו סינטיזה או יכולות מיוחדות כי אנחנו מחוברים לנשמה.
ולא רק לזמני אל לאל זמני, ואננו פותחים ודנאמים ומשתנים ונעים עם כל צעד וצעד שאנחנו עוברים. ותודה על התשובה
אראנה.

 

[arana1]

בין אם תצליח ובין אם תכשל אביך לא יקבל אותך, נקודה

החזיונות שיש לך לגבי החיים אינם מעשיים
הם נובעים מצירוף בעייתי של זוויות ראיה הנובעות מהדרך שבה הסמכות שאליה אתה כמה רואה אותך בטעות
אינך צריך להם בכלל
להפך

 

[נתנאל 123456]

לוותר עליהם? על קשר איתם?

את אומר מה שסבתי אומרת ומה שהיא עשתה בתור נערה ותר נכון ילדה ברוסיה עזבה הכול.
את הבית שלה. וחיה את חיה ,ואז אביה יותר כיבג אותך, העצה שלך היא לעזוב את הבית?
לא לנסות לשקם?: כי אני כן רוצה קשר איתם זה מאוד חשוב לי...

 

[arana1]

זו העצה שלי

ברור שאין דבר יותר קשה ומייסר ועצוב ומייאש מלנתק קשר עם המשפחה
לצערי הנורא נראה שלפעמים אין ברירה

אתה גם יכול לעשות כמו גור
אם כי אני לא מאמין בכך
לנתק ולחזור רק בתנאים שלך
לתת להם זמן ללמוד לכבד אותך כמו שאתה
אם לא
שיחפשו מי ינענע אותם

 

[נתנאל 123456]

כמו שסבתא אומרת.

בטח שילכו להזדייין כבר מאס לי מהם. אני צריך למצוא לי מקום חמים שאני יאהב אותו, הבעיה זה הביצוע.
אראנה אתה נראה לי בחור כזה אמיץ אני לא. זה קשה כי אני רוצה ומפחד להפסיד מה שיש לי ואי לי הרבה....

 

[arana1]

אני לא אמיץ, יש לי כח סבל גדול, והתמדה, ונכונות לוותר

גם על הזיות מגלומניות וגם על מה שהנ"ט מזהים ככשרונות גדולים
יש דברים הרבה יותר חשובים מזה
מה שלוכד זה לא רק הפחד אלא גם ההבטחה הכוזבת למיצוי כשרונך
חרא
זה סתם חרא
שום כשרון בעולם לא שווה חיים של בהמה

 

[נתנאל 123456]

זה נכון.

המטפלים ואנשים בכלל דפוקים הם לא מבינים שלא עוזר לי שאני גאון כלשונם כמובן, שאני מורכב כל כך.
אם הם לא נתנו לי אפשרות לנשם, ודווקא בכל היסטוריהב זה כך הגאונים, ואנשים כמוך עם כשרונות גדולים.
סובלים מהיחס הכי מבזה הכי מטונף ורע שיש. זה הבעיה. הממוצע נהנה ומפתח והגאון סובל, זה כל כך רע.
כגי אני לפעמים אומר עדיף היה שהייתי אדם רגיל, מוזה הכי כואב לי ,כי אתה מכיר אותי, כמה חשוב לי להיות ראני.
אבל לפעמים+- זה סיוט מתמשך ולתי אפשרי ומאכללך בשר, שוחט אותך מנקז כל חל' בגוף. קשה מאוג כמו שאמרת.
"שום כשרון בעולם לא שווה חיים של בהמה" זה נכון אבל אנשים חכמים ומוכשרים באמת נאצלצים כך לסבול ולא עוול בכפן.
האנשים החכמים הטוים סובלים, והברקיונים והפסיכופטים חוגגים ומנצחים את הסבל שלנו ומחשיבם אונו לימעות
לשקף לרמס, ללא חיה, ללא נשמה. אני לא מגזים ,שונא שאומרים ךלי" אתה מעורר פורבקציות בכוונה" אתה מגזים.
הם לא מבינים להם קל כי הם בניום, כך אוטיסט וחולה נפש יש לו אישיוןת שונה, ולא פחות טוה אלה יותר טובה שיכולה
להוביל להתקדמות האנושות. וגם האישית ומכל בחינה, ובשל כך מנסים לעכב אותה כיזה נוגד את הנורמה, ואת מה שנתפס
כחכם/נעלה. בעיה חמורה לפי דעתי זה נוראי.

 

[נתנאל 123456]

וגם הרצון שלך להתרחק מזה הוא כל כך יפה.

אני ההפך אני חותר למשלמות, לגאונות, להתעלות על עצמי כל הזמן ,אולי זה הבעיה כי יש לי דרשות- גבהות מידי.
ואני לא יכול לעומד בהם כך אתה חושב? גם אמרת לי שגאון אמיתי לא אכפת לו אם הוא גאון או לא נכון? אני לא שאכפת לי
אני חושב שאני טיפש. ואז שאטומרים לי שאני מבריק אוה גאון, זה לא עוזר ה מה מוזר, אני מאבק נגד עצמי, לא משנה כמה
יגידו שאני בסדר. אני בראש שאני הכי חרא. זה כל כך מציק אתה מבין? אותי זהה משגע.....

 

[arana1]

הדרך למושלמות וגאונות לא עוברת דרך עימות מתמיד עם כל מה שרע

גאונים הם כאלה כי הם יודעים לא להתמודד ישירות עם הרוע
בהתמודדות כזאת אתה תמיד תפסיד כי אתה זה שיותר רגיש ואתה זה שבא עם כוונות ודחפים שהם בכלל לא מסוגלים להבין או אפילו לשער

את ההתמודדות עם הרוע עדיף לעשות בצורה לא ישירה
דרך העבודה שלך
ולא דבר חיכוכים בלתי פוסקים עם אנשים שלעולם לא יבינו אותך
ככה אתה גם מפסיד את השפיות וגם את ההזדמנות ליצור משהו באמת משמעותי

הדרישות הגבוהות הן לא הבעייה
הבעייה היא נסיונך לכפות אותן על הסביבה
ובכל
בהפוכה
אתה חוזר בדיוק על הרע שעשו ועושים לך

 

[נתנאל 123456]

כלומר אני מנסה לכפות את זה על אחרים בכך שאני חושף את עצמי.

כזה , כאלו באיזה אופן? זה שאני בכלל מראה את אותו מאפיינים שלכאורה יש לי? כלומר אני צריך לנסות להמנע בכלל עם מנקרא
גאונות כדאי שאני יכול להיות גאון? כלומר לא לנסות להאבק אלה לזרום? זה הכוונה שלך? גאו יודע שלא ניתן לשנות באופן
מלחמתי, אז הוא מוצא כל מיני דרכים עקיפות לפתור בעיות? כלומר שאין לו את הכוח לשנות הכול באופן ישר? זאת הכוונה
שלך, אשמח לתשובה.

 

[arana1]

אין טעם במאבק ישיר, זה הכל

ומסיבות שהן עצמן מספרות הרבה מאוד על טיב המאבק ותכליתו
בדיוק בגלל זה אוטיסטים נוטים בסופו של דבר להימנעות ומה שהנ"ט תופשים כניתוק

 

[נתנאל 123456]

אוקי.

לנסות למנע מאבק, וכך אני בעצם יכול אולי להתחבר לעצמי ולחיות את חיי, כי אני מנסה להוכיח לאחרים וזה לא
מצליח, אולי באמת יש בעיה בתשתית הנטית כמו שחשבתי. שפשוט צריך לשמור מרחק....

 

[arana1]

אתה יכול להילכד לעד בנסיון להוכיח לאביך שאתה לא מי שהוא חושב

ששיפוטו אותך אינו צודק
שיחסו אליך אינו הוגן ושהוא בכלל לא רואה אותך ולא מרגיש אותך
רוב האנשים אם לא כולם לכודים במאבק הזה בצורה זאת או אחרת (זה חלק מהדחף השאפתני, להראות להורים)
יש אנשים שבשביל הפער בין העמדות הוא כל כך אינסופי שעצם המאבק משתק אותם
ולכן הם חייבים לפרוץ דרך אחרת
חדשנית
כזאת שמוותרת, כמו שאתה מספר שגם בלווא הכי אתה נוטה לעשות מאז ומועלם, על הסיכוי להיראות על ידי אלה שאתה חפץ באהבתם

אני יודע שזה קשה, וכמה, אבל תנסה להכניס לך לראש שזה פשוט לא יקרה
וזהו

 

[נתנאל 123456]

אגב אני קורא את מסעות גולביר

בעני זאת יצרה מאוד יפה אפילו מופת אף על פי שלא ממש הבנתי את כל המאומה, או ממש ירדתי לפרטים.
אבל הרושם הוא של ספר ציני וביקרותי, מה דעתך על הסגנון הזה? של ספרות ביקרותית- סטירית, למשל מה דעתך.
על 1984 גם את הספר הזה אני קורא ובנתיים זה בסדר לא מאוד התרשמת כמו שחשבתי, את דסטודיסקי חשבתי לקנות
והבנתי שאתה חושב שהוא גאון על זמני תוכל להסביר לי למה, אמי אמרה שהוא גאון והוא מאוד עמוק אבל הוא מאוד כבד.
האם זה נכון או הרגשה שלה? היא התחילה ם עם פושקין מגיל צעיר שהייתה ילדה עברה לפרויד -לשקספיר גם אני אוהב את
שקספר מגיל צעיר. אבל לא מהכל התרשמתי, אני אשמח לשמוע ממך, מה דעתך על גונתן סוונט, בתור סופר, מאוד מעניין
אותי מה דעתך, תודה מראש בברכה נתנאל.