שובר שתיקה

avshalomat

New member
יפה ניסחת דלית מכובדי

יש לי משהו להוסיף אין כל רע בתחרות לעצמה, כאשר הערך העצמי לא נקבע על ידה.
 
מכובדך?!? הפנקס פתוח והיד רושמת...

תחרות זה דבר טוב ורצוי. להתחרות זה דבר רע ומאוס. אין סתירה. אין לי כל בעיה לצפות באחרים מתחרים, כל עוד החפיפה בין קבוצת ה"אחרים" וקבוצת ה"אני" היא קבוצה ריקה. אני אפילו אמליץ לאחרים להתחרות, רק כדי שיהיה לי במה לצפות. האין בין אדם טוב הימני?
 
דלית אתה מצחיקקק -ממש מצחיק..

איזה עובדות חיים אתה מדבר????????????????.. הם עושים אומנות לחימה!!! ובאומנות לחימה שהם עושים יש מסגרת!!!! וחלק מהמסגרת (כמו של בית ספר, גן..) יש להם משימות לעשות וזאת בשביל להתקדם ולהצליח..... אני לא יודע מה קורה אצלך במכון... כנראה שאין ילדים קטנים.... לכן התשובות שאתה נותן???? מסגרת כמו מסגרת של משולבת מי שרוצה להתקדם צריך להתחרות! והם מתחרים.. ובהצלחה.... אז אל תספר לי סיפורים שונים ומשונים ותיקח את העניין ותלביש אותו על מקרים אחרים.... כי מה שאתה עושה... באמת מתאים לילד בן 6 יניב
 

בעזמר

New member
לא חייבים להתחרות בגיל 6

שלום יש לי שני ילדים קטנים שעוסקים בגודו : ילדה בת 11 שמתאמנת 4 שנים וילד בן 10 שמתאמן שלוש שנים. המאמן שלהם לא מוציא אותם לתחרויות לפני גיל 8 וגם אז התחרויות הן רק במסגרת המועדון ולא תחרויות ארציות. המסר לילדים הוא שהפסד אינו נורא והמטרה היא ללמוד את יסודות הג'ודו. בצורה כזו ההשקעה בילד מכוונת ללימוד יסודות נכונים כגון תנועה ,אחיזה וטכניקה נכונה ולא הכנה לנצחון בתחרויות שבהרבה מקרים מוסיפים לאגו של המאמן ופחות לאגו של הילד. מינון התחרויות עולה בהדרגה עם גילו של הילד כאשר לא כולם חייבים להתחרות. מי שלא רוצה לא מתחרה. כשהילדים מגיעים לגיל 13 קיים מסלול "תחרותי" שאומר יותר אימונים ויותר תחרויות ומשלול "רגיל" של אימונים במועדון 2-3 פעמים בשבוע.
 
../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo18.gif../images/Emo26.gif אנשים,

זהירות - לא לרדת לפסים אישיים! לדון בנושא, לא במי שכותב.
 

בודוקאן

New member
אני ממליצה לקרא

התיחסויות לעינין הזה, שהועלו בפורום "אימון, תוכניות אימון ומאמנים" באתר וינגייט, בניהולו של עמוס גלעד. יש שם התיחסות של יונה מלניק ותגובה של עמוס גלעד, תחת הכותרת "גוזלים". הנה הקישור לדף, מאוד מומלץ לקרא. על זהותם ורמתם של הכותבים, אני מניחה שאין צורך להרחיב את הדיבור. למי שלא מכיר, עמוס גלעד דאן 6 (ג'ודו) הוא היועץ המדעי של האיגוד, מאמן לאומי ורכז מגמת הג'ודו בבי"ס למאמנים מאז הקמת המגמה. מחבר הספר "צעדים בדרך הגמישות".
 

בעזמר

New member
סתירה בין דיבורים למעשים

אכן כל מה שכתוב במאמר תומך במה שאת ואני כתבנו בשרשור. השאלה היא מדוע תוכנית האימונים הזו אינה מבוצעת ומי כמוך יודעת שהאגודה בה עומד יו"ר איגוד הג'ודו ואחיו היא זו שיוזמת אין ספור תחרויות החל מגיל 6 בניגוד להמלצות היועץ המדעי של האיגוד. הסיבות היחידות הן : כסף כסף כסף
 

בודוקאן

New member
אני יכולה לחשוב...

על עוד כמה סיבות ל"תעשית התחרויות", אבל אני חושבת שהתנהלותו של האיגוד אינה ממש מענינת את באי פורום זה. למען האמת, גם אותי לא... כבר היו שרשורים על הנושא של השלטונות הרשמיים, ונראה לי שהנושא מוצה (גם אין הרבה מה לדוש, זה די פשוט). הבעיה המרכזית עדיין היא, שכפי שניתן לראות גם כאן, לגישה הזו יש תמיכה גם בחלק מציבור המתאמנים, ואפילו דרישה. מילא שמארגנים תחרויות, אבל יש היענות עצומה. ההורה הישראלי (הממוצע, שלא התעמק יותר ממינימום) רוצה לראות את ילדו מתחרה ומנצח. מי שנכח שם יכול לראות את התגובות האמוציונליות של ההורים (לא כולם, כמובן). זה מגיע לעיתים למימדים פטתיים ובלתי מובנים. אז אי אפשר "להאשים" רק את המארגנים. יש כאן עינין של "היצע וביקוש" כמו כל שוק.
 

bizhar

New member
כמה השגות, אם אפשר? ../images/Emo13.gif

מפליא אותי כל פעם מחדש השימוש המכליל במושגים כמו אומנויות רכות, פנימיות, חיצוניות, קשות וכד' (את המרכאות תשימו לבד
) - ובמיוחד מצד אנשים מנוסים העוסקים שנים רבות באומנויות לחימה ולא ינוקות כמוני. והנה נוצרן והשתרשו להן כמה משוואות אקסיומטיות: קשה,חיצוני,מעשי = יעיל ברחוב. רך, פנימי, רוחני = לא יעיל ברחוב. כמה דיו כבר נשפך וכמה מקשים נשחקו על ויכוחים עקרים אלה? מישהו הביא פעם מחקרים שמאששים את טענותיו? האם שלווה ורוגע פנימי אינם פרמטר חיובי במשוואות קרב הרחוב? האם דופק שקופץ בחצי שנייה ל 180 פעימות אינו פרמטר שלילי? איך יגיב לוחם גרייסי מול סכין? איך יגיב איש טאיצ'י? אני לומד ווינגצ'ון. חנן יגיד שזו אומנות חיצונית קשה. אני אומר שזו אומנות פנימית רכה/קשה. אחרים יגידו שזו אומנות פנימית רכה. איך אגיב ברחוב? אני יכול לאמר כך: הטכניקות שאני לומד יעילות, מהירות וקטלניות עד מאוד! האם אוכל ליישם אותן במצב אמת? האם אוכל להימנע מליישם אותן במצב אמת? מה עדיף? לי אין תשובות ומן הסתם גם לא יהיו מכיוון שהסיכוי להיקלע למצב בו אוכל לקבלן נמוך ביותר! בינתיים אני נהנה
. שבת שלום לכולם
!
 

RGJJN

New member
דווקא לחלק מהגרייסים

יש ניסיון בקרבות רחוב וגם כאשר סכין הייתה מעורבת(בגלל זה בbjj יש לא מעט התייחסות טכנית למצבים האלו). הודעתך הייתה מעט פלספנית,אני לעומתך יותר פשטני.מה זאת אומרת? לפי דעתי אפשר להגדיר לפחות חלק מהשיטות כשיטות קשות או רכות וזה מאוד ברור(לפחות לי).זה לא אומר שאין רכות בשיטות קשות ולהפך. בכל אופן כמו שכבר ציינתי,אני בטוח שאפשר ללמוד מכל שיטה(גם בהבט של קרב),אך עדיין לא הייתי בוחר טאי צ'י(ד''א גם איש טאי צ'י, הדופק שלו בסיטואציה של רחוב היה מגיע ל 180),אייקידו וכו כשיטות להגנה עצמית,.אבל זה אני. מטרת הודעתי הראשונה הייתה להראות בעיקר לאנשים מסוימים בפורום (שלומדים בערך חודש אומנות קשה),שצריך לתת כבוד לכל אדם ובחירתו ושאפשר ללמוד מכל שיטה ולהבין שלא לכל השיטות מטרות זהות ובטח שלא דרכים זהות להשיג גם מטרות משותפות.
 
חבל שלא היית במפגש, כשסיפרו על בועז

בועז, הוא אדם מיוחד במינו. הוא למד אמנויות קשות, התמודד ברחוב מול הרי אדם, היה לו ניסיון. הוא הגיע ליפן ללמוד מהמקור, וגילה שעם כל הידע והנסיון והכושר של לוחם ביחידת עילית שהשתחרר לא מזמן, הוא לא מסוגל להתמודד עם אמנויות רכות. מתוך נסיון ברחוב הוא הגיע לאמנויות הרכות כאפקטיביות ויעילות יותר ממה שלמד לפני כן. אבל זה הוא, לא אני. לי אין ניסיון אישי - לא באמנויות קשות ולא ברחוב. רק רציתי להסב תשומת לבך שלדעת מספר אנשים עם נסיון אמיתי, גם אמנויות רכות הינן אפקטיביות.
 

WhiteBear

New member
רק עוד אמירה של בועז...

אותו בועז נישאל פעם על ההבדל בין רך לבין רפוי. ובועז הסביר שלהיות רך הוא ממש לא להיות רפוי. אבל, שבבית הספר של בועז, בשלב הלימוד הראשוני מתחילים בלהפוך את התלמיד ל"רפוי" ורק אז התלמיד מתחיל להתקשח בחזרה כדי להיות "רך". שאלו את בועז האם אפשר לעשות את אותו הדבר בכיוון השני, כלומר להתחיל משיטה מאד קשה ולהפוך להיות רך. הוא טען שזה אפשרי תיאורתית, אבל לדעתו מדובר בדרך פחות יעילה, שלא ברור שמישהו יוכל לחיות מספיק שנים עד שהמעבר מהכיוון הזה יתממש... אבל זה רק בועז אמר, ומי זה כבר בועז...
 

avshalomat

New member
אני מצער אבל לדעתי ממש אי

אפשר, ואני אגיד דבר נוסף, אומנות שלא מכילה את כל גווני הקשת היא לא אומנות שלמה, אגב קשה לי לחשוב על אומנות כזאת. ועוד משהו האם באמת יש לך מושג איך יגיב בנאדם בצב של קרב רחוב באמת? זו לא פלספנות, זו שאלה פשוטה...
 

bizhar

New member
אני פלספן ידוע. מזתומרת "משהו"?

"אני בטוח שאפשר ללמוד מכל שיטה" - פטרוני משהו? אני לא יכול ללמוד מהשיטה שלך כלום מכיוון שהיא מנוגדת לשלי. האם השיטה שלך יעילה יותר ברחוב? אולי. יש לך הוכחה לכך? למישהו יש? אתה מוכן לבדוק את זה? לי לא ברורה ההפרדה שאתה עושה בין אומנויות רכות לקשות במיוחד לאחר שהתנסיתי בשיטות שנחשבו בעיני כ"קשות" כמו קרטה. מה אתה אומר? קרטה זו שיטה קשה? ברמות הגבוהות היא נראית ומרגישה רכה להפליא .
 
למעלה