שובר שתיקה
בזמן האחרון היו לא מעט שירשורים שעסקו בשאלות כמו:יעילות ברחוב,אומנויות פנימיות מול אומנויות חיצוניות,האם סוג השיטה שבחרתי יכולה ללמד על האופי שלי,חשיבות של קרבות זירה בהשלכה לרחוב וכו. חלק מהשרשורים היו בעלי אופי עניני וחלקם עוינים למדי. יחסית אפשר להגדיר אותי כגולש סמוי למרות שפה ושם אני מביע את דעתי,בכל אופן נדיר שאני פותח שרשור(לא יודע למה ציינתי את זה,אבל שיהיה). לפני שאגיע לעיקר קצת מידע על עצמי שאני חושב שקשור למה שאכתוב בהמשך. שמי משה קיץ אני בן 25 עוסק באומנויות לחימה מגיל 14,מתאמן ומאמן. התחלתי בקראטה ובזה עסקתי מספר שנים, את אימוני הקראטה שילבתי(בשלב מסוים,לא בהתחלה)עם האבקות ואגרוף תאילנדי(אך בעיקר קרטה).קצת אחרי הצבא(השתחררתי קרוב לגיל 23,שרות של 4.5 שנים),החלו אצלי דברים להשתנות והרגשתי שאני מתעסק יותר בתאוריות מאשר בפרקטיקה,ואף שהייתי בעל חגורה שחורה בקראטה החלטתי לשנות כיוון,אז גיליתי את הג'יוג'יטסו הברזילאי. כיום אני מתעסק רק בשיטה זו מתאמן ומאמן,משתייך לנציגות הישראלית של רויס גרייסי. למה אני מספר זאת? מכיוון שבזמן האחרון יש הרגשה שהפורום נחלק לשתי קבוצות:אנשי האומנויות הרכות שבדרך כלל גם סולדים מקרבות זירה,ואנשי האומנויות הקשות שבדרך כלל תומכים בקרבות זירה.עוד אני מרגיש שבזמן האחרון האנשים שהחליטו להיות המייצגים של האומנויות הקשות,עושים עבודה גרועה ויוצרים שם רע לעוסקים באומנויות אלו. הייתי רוצה לשתף אתכם בדעותי ולטהר מעט את האוירה. דבר ראשון,אני בהחלט מאמין שמעבר לכך שמה שיותר קובע בקרב זה הלוחם עצמו ופחות השיטה שממנה הוא הגיע,יש שיטות יותר פרקטיות וישנן כאלו שפחות. אני בהחלט לא מזלזל באף שיטה ומאמין שמכל אחד אפשר ללמוד משהוא.אני חושב שלפני שבוחנים שיטה צריך לבחון את מהותה ומטרתה.למה אני מתכוון? שאלה שנשאלה בפורום,למה לומדים אומנויות רכות? נתקלתי גם אני בשאלה זו כשתלמיד הפנה אותה אלי ושאל האם אני ממליץ.התשובה הייתה פשוטה:תלוי מה אתה מחפש.אם אתה מחפש לפתח יכולות תנועה,שלווה פנימית שיפור בריאות,יכולת ריכוז וכו ,לך על זה.אם אתה מחפש הגנה עצמית אז אני לא ממליץ.וכשהוא שאל אותי "רגע אצלנו בbjj,אין את כל הדברים האלו...",עניתי:יש ויש,אך אלמנטים כמו שלווה פנימית,רוגע,איזון מנטלי הם לא המטרה העיקרית אלא תוצר לוואי שמושג בצורה שונה. אחת הסיבות שעברתי לbjj זה מכיוון שאני הגעתי לאומנויות לחימה במטרה להיות לוחם טוב,ז''א להתגונן ביעילות.(זה לא אומר שאני מחנך את תלמידי אך ורק להיות לוחמים טובים,אני בהחלט מחנך אותם לסובלנות,יושר, כבוד הדדי..).אני לא אומר שרק מי שלומד bjj יהיה לוחם טוב,אך אני בהחלט חושב ששיטות שזו מטרתן וששמות דגש על הבטי הקרב השונים ולא ננעלות על דרך מאוד מסוימת (כמו רוב השיטות המסורתיות),ושמאמנות אותך גם בעמידה וגם בקרקע,גם בסיטואציה של מכות וגם בסיטואציה של grapling נותנות יותר כלים. אצלי בקבוצת הבוגרים מתאמנים שני מורים לקראטה(אחד מהם הוא מאמן בכיר),ומורה לאייקידו שאומרים,על אף השנים הרבות שאנו מתאמנים חסר לנו כלים.בעיקר אומר זאת המורה לאייקידו שמתאמן שנים ביושינקאן(גם ביפאן),שהשיטה שלו לא הכי מתאימה לקרב רחוב בעיקר מול מישהוא שהוא לא ממש פראייר ולכן הוא בא ללמוד. זה לא אומר שהשיטות שלהם לא טובות ואין לי מה ללמוד מהם.אני מאמין שפשוט לשיטות שלהם יש מטרות אחרות ואולי גם יותר חשובות(לפי נקודת ראייתם),מאשר יעילות ברחוב,ואני מכבד זאת מאוד. לגבי אופי האנשים והדמיון לאופי השיטה שלהם.אני יודע שאצלנו יש מגוון של טיפוסים שחלקם שונים מאוד אחד מהשני אך בכל זאת מתעסקים באותה שיטה. יש אצלנו אנשים שקל יותר לסחוב אותם לקטטות ויש כאלה שזה כמעל בלתי אפשרי.עדיין אני מאמין שכן יש קשר מסוים ושאפשר יהיה למצוא מאפיינים משותפים לעוסקים באותה שיטה,אך יש להזהר לא להגרר לסטראוטיפים. לגבי זירה:אני מאמין שקרבות באימונים וקרבות זירה נותנים המון. אני נוהג לעשות קרבות באימונים(כשאני מתאמן),בלי מגינים למעט כפפות vale tudo ובעוצמה גבוהה,גם בעמידה וגם בקרקע.אימון זה נעשה רק פעם בשבוע ולהפתעתכם אין הרבה פציעות(יודעים לשמור אחד על השני),אבל גם אם יש זה חלק מהענין ומחיר שאנו יודעים שצריך לשלם.חברים אין מה לעשות כדי לנהוג טוב צריך לשבת מאחורי ההגה ללחוץ על הגז,זו הדרך היחידה.ואף על פי שברחוב כללי המשחק אחרים,עדיין המטרה שלי זה להגיע כמה שיותר קרוב לרחוב בזמן האימונים. קרבות זירה(אני מדבר על mma)מפתחים המון:חושים,רוח קרב,התמודדות תחת לחץ,סבולת,ספיגה וכו,ובהחלט אפשר להתאמן במסגרת שמכינה אנשים לתחרויות,בלי להזניח גם את המצבים והטכניקות שמתאימות לרחוב(אשכים,עיניים וכו),אני יכול להעיד שאף שאני מתחרה ההרגלים שלי לגבי סיטואציות של אשכים,עיניים וכו,טובים.מכיוון שאני עובד גם על זה לא מעט.(וגם על דברים אחרים כמו:טכניקות נגד מקל סכין וכו.) אך עם כל זה אני דואג להזכיר לתלמידים שלי,שאף אחד לא סופר מן,וכל אחד אפשר להפתיע ושהתמודדות מול סכין,בעיקר מי שגם יודע להשתמש בה,היא כמעט בלתי אפשרית,ושהדרך הטובה ביותר לשרוד היא פשוט לא להסתבך.ואני חושב כך אף על פי שהגעתי מאמנות קשה. לסיכום:תנו כבוד אחד לשני ואף תנסו ללמוד אחד מהשני.כך אפשר יהיה להרוויח יותר. המלצה:תנסו לשלב באימוני פורום יותר שיטות קשות כדי ליצור סביבה יותר מגוונת ואינטראקציה בין חניכים של שיטות שונות. משה
בזמן האחרון היו לא מעט שירשורים שעסקו בשאלות כמו:יעילות ברחוב,אומנויות פנימיות מול אומנויות חיצוניות,האם סוג השיטה שבחרתי יכולה ללמד על האופי שלי,חשיבות של קרבות זירה בהשלכה לרחוב וכו. חלק מהשרשורים היו בעלי אופי עניני וחלקם עוינים למדי. יחסית אפשר להגדיר אותי כגולש סמוי למרות שפה ושם אני מביע את דעתי,בכל אופן נדיר שאני פותח שרשור(לא יודע למה ציינתי את זה,אבל שיהיה). לפני שאגיע לעיקר קצת מידע על עצמי שאני חושב שקשור למה שאכתוב בהמשך. שמי משה קיץ אני בן 25 עוסק באומנויות לחימה מגיל 14,מתאמן ומאמן. התחלתי בקראטה ובזה עסקתי מספר שנים, את אימוני הקראטה שילבתי(בשלב מסוים,לא בהתחלה)עם האבקות ואגרוף תאילנדי(אך בעיקר קרטה).קצת אחרי הצבא(השתחררתי קרוב לגיל 23,שרות של 4.5 שנים),החלו אצלי דברים להשתנות והרגשתי שאני מתעסק יותר בתאוריות מאשר בפרקטיקה,ואף שהייתי בעל חגורה שחורה בקראטה החלטתי לשנות כיוון,אז גיליתי את הג'יוג'יטסו הברזילאי. כיום אני מתעסק רק בשיטה זו מתאמן ומאמן,משתייך לנציגות הישראלית של רויס גרייסי. למה אני מספר זאת? מכיוון שבזמן האחרון יש הרגשה שהפורום נחלק לשתי קבוצות:אנשי האומנויות הרכות שבדרך כלל גם סולדים מקרבות זירה,ואנשי האומנויות הקשות שבדרך כלל תומכים בקרבות זירה.עוד אני מרגיש שבזמן האחרון האנשים שהחליטו להיות המייצגים של האומנויות הקשות,עושים עבודה גרועה ויוצרים שם רע לעוסקים באומנויות אלו. הייתי רוצה לשתף אתכם בדעותי ולטהר מעט את האוירה. דבר ראשון,אני בהחלט מאמין שמעבר לכך שמה שיותר קובע בקרב זה הלוחם עצמו ופחות השיטה שממנה הוא הגיע,יש שיטות יותר פרקטיות וישנן כאלו שפחות. אני בהחלט לא מזלזל באף שיטה ומאמין שמכל אחד אפשר ללמוד משהוא.אני חושב שלפני שבוחנים שיטה צריך לבחון את מהותה ומטרתה.למה אני מתכוון? שאלה שנשאלה בפורום,למה לומדים אומנויות רכות? נתקלתי גם אני בשאלה זו כשתלמיד הפנה אותה אלי ושאל האם אני ממליץ.התשובה הייתה פשוטה:תלוי מה אתה מחפש.אם אתה מחפש לפתח יכולות תנועה,שלווה פנימית שיפור בריאות,יכולת ריכוז וכו ,לך על זה.אם אתה מחפש הגנה עצמית אז אני לא ממליץ.וכשהוא שאל אותי "רגע אצלנו בbjj,אין את כל הדברים האלו...",עניתי:יש ויש,אך אלמנטים כמו שלווה פנימית,רוגע,איזון מנטלי הם לא המטרה העיקרית אלא תוצר לוואי שמושג בצורה שונה. אחת הסיבות שעברתי לbjj זה מכיוון שאני הגעתי לאומנויות לחימה במטרה להיות לוחם טוב,ז''א להתגונן ביעילות.(זה לא אומר שאני מחנך את תלמידי אך ורק להיות לוחמים טובים,אני בהחלט מחנך אותם לסובלנות,יושר, כבוד הדדי..).אני לא אומר שרק מי שלומד bjj יהיה לוחם טוב,אך אני בהחלט חושב ששיטות שזו מטרתן וששמות דגש על הבטי הקרב השונים ולא ננעלות על דרך מאוד מסוימת (כמו רוב השיטות המסורתיות),ושמאמנות אותך גם בעמידה וגם בקרקע,גם בסיטואציה של מכות וגם בסיטואציה של grapling נותנות יותר כלים. אצלי בקבוצת הבוגרים מתאמנים שני מורים לקראטה(אחד מהם הוא מאמן בכיר),ומורה לאייקידו שאומרים,על אף השנים הרבות שאנו מתאמנים חסר לנו כלים.בעיקר אומר זאת המורה לאייקידו שמתאמן שנים ביושינקאן(גם ביפאן),שהשיטה שלו לא הכי מתאימה לקרב רחוב בעיקר מול מישהוא שהוא לא ממש פראייר ולכן הוא בא ללמוד. זה לא אומר שהשיטות שלהם לא טובות ואין לי מה ללמוד מהם.אני מאמין שפשוט לשיטות שלהם יש מטרות אחרות ואולי גם יותר חשובות(לפי נקודת ראייתם),מאשר יעילות ברחוב,ואני מכבד זאת מאוד. לגבי אופי האנשים והדמיון לאופי השיטה שלהם.אני יודע שאצלנו יש מגוון של טיפוסים שחלקם שונים מאוד אחד מהשני אך בכל זאת מתעסקים באותה שיטה. יש אצלנו אנשים שקל יותר לסחוב אותם לקטטות ויש כאלה שזה כמעל בלתי אפשרי.עדיין אני מאמין שכן יש קשר מסוים ושאפשר יהיה למצוא מאפיינים משותפים לעוסקים באותה שיטה,אך יש להזהר לא להגרר לסטראוטיפים. לגבי זירה:אני מאמין שקרבות באימונים וקרבות זירה נותנים המון. אני נוהג לעשות קרבות באימונים(כשאני מתאמן),בלי מגינים למעט כפפות vale tudo ובעוצמה גבוהה,גם בעמידה וגם בקרקע.אימון זה נעשה רק פעם בשבוע ולהפתעתכם אין הרבה פציעות(יודעים לשמור אחד על השני),אבל גם אם יש זה חלק מהענין ומחיר שאנו יודעים שצריך לשלם.חברים אין מה לעשות כדי לנהוג טוב צריך לשבת מאחורי ההגה ללחוץ על הגז,זו הדרך היחידה.ואף על פי שברחוב כללי המשחק אחרים,עדיין המטרה שלי זה להגיע כמה שיותר קרוב לרחוב בזמן האימונים. קרבות זירה(אני מדבר על mma)מפתחים המון:חושים,רוח קרב,התמודדות תחת לחץ,סבולת,ספיגה וכו,ובהחלט אפשר להתאמן במסגרת שמכינה אנשים לתחרויות,בלי להזניח גם את המצבים והטכניקות שמתאימות לרחוב(אשכים,עיניים וכו),אני יכול להעיד שאף שאני מתחרה ההרגלים שלי לגבי סיטואציות של אשכים,עיניים וכו,טובים.מכיוון שאני עובד גם על זה לא מעט.(וגם על דברים אחרים כמו:טכניקות נגד מקל סכין וכו.) אך עם כל זה אני דואג להזכיר לתלמידים שלי,שאף אחד לא סופר מן,וכל אחד אפשר להפתיע ושהתמודדות מול סכין,בעיקר מי שגם יודע להשתמש בה,היא כמעט בלתי אפשרית,ושהדרך הטובה ביותר לשרוד היא פשוט לא להסתבך.ואני חושב כך אף על פי שהגעתי מאמנות קשה. לסיכום:תנו כבוד אחד לשני ואף תנסו ללמוד אחד מהשני.כך אפשר יהיה להרוויח יותר. המלצה:תנסו לשלב באימוני פורום יותר שיטות קשות כדי ליצור סביבה יותר מגוונת ואינטראקציה בין חניכים של שיטות שונות. משה