../images/Emo89.gif
תמיד אמרתי שאני באה מבית חילוני. אבל יחסית למה שבנות הגדירו חילוני, אני ממש שומרת מסורת >< טוב, בכל מקרה, אני מגדירה עצמי כחילונית, ואת רוב הדתיים שחושבים עצמם דתיים אני גם מחשיבה כחילונים. כי לדעתי אם לא עשית מצווה אחת אתה לא יכול לקרוא לעצמך דתי, אולי שומר מצוות/שומר מסורת/מאמין/משהו כזה, אבל לא דתי. אצלי במשפחה אנחנו עושים את כל החגים, ולא רק כי 'צריך לחגוג'. אם כבר אנחנו לא עושים משהו זה את כל הצומים [צום ברבים >< ככה אומרים בכלל?] חוץ מכיפור, שכולנו צמים. ואני אישית עושה דיי הרבה דברים שהם בעצם מצוות, נראלי. אני לא אוכלת בשר וחלב ומחכה דיי הרבה זמן [בין חלב לבשר חצי שעה בדר"כ ובין בשר לחלב איזה שעתיים. אבל גם זה לא מפיק כי צריך לחכות בין חלב לבשר משהו כמו שעה ויותר ובין בשר לחלב 6 שעות בערך.] האמת, שלאכול חלב ובשר פשוט המחשבה מגעילה אותי, ואני מחכה ככה שלא תכאב לי הבטן. בעיקרון, בהתחלה חיכיתי איזה 6 שעות וכל פעם הורדתי זמן, עד ששמתי לב שאם אני מחכה פחות משעתיים בערך בין בשר לחלב אני מקבלת כאבי בטן מטורפים..אז אני פשוט התאמתי את עצמי לגוף שלי ואני מחכה לא כי צריך, אלא כי אחרת אני סובלת. בשר לבן אני לא אוכלת, וגם לא מאכלי ים למינהם. אני אוכלת רק במסעדות כשרות, ואם יוצא מצב שאין בררה וצריך לאכול במקום לא כשר אני אוכלת דברים שאני יודעת לזהות אותם [ולא אומרת רק 'בשר' כי יכולים להביא לי גם חזיר] או פשוט אוכלת דברים שהם לא בשר. כשהייתי בחו"ל עם המשפחה, אכלתי בעיקרון בבית המלון עם המשפחה או במסעדות בתוך שטח הבית מלון, אבל ההורים שלי ביררו עוד מראש שבבית מלון יש אוכל כשר והכל, אז לא היו בעיות. אני גם מדליקה נרות שבת. וכשהייתי קטנה הייתי הולכת לבית הכנסת מדי פעם עם אבא שלי. בגיל 7 כבר התנגדתי ולא הסכמתי ללכת יותר. פעם אחרונה שהייתי בבית כנסת הייתה לפני 5 שנים בעלייה לתורה של אחי, לפני הבר מצווה שלו.. ובימים אלה רק אבא שלי הולך בימי שישי לבית הכנסת. פעם גם סבא שלי הלך בימי שישי אבל עכשיו קשה לו יותר להגיע בגלל בעיות זקנה ובריאות, אז הוא הולך עם אבא שלי רק בחגים. אחי הלך פעם עם אבא שלי לבית כנסת פעם בכמה חודשים ביום שישי, ונראלי שמאז הבר מצווה שלו גם הוא לא היה בבית הכנסת [הוא בן 18 עכשיו], אולי מלבד איזה פעמיים באיזה חג, וגם זה לא בטוח. מה שכן, אני לא שומרת שבת- נוסעת בשבת, חשמל, מדברת בטלפון, מדליקה מחשב וטלויזיה, ועושה בעיקרון כל עבודה ומה שזה לא יהיה. וגם אף פעם לא עשו קידוש אצלי בבית בימי שישי. אנחנו פשוט אוכלים ביחד, ובשנים האחרונות כל אחד אוכל לבד כי אני אחי אחותי וההורים שלי כבר לא בבית כל הזמן כמו שהיינו קטנים וכל אחד עם הסידורים שלו וזה, אז אם יוצא לאכול ביחד בשישי זה נחשב לקידוש בפני עצמו. מבחינת אמונה, פעם האמנתי יותר בה'. עם הזמן אני מאמינה פחות, למרות שאני כן חושבת שיש איזה ישות עליונה כלשהי, שאפשר לקרוא לה ה' מבחינתי. אני פשוט לא חושבת שזה האל הספציפי של היהודים, כי הגעתי למסקנה שאם הוא היה שלנו הוא לא היה גורם ל'עם הנבחר' הכ"כ חשוב ומעל כולם כזו שואה כמו שהייתה לנו. וכבר שמעתי דברים של 'זה העונש של ה' לעם על כל חטאיו ובלהבלהבלה', אבל חושבת שלא משנה מה העם חטא, אסור 'להעניש' אותו בכזו חומרה, ובכזה גודל סדר של אסון. פשוט לא. גם בתנ"לך אף פעם לא האמנתי יותר מדי..יש שם המון דברים שפשוט ברגע שקראתי את זה פעם ראשונה אמרתי 'כן, בטח
'. לאף אחד אין הוכחה מוצקת שהתנ"ך אמיתי, או לפחות הדברים היותר הזויים בו. אבל יש שם כמה דברים שכן נחמד להאמין להם, אולי כי זה קל יותר לחשוב שאנחנו עם נבחר וקרו לנו המון ניסים, ואולי כי אין לנו במשהו טוב יותר להאמין..לא יודעת. אולי אני בדרך להיות אתאיסטית, או סתם מאמינה בה' רק כשאני רוצה, או פשוט מאמינה שמשהו קיים, לא ממש משנה לי. אני גם לא מבינה איך אנשים חרדים, דתיים, לא יודעת, [בהיסחפות-] מסוגלים לשמור על כל המצוות ולשמור על כל חוקי התנ"ך, חוץ מכמה 'קטנים' כאלה: 'ארץ דרך קדמה לתורה'- הם כולם לומדים כל היום תנ"ך, מתפללים, שומרים מצוות והכל אבל למשפחה שלהם הם מתנהגים כמו חרא, סליחה על המילה. אז הילדים שלהם החליטו שוואלה, לא מתאים להם כל האמונה הזו והם רוצים לחזור בשאלה, אז הם מנדים אותם מהמשפחה..מה? איפה? למה? מי אמר שהעובדה שהם לא מאמינים מחייבת נידוי מהמשפחה? אף אחד לא אמר שאי אפשר שדתיים וחילונים יחיו בשלום. או למשל דתיים שמתייחסים לאנשים אחרים בזלזול כי הם לא עושים את כל המצוות- ואז הם 'לא שווים להם'. ויש דברים שעוד יותר מעצבנים אותי- כמו למשל חרדי שבוגד באשתו, שגונב, שרוצח..לא חסרים כאלה. והם עוברים פה על הדברים הכי בסיסים, על 10 הדברות. ואח"כ ללכת ולהגיד שאתה דתי מאמין זה נורא קל, חבל שלא לא נכון.. בקשר למצד הגאווה, אני מסכימה עם התגובה של
נעה למעלה ^ ובקשר לדתות ולעדות זה מטומטם, כי בסופו של דבר כולנו בני אדם, יצורים חיים קטנים בעולם גדול. ואם קורה אסון טבע או משהו כזה, הוא לא ידלג על מישהו ולא יפגע בו 'כי הוא דתי מאמין, אשכנזי'. אם משהו צריך לקרות הוא יפגע בכולם, בלי הבדלי דתות, עדות, מינים, מעמד, ולא יודעת מה. לדעתי העולם נברא גם במפץ הגדול, ושטריליוני שנים לפניו היה גם עולם מפותח ואנשים והכל- ומתישהו הכל נגמר וכולם נכחדו בדרך כלשהי, וממש לא בגלל ה', וכעבור שנים רבות היה המפץ הגדול, ואחרי אנחנו באנו. אני חושבת שבעוד כמה שנים- כמה מאות, אלפים, מיליונים- זה לא משנה, כולנו נכחד ושוב הכל יתחיל מכלום, מחדש. פיתחתי לי מן תיאורייה כזו שהטבע פשוט מחסל את הכל כשהוא מרגיש שצריך שינוי והתחדשות, ואז בונה הכל מחדש. והעניין עם התחבורה הציבורית בשבת, אף פעם לא חשבתי על זה כמו ש
דנדוקה ציינה. תמיד חשבתי שעצם העובדה שאין תחבורה ציבורית זה בהחלט חבל אבל אף פעם לא הייתה לי סיבה רצינית יותר מזה שאי אפשר להגיע למקומות מסויימים שאוטובוסים זה הכי נוח, למשל. וחשבתי על זה ויש באמת המון סיבות למה כן צריך להפעיל את התחבורה הציבורית בשבת, אותן
דנדוקה ציינה בתגובה שלה.. ולסיום- איש
באמונותיו ודעותיו יחיה, וזהו.
[ומצטערת על החפירות והניסוח העילג, בכ"ז המוח כבר הפסיק לחשוב בשעה הזו..~.~] נ.ב זו פינה ממש טובה לדעתי, ובאמת יהיה נחמד אם יפתחו מדי פעם דיונים כאלה שאפשר ללמוד מהם ולקבל דעות נוספות. אני ממש שמחה לשמוע דעות נוספות של הבנות בפורום על נושאים שונים, ולא רק בנושאים הקשורים דוליז
