...
<<ובתנך לא רשום שאסור להיות הומואים.>> דווקא כן. "וְאֶת-זָכָר--לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה: תּוֹעֵבָה, הִוא" (ויקרא יח', פסוק כב'.) "וְאִישׁ, אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה--תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם." (ויקרא כ', פסוק יג') נא לשים לב שזוהי לא הבעת דעה; רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם. לי אישית אין שום דבר נגד הומוסקסואליות. באשר למצעד; אני יכולה להבין את דרישות החרדים. אני לא מסכימה איתן, אבל אני יכולה להבין. וברמת העיקרון, אני חושבת שעל אף שירושלים אכן שייכת לכל עם ישראל וקדושה לכל הדתות, הקהילה ההומו-לסבית הייתה יכולה להתחשב בהם ולא לערוך את המצעד בירושלים. לא בגלל שהיא עיר קדושה, אלא בגלל שבעיר יש קהילה גדולה מאוד של אנשים שהמצעד הזה יפריע להם מאוד. זו התחשבות בסיסית: לדוגמה, כמו שלי לא היה מפריע לנסוע ביום כיפור, אבל אני לא אעשה את זה מתוך התחשבות במי שזה יפריע לו. אבל: ברגע שהחרדים התחילו להביע את ההתנגדות שלהם בדרכים לא כשרות, כל זה הפך ללא-רלוונטי. אדם שרוצה שיכבדו אותו ויתחשבו בו צריך להרוויח את זה ולא לקחת את זה בכוח. הם יכלו לפנות לבית המשפט ולראשי הקהילה ולבקש את הפסקת המצעד. במקום זה הם החליטו לפעול באלימות, ואז להפגש לפנות לבית המשפט ולראשי הקהילה ולהציב את ביטול המצעד כתנאי להפסקת האלימות. לאנשים כאלה לא מגיעה שום התחשבות ושום אכפתיות. זה מה שמשגע אותי בקשר לדתיים: הם כל כך מקפידים כביכול על כל המצוות, אבל את החוקים הכי בסיסיים של התורה, את הדיברות, את החוקים שבין אדם לחברו, הם אפילו לא מחשיבים. בשיעורי תנ"ך אנחנו עכשיו לומדים: בתורה, אלוהים מעניש על פשעים שבין אדם לחברו הרבה יותר קשה משהוא מעניש על פשעים כנגד הדת והאלוהות. הם ישגעו מדינה שלמה כי איזה רב אמר שאסור לפתוח חנויות בשבת, אבל אז מה אם אלוהים אמר שאסור לרצוח? יש לציין, אני אתאיסטית, אבל מתעניינת במסורת כסיפורים שאומרים הרבה, שאפשר ללמוד מהם, כהסטוריה של העם שלנו. וכן, אני יודעת שגלשתי מנושא ההודעה שלך, עממ.. את שהגבתי לך ואני לא זוכרת מי את, אני אראה את זה אחרי שאני אשלח את ההודעה ^^
. שרשור דיונים.
סתם שם זמני שכזה. אתן מוזמנות לחפור פה ולהביע עמדות בכל מיני נושאים. וחשבתי להתחלה, לבחור בנושא שיש בו התפלגות מאוד גבוהה בעם שלנו-
דת
.
