שבוע טוב

היא מגיעה

ממשפחה לא הרבה יותר שונה. אז זה משהו שהיא פחות או יותר מכירה. יכל להיות שזה מתאים לה.
מה עושים עולים חדשים שמגיעים בלי משפחה, מה עשו ניצולי שואה ועוד אנשים?

אני מסכימה אבל עם מה שכתבה לה איה, שאם הוא ישלים איתם בהמשך וזה יפול עליה כל הסיפור הזה... לא נעים.
 
ברור שיש אנשים שמתמודדים עם קשיים גדולים

יותר, קשיים שאין להם כל יכולת לבחור אותם, הם פשוט נופלים עלינו.

פה לא נופל עליה דבר ולכן אמרתי לה, תחשבי טוב טוב טוב אם את רוצה מראש להכנס לקרב הזה.....ומה שאיה כתבה זה בהחלט חלק מאוד גדול ממה שהעתיד עלול לזמן לה במשפחה הזו
 
את זוכרת

את הבחורה שכתבה פה לפני כמה זמן שאילצה את החבר שלה לרדת על הברכיים ולהציע למרות שכולנו אמרנו לה "תזרקו אותו"?
במהלך ההתכתבות שלי איתה בפורום, דברנו על העובדה שבגיל 30 מאוד קשה להבין שלפעמים עושים טעות, ונשים מעדיפות לפעמים לעשות את הטעות מתוך מחשבה שבהמשך הן יתקנו אותה (לא ברור הקטע שעדיף להיות גרושה מאשר רוקה אצלנו במדינה,אבל דווקא הכותבת הנוכחית מודעת באופן מסויים לבעייתיות וכבר לא רוצה חתונה ברבנות)
לפעמים המחשבה בגיל 30 להיפרד מגבר, במיוחד שהוא אהוב,אוהב ומקסים בפני עצמו ולהתחיל לחפש אחד אחר מבאסת.
 

dify

New member
אני אענה לך בשמה

בתור אחת שחיה תקופה לא קצרה עם חמים לא מקבלים, וואלה, בכנות, למה את שואלת אותה ולא את שאר המתייעצות פה, נתק מוחלט לפעמים זה יותר טוב מחלק מהסיפורים שיש כאן ואנשים חיים עם זה.


אני לפחות, למרות שהייתי ממש ממש ממש שמחה לקבל חמים נורמלים, לרגע אחד לא הייתי שוקלת לוותר על הזוגיות שלי בגלל החמים.

עם כל הכבוד, אם יש זוגיות חזקה ומגובשת שנמצאת ביחד מול ההורים הללו, אז ההשפעה שלהם חלשה יחסית. אצלנו התקשורת מאד מינימליסטית, יש הסכמה וגיבוי מלא בתוך הזוגיות וזה חוסך הרבה עימותים מיותרים.

אמנם אין לנו ילדים, אבל מבחינתי אותו הדין נכון גם להם, לסבא-סבתא אין זכות עליהם אם ההורים לא משתפעים פעולה, להורים יש את היכולת לבחור כמה מעורבות תהיה.

יש הרבה משפחות שבהן מעורבות הסבא-סבתא מועטה, למשל משפחות שמהגרות לארץ אחרת.. או משפחות שגרות במרחק גיאוגרפי גדול. אנשים עושים בחירות כאלו וחיים עם זה. על אחת כמה וכמה במערכת משפחתית שלילית.

מבחינתי זה לא שיקול, בטח לא באהבה אמיתית.
 

הדסהש1

New member
אפשר להתחתן אצל "אירית רוזנבלום"ממשפחה אחרת

עו"ד שעורכת טקסים אזרחיים...או תבררו ב"צוהר"
רבנים יותר מתונים...או אפילו אצל הרבנים הרפורמים...
 

dify

New member
לאירית רוזנבלום אין סמכות לחתן

חשוב לי להבהיר את זה!
בישראל ניתן להירשם כנשואים רק מי שהתחתן דרך הרבנות (או צוהר) או חתונה מוכרת אצל בעל סמכות במדינה אחרת (ישראלים רבים מתחתנים בפראג, קפריסין נדמה לי, קנדה וכד').

כל אירוע אחר, שמנוהל ע"י אירית רוזנבלום או אברי גלעד או החבר הכי טוב של הזוג או שאין לו מנהל בכלל, זה לא משנה, לא מוכר ע"י המדינה כנישואים באופן רישמי, ולכן אין לאירית רוזנבלום שום יתרון על פני אף אחד.
מי שרוצה לעשות טקס, בשביל הצורך האישי שלו, יכול לתת לכל אדם לנהל עבורו את הטקס, להכניס בטקס איזה תכנים שהוא רוצה, זה בהחלט יתרום לכך שהזוג יוכר כישועים בציבור, אבל זה לא יחשב בישראל כנשואים בתעודת הזהות.

מה שאירית רוזנבלום והארגון שהיא מייצגת מציע, זה כרטיס שהם עצמם מפיקים שמודיע שהרשומים בו הצהירו על עצמם כידועים בציבור. זה נחמד אבל זה לא סמכות רישמית מטעם המדינה, ואני יכולה לספר בתור אחת שחיה בזוגיות ללא נייר שכזה, שהנייר הזה בפועל מיותר, או לפחות אני לא נתקלתי בצורך שכזה בעשר השנים שאנחנו יחד, ואם היה צורך, אני מאמינה שכל חוזה חיים משותפים אצל עו"ד מעיד על ידועים בציבור יותר מאשר התעודה מטעם עצמם של אירית רוזנבלום, שיוצרת איזשהי מצגת שווא עם התעודה הזו (וכן, אני כועסת עליה, מאד, יש הבדל גדול בין התדמית שלה לבין המעשים שלה למען הקהילה שלכאורה היא מייצגת).


ספציפית לגבי השואלת, אני לא חושבת שהקושי הוא עצם החתונה, הלא כל זוג יהודים, אישה וגבר, יכולים להתחתן ברבנות, לא צריך בשביל זה הסכמת או נוכחות הורים, כך שהקושי הוא לא עצם טקס הנישואין אלא העובדה שההורים מחרימים אותם.
 

LadyOfClockwork

New member
אני שוב רוצה להבהיר

אין לנו כל קושי להתחתן -- אנחנו פשוט לא מעוניינים בכך בכלל. אין לנו שום כוונה להירשם בישראל כנשואים, תחת שום מסגרת -- לא צוהר, לא רבנות, לא כלום.
אנחנו נתחתן בחו"ל ולא נעדכן אף גורם רשמי בישראל, והשינוי היחיד בת"ז הזהות שלנו יהיה שם המשפחה שאותו נשנה בלי לשנות מצב משפחתי.
חשוב לי לציין את זה כי לא העליתי פה קשיים להתחתן, הקשיים היחידים שהעליתי היו אלו הקשורים לניתוק הקשר איתם; בין אם בגידול הילדים, לכשיהיו, בין אם קשיים כלכליים וכו'.

מכיוון שהשנה אנחנו נעשה סדר לבד בפעם הראשונה בחיינו, בן זוגי אמר לי שמבחינתו אין שום בעיה לעשות מזה ערב רומנטי לשנינו כמו שאנחנו תמיד עושים; ארוחת ערב, סרט, משחקי מחשב ולישון.
אני, לעומת זה, דיברתי עם כמה חברים ומסתבר שאנחנו לא היחידים שלא עושים סדר. יש לי חברה שלא עושה סדר כי "מה לי ולזה?!" והציעה שנעשה סדר חברים, וזה נשמע לי דווקא רעיון נחמד מאוד.
בקיצור, אני אופטימית. כל עוד אנחנו ביחד, אנחנו נסתדר ונהיה מאושרים.

אגב, השבוע הם גילו שאנחנו גרים ביחד ונכון לכרגע, אף אחד עוד לא זרק שולחן או הטיח אגרטל על הקיר, כך שהם מגיבים לזה נפלא (הם לא אמרו מילה).
8395
 
אני שוב אגיד לך

אם תתחתנו באופן רשמי בחול זה עובר ישר לישראל.
אפילו חתונה בוגאס. ברגע שאת מקבלת תעודת נישואים זה נרשם אצל רשם חתונות ומועבר הלאה. אלו החוקים כדי שהחתונה שלך תהיה חוקית.
אז אם את בקטע של חתונה סודית, תעשי מסיבה אצלך בבית ושהחבר הכי טוב יכריז עליך כנשואה.

ואגב, אני אומרת שוב ברמה אישית, שלא ממש ברור איזו סוג חתונה את מתכננת אם היא כ"כ סודית מה כ"כ חשוב לך להתחתן? את יכולה כמו קרן פלס ללכת לשנות את שם המשפחה שלך בתעודת הזהות מתי שאת רוצה אפילו לפופציק. בלי קשר לחתונה. מצד אחד את נגד כל הכרה בנישואים מצד שני את מתעקשת לבצע אותם. למה? תעשי מסיבת חתונה וזהו.
ועוד משהו, שבו בעצם רציתי לפצוח, אל תתחתני באמת אם את לא מתכונת להתגרש באמת במידה ויהיה צורך. להיות נשואה בו זמנית ל2 אנשים גם אם באופן סודי זה לא נעים.
 

LadyOfClockwork

New member
מאיפה קיבלת את כל המידע המאוד לא נכון הזה?

א. ברור שאני לוקחת בחשבון את האופציה שאולי נתגרש. כמו שכל בנאדם שמתחתן צריך. מתי נראה לך שאמרתי שלא?
ב. שוב אני אומרת -- אם אני לא מדווחת לאף אחד שהתחתנתי, אף אחד לא יודע. יש אנשים שמתחתנים בחו"ל ולא מדווחים שום דבר בארץ. למה לא לדווח בארץ? כי אני לא רוצה שום קשר לרבנות. אם מדווחים בארץ זה מגיע לרבנות ואם מתגרשים זה דרך הרבנות.
אני לא רוצה שום קשר לרבנות, לא עכשיו ולא אף פעם, לא בנישואין ולא בגירושין.
ג. אין לי בעיה לא להתחתן בכלל, מבחינתי כל האופציות פתוחות וכשנגיע לגשר נחצה אותו איך שנרצה. שום דבר לא חקוק באבן.
 

רוני810

New member
אם חס וחלילה מתגרשים,בעלך יכול לערב את הרבנות

במידה שהתחתנתם בחו"ל.
דוקא אם חס וחלילה תרצו להתגרש, בעלך יכול לספר לרבנות שאתם נשואים ותצטרכו לעבור הכל דרכם. והרבנות מוטה לטובת הגברים בהרבה דברים, כך שיהיה לו אינטרס לעשות את זה. בגירושים יוצא הרבה רוע וליכלוך מבני אדם. הכפפות מורדות הרבה פעמים, לא בוחלים באמצעים.

לא משנה בכלל שלא דיווחתם קודם, ולא משנה בכלל שאת לא רוצה שום קשר לרבנות. זה לא תלוי רק בך.

אז אם תתחתנו בחו"ל - קחי בחשבון שאת בהחלט נתונה לחסדי הרבנות אם בעלך יחליט שזה עדיף מבחינתו.
זה לא בשליטתך בכלל. בעיה.
 

dify

New member
זה בדיוק מה שאני הבנתי ממך

שההתלבטות שלך היא לגבי יחסים ולא לגבי שאלת טקס הנישואין והמעמד הרישמי.

אגיב לשני הנושאים.

מבחינת שאלת הטקס. אני באמת לא מבינה בשביל מה את צריכה טקס בכלל. אנחנו לא עשינו שום טקס בשום שלב, אני לא מרגישה שום צורך בטקס, זה לא מפריע לשום דבר בחיינו :)
אני לא יודעת אם את יכולה בכלל "להעלים" חתונה בחו"ל, וגם אם נניח הצלחת בכך, יתכן שביום שתרצי להתגרש הוא יזכר להוכיח שנישאתם רק כדי להכריח אותך לעבור דרך הרבנות (נניח כי הוא ירצה להתנקם בך על שבגדת בו או משהו כזה, מי יודע מה יהיה עוד 20 שנה..)
בקיצור, זה נשמע לי רעיון רע מאד ואני לא מצליחה להבין את התועלת שבו, אשמח להבין את הלך המחשבה שלך.



לגבי נושא הקשר עם ההורים,
תשמעי, זה נושא ממש ממש מורכב. זה מורכב בעיקר בגלל "הילד" של ההורים. אם הוא רוצה לנתק, מילא, אבל הרבה פעמים "הילד" לא באמת שלם עם הניתוק ובאיזשהו מקום תמיד נשארת תקווה שאולי זה ישתנה ולכן זה משחק אינסופי.
מה שאני למדתי מהשנים הללו, זה כמה דברים:
1. הכל תלוי בזוגיות שלכם, אם אתם מגובשים יחד זה הרבה יותר קל. כ-ל דבר נעשה תוך תיאום יחד מראש והסכמה וכבוד הדדי.
2. בסופו של דבר מתרגלים. מבינים שזה מה יש וסיפור אגדה לא יהיה פה. גם הם וגם אתם. זה לא בהכרח פותר בעיות אבל גם הבעיות כבר מוכרות, כבר יודעים למה לצפות ולאן זה יסלים, לומדים לחיות עם זה.
3. אפשר לשלוט על המינונים. שום דבר הוא לא תורה מסיני. לא חייבים לגור לידם, לא חייבים להגיע כל שבוע לבקר, לא חייבים לעשות ארוחות משפחתיות. תעשו מה שמרגיש לכם נכון באותו שלב.
4. אין דבר כזה "לעד", אנשים משנים את דעתם ומשתנים בעצמם, מה שנכון לעכשיו לא בהכרח יהיה נכון לעוד שנה.

את גם נשמעת לי מאד מופתעת. אבל את ממש ממש לא היחידה, כמו שגילית למשל לגבי ליל הסדר. כן, בהחלט יש אנשים שלא עושים ליל סדר בכלל או עושים כל מיני אלטרנטיבות, זה שאתם רגילים לאיזה מיינסטרים מקובל לא אומר שאין עוד מלא אופציות חשיבה. וכן אנשים בוחרים בהם. כמו לבחור לא להתחתן או לבחור שחבר יחתן אתכם מול שאר חבריכם הטובים. הכל תקין והכל מקובל. כמו לעשות חתונה טיבעונית באוהלים בנגב. הכל הכל לגיטימי (בגבולות המוסר והחוק כמובן
)


אישית אני כל כך בעד סדר אלטרנטיבי עם חברים, חבל"ז!
שונאת ארוחות משפחתיות, העמדת פנים ומוצי פוצי מזויף עם הדודה שרואים פעם בשנתיים. יאחס. בקלות יכולה לוותר על זה (והיו גם שנים שבשמחה ויתרתי, היתה גם שנה שהתארחתי אצל משפחה אחרת והתייחסתי לזה כמו אנתרופולוג שחווה מנהגים של תרבות אחרת, זה היה מרתק לראות דינמיקה של משפחה אחרת שאתה לא חלק ממנה, תענוג!! :))

תפתחי את הראש. ככה פשוט. את צריכה להתרגל. עוד כמה שנים זה ישתנה.
אחד הדברים שאני יכולה להגיד לשמחתי על הורי, זה שבאיזשהו שלב הם פתחו את הראש ויצאו מהצורך ללכת עם המוסכמות ואז הם גם השתחררו מהמעורבות של משפחות המוצא בחייהם (ושל עוד "דודות" והשאלה "מה יגידו") והם שניהם היום אנשים הרבה יותר מאושרים מאשר ב20 שנה שבה הם הקפידו ללכת בתלם. אני לשמחתי קיבלתי את השיעור הזה הרבה יותר מוקדם
ואני נהנית מכל רגע :)
 
אגב, אני לא בטוחה אבל גם אם לא יעשו שום טקס

והוא ירצה לגרור אותה לרבנות נראה לי שמספיק שיוכיח שיש ילדים משותפים, מגורים משותפים וכו'

נראה לי ככה
 

dify

New member
בגלל זה כתבתי

בתגובה הראשונה שלי על מיקרים קיצוניים, כאלו שאפשר לדבר בהם על ספק נישואין, מה שנכון אגב לכל אחת מאיתנו, כל חבר שהיה לנו בעבר (ששכבנו איתו וידעו עלינו כחברים) יכול ללכת להצהיר על זה ולהעלות את הספק.
בפועל, למיטב ידיעתי, וספציפית פה היא לא רבה,
א. ברוב המוחלט של המיקרים זה לא מגיע לידי כך.
ב. כשיש ספק נישואין, הנטיה של הרבנות היא ללחוץ לגירושין (למיטב זכרוני יש לגירושין האלו שם ספציפי שאני כרגע לא זוכרת את שמם). בניגוד ל"שלום בית" שזו הנטיה של הרבנות אצל זוג סטנדרטי.

אז כך שנראה לי שאני מבינה את המציאות כמוך, יש איזשהו פוטנציאל לקושי, אבל, הסיכוי שהוא יקרה הרבה הרבה יותר קטן מאשר מי שמלכתחילה נרשם באופן רישמי כנשוי ואז יודעים בוודאות שהדרך החוצה תהיה חייבת להיות ברבנות (עבור יהודים כמובן
).
 
לפני כמה שנים הנושא נידון בהרחבה

אבל אני לא זוכרת אם הגיעו להחלטה בנושא. מה שנידון אז היה שברגע שיש מגורים משותפים וילד כתוצאה מהם, גם אם הזוג נפרד עוד כשהאשה היתה בהריון או קצת אחרי הלידה, הרבנות עלולה לטעון לגירושים לחומרה כדי שלילד יהיה מעמד של ילד חוקי (למרות שלילד לא חוקי אין שום בעיה מבחינת היהדות או בכלל) היה הרבה רעש בגלל מקרה אחד כאמור (לדעתי משהו כמו 3-4 שנים) ומאז לא שמעתי על זה. מענין איפה זה באמת עומד.
 

סתם מבקרת

Active member
אני חושבת שאת מבלבלת בין דברים. ילד שנולד

לאמא רווקה או גרושה כדת וכדין הוא חוקי לכל דבר ואין שום בעיה עם זה.
הבעיה היא לא של הילדים שיוולדו להם כזוג.
הבעיה עם הילדים שיוולדו לה מגבר אחר, אם תפרד מבן הזוג הנוכחי לאחר מגורים משותפים וילדים משותפים, מבלי להתגרש ברבנות.
כשהילדים מהזוגיות השניה ירצו להתחתן ואם ירצו לעשות זאת דרך הרבנות, או אז תהיה להם בעיה רצינית והם עלולים להחשב כממזרים בגלל שאמא לא עברה גירושין ברבנות.
מסובך, לא צודק אבל לצערי זה מה יש.
 

ayaht

New member
כשאוהב הופך לאוייב

אני עם דיפי בעניין הסכם משפטי.
גם אני מאלה שלא מבינים בכל לה צריך להתחתן.
אבל צריך להבין שאם את מתחתנת בסתר, את *נדפקת* משני הכיוונים.

המערכת פשוט לא בנוייה להתמודד עם דברים לא מוגדרים.
להתגרש יהיה הרבה יותר קשה. וזה יהיה לחומרה.

בכלל, במערכת היחסים שתיארת, את חושפת את עצמך לסיכונים רבים.
תביני, בגלל שלך אין משפחה תומכת, את תמיד תהיי בדרגת נחיתות אם חלילה משהו ישתבש.
יהיה לכל בן זוג שבחרת הרבה יותר קל להתעלל בך. ולא לא יהיה לאן לברוח.
אין לך גב. זזו עובדה קיימת שאת צריכה לקחת בחשבון בכל מערכת יחסים.

פה הסיכון כפול, כי מראש את הולכת עם מישהו שההורים שלו אלימים.
אם הוא נכנס לדיכאון ומתמוטט (מה שהגיוני מאוד עם הורים כאלה) - הכל יפול עליך.
אם אתם בסכסוך, הוא עלול לנצל את הבידוד המשפחתי שלך כנגדך.

הכל תמיד סבבה כשמאוהבים, האופטימיות בשיאה, אבל חלילה כשהאהבה נגמרת, הכל מתהפך.
ומה לעשות, ברוב המקרים נשים הן אלו שחוות את האלימות.

ההצעה שלי לכל מי שנכנסת לקשר (גם ידועים בציבור זה קשר מחייב) זה להגדיר הכל מראש בהסכם משפטי תקף.
יש דברים יותר חשובים מכסף שאתן עלולות לאבד. אני מתכוונת לחירות ולחיים עצמם.
 
למעלה