שבוע טוב

[B l u e D e v i l]

את צודקת אבל

אם היא לא נשואה ונולדים ילדים, בעלה צריך ללכת יחד איתה כשרושמים את הילד בת.ז ולהצהיר שהוא האב. הם לא צריכים להיות נשואים בשביל זה. קצבת ילדים נכנסת לחשבון של האמא אלא אם יש הסכם חתום על ידי בית משפט למשהו אחר.
החלק המבאס למדי אם את לא רשומה כנשואה, שעל כל דבר את צריכה אישור רשמי של אבא של הילדים נוכח יחד איתך. רוצה להוציא דרכון? לטוס לחול? להחליף כתובת לילדים(!!! זה קטע שהרס אותי החודש, האקס שלי צריך לבוא בנוכחותי למשרד הפנים ולהצהיר שהוא מסכים שלבת שלו תהיה כתובת בכלל. אחרת היא חסרת כתובת כי עברנו דירה), אפילו ברישום לגנים של העיריה עושים לי בעיות...

 

[mykal]

ובדיוק אבל בדיוק

לקשיים האלה התכונתי, אלא שלא רציתי לפרט.
ואני גם הוספתי שגם אם כל הכסף עובר לחשבונה,
אם היחסים ביניהם עולים על שרטון--מתחילות הבעיות של חלוקת רכוש,
ועוד--וזה מורכב מאוד.

 

[dify]

דווקא את מציינת דברים

שנכונים לגרושה.. מישהי שכן עברה במערכת וכן היתה רשומה..
כלומר רישום במערכת לא באמת פותר את הטררם הזה.

ועדיין, פעם בשנה לבוא עם בן הזוג (במקרה של זוג שחי יחד בנעימים) כדי לשנות כתובת או להוציא דרכון (באמת דבר שקורה פעם ב..) זו רק פרוצדורה טכנית שסביר שלא תהיה בעיה לעשות אותה כשחיים בזוג, בעוד שתלות ברבנות וויתור על זכויות כי אחרת הבעל מסרב לתת גט זו בעיה גדולה ומהותית הרבה יותר...

 

[B l u e D e v i l]

תתפלאי אבל לא נכון

אני מציינת דברים שנכונים לאשה לא נשואה שאבי ילדה רשום כאבי הילד במשרד הפנים. גם רווקה שעשתה ילד עם מישהו.
לבוא עם מישהו למשרד הפנים לבצע הצהרות שונות ולתת אישורים זו ממש לא פרוצדורה "טכנית". אנחנו למשל לא הצלחנו לתאם זמן להגיע למשרד הפנים כדי לשנות כתובת. לבת שלי כרגע אין כתובת. הוא מוכן לבוא רק בשעה 11 בבוקר. ואני לא אקח כרגע יום חופש שלם רק כדי להחליף כתובת במשרד הפנים עבורה. (גם ככה בשלב הזה הכתובת הרשמית שלה לא משנה.היא עדין לא מקבלת מכתבים מהמדינה)
גם כדי להוציא דרכון, ואם הוא לא מוכן שהאמא תקח את הילדים לחו"ל?
אגב, את יודעת, דוד שלי נשוי. כשהבן שלו היה בן 13 הוא לקח אותו בטיול מאורגן לטיול בר מצווה לארהב. עצרו אותו באחד הגבולות בין המדינות שם, מה זה עצרו, ירד עליו פתאום מן כלוב כזה שמצפצף עם אורות והכל. קפצו עליו אנשי ביטחון וגררו אותו לאיזה חדר צדדי לחקירות (את הילד אגב לא.הם פשוט השאירו עומד המום באמצע הטרמינל) וחקרו אותו קרוב ל3 שעות איפה האמא של הילד והאם הוא חטף אותו. אני הבנתי שיש מדינות שאם את לא רשומה כנשואה (ושוב, הוא נשוי) מבקשים מכתב הצהרה מבן/בת הזוג שמותר לך להוציא את הילד מהמדינה (כאלו קשה לזייף כזה). אותו עצרו כי "גבר לבד עם ילד???" בסוף, בגלל שזה היה טיול מאורגן, מדריך הטיול הצליח לשכנע אותם לשחרר אותו. זה עד היום, משהו כמו 3 שנים אחרי עדיין סיפור ארוחת חג אצלנו.

לגבי הקשיים בלתת גט זה כבר סיפור אחר. אבל שתדעי לך שזה הדבר האחרון שהיתי מפחדת ממנו מכל הדברים. רב האנשים השפויים כשדברים לא מסתדרים רק רוצים להפתר מבן/בת הזוג שלהם.

 

[אסתי קלי]

את כל הזמן קוטלת את כל מה שנכתב לה

ועושה השוואות אליך כשזה לא המצב.
לא מדובר פה על הורים שלא מקבלים את הכלה.

מדובר פה על הורים שלא קיבלו אף חברה, שעוקבים אחרי הילד, שמתנהגים בטירוף, שלא יודעים איפה הוא גר כי אםהם יגלו את מקום מגוריהם תפרוץ מלחמת עולם, צעקות צרחות ומחשבות על תלונות במשטרה.


כן, אדם מבוגר בהחלט צריך לשבת ולחשוב עם עצמו האם מוכן ויודע בדיוק שהוא עומד להכנס לחיים שהולכים להיות קרב ארוך ומתמשך של צרחות,תלונות במשטרה ובלאגן.

ואין פה אפילו קמצוץ של דמיון אליך

 

[dify]

על מה את מדברת?

אני לא מבינה מאיפה אתם חושבים שיש לכם מושג מהחיים שלי.

אני לא יודעת מה אתכם, יש הרבה סיבות שבגללן הייתי מוותרת על זוגיות, כשיש בעיה בתוך הזוגיות, ואני לא פעם הראשונה לייעץ להיפרד (כשאנשים אחרים חושבים שיש טעם להשקיע ואני חושבת שזה נדון לחיים של תסכול ומרמור)
אבל,
פה, ממה שקראתי ממנה, אין בעיה בזוגיות עצמה, ואם הזוגיות הזו שורדת את ההורים הללו, אולי זה אומר משהו על איכות הזוגיות הזו, ואם היא איכותית, אז כן, אני לגמרי לא הייתי מוותרת בגלל הורים. נקודה. הורים שמערבים משטרה ועושים צעקות, מה, זה פעם ראשונה שנקרא כאן על כאלה?

ההבדל בינה לבין רבות מהכותבות פה, כך נשמע לי, זה שהבן זוג שלה לגמרי איתה והיא איתו, וזה מה שחשוב באמת. אם זה כל כך נורא, הם יוכלו לקום להגר למדינה אחרת או לעבור לגור באילת.. משפחת מוצא זה דבר שאפשר לפתור, מי כמוני יודעת מה זה לחיות עם משפחת מוצא קשה מאד שלא הצלחנו לשנות אותם אבל הצלחנו לפרוח בלי קשר אליהם בזכות החיבור ביננו. וכן, אני משווה, כי אני חושבת שאם הייתי מקבלת את התגובות שלכם אי שם בתחילת הדרך זו היתה טעות גדולה בחיי. בתור אחת שנמצאת שם כל יום, אני מדברת מניסיון. לא מבטיחה שיש לה כוחות ויכולת להתמודד כמונו, אבל אם כן, אז יש לזה לגמרי סיכוי חיובי, ואישית, לא הייתי מוותרת על הזוגיות שלי בגלל זה. לחלוטין לא.

זו דעתי, והיא לא כמו של כולם וזה בסדר, זו לא הפעם הראשונה שלי ) זה לא אומר שאני לא צודקת

 

[אסתי קלי]

אבל אף אחד לא אמר לה לוותר

אמרו לה לחשוב טוב עם עצמה ולשקול את כל מה שמסביב חוץ מהזוגיות כי אי אפשר להפריד והחוץ בסוף מחלחל ויכול להרוס מבפנים.

מה רע בלחשוב?

 

[dify]

לחשוב זה מבורך

אבל זה לא שהתגובה שהיא קיבלה היא רק המילה "תחשבי על זה" אלא היו נימוקים ומחשבות בנושא, כאלו שלקחו כיוון מסוים, אני לקחתי כיוון אחר, אני לא מבינה, העובדה שנתתי חומר אחר למחשבה היא הבעייתית?... אני לא מסכימה איתכן ואתן לא איתי, לגיטימי. נותן לה יותר כיוונים למחשבה. אנחנו לא צריכים להסכים

 

[אסתי קלי]

דווקא על ההודעה הזו אנחנו מסכימות

 

[LadyOfClockwork]

אכן אכן ואני מעריכה את התגובה שלך מאוד!

ההורים נשארים בבית שלהם, הם מתפלשים במיצי השנאה שלהם ומדי פעם שולפים ציפורניים. להזיק לנו הם לא יכולים.
ונכון, יש לנו זוגיות טובה ופתוחה, אנחנו מדברים על הכל, תומכים ומכל הרעש של ההורים שלו לא ספגנו ולו ויכוח אחד, שלא לומר ריב או חילוקי דעות. ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים והצגנו מולם חזית מאוחדת (הוא גם הגיע עם חוכמת חיים של 10 שנים מולם, עם כל זוגיות שהייתה לו אי פעם, הוא כבר הכיר את השטיקים שלהם). הם ניסו וניסו, אבל אנחנו לא חווינו טלטולים או חוסר ביטחון בזוגיות שלנו בגלל שום דבר שקשור אליהם במישרין או בעקיפין.
כמובן שעברנו משברים, אבל אף אחד מהם לא היה קשור אליהם.

הוא נורא חשש בהתחלה ממה שאני אחשוב עליו בגלל שההורים שלו הם כאלה (היינו ביחד רק חודש כשהוא הביא אותי לארוחת ערב אצלם), אבל מאז הוא כבר מכיר אותי ואני אותו ואנחנו יודעים שזה שההורים שלנו לא מתפקדים, לא אומר עלינו שום דבר.

אני מסכימה איתך לגבי מערכות יחסים שהולכות אל מקומות אפלים של תסכול ומרמור. יש לי חברה שלאחרונה התגרשה בעקבות משבר ביחסים, שבהתחלה חשבתי שניתן לפתור, אבל מהר מאוד הבנתי שאין טעם.
בדרך כלל אני מהטיפוסים שלא מוותרים, ואם משהו לא עובד אז מתקנים וצריך לעבוד עליו -- אבל לא תמיד זה אפשרי, לצערי. ולפעמים צריך להיפרד.
אם היה מדובר במשהו פונדמנטלי בתוך הזוגיות, בעיה שאי אפשר לתקן, אז הייתי חושבת שיש לי על מה לחשוב, אם אני באמת רוצה להישאר בזוגיות שיש בה "באג" שמפריע לי.
במקרה שלנו, לשמחתי הרבה, זה לא ככה. ההורים (שלו ושלי) הם לכל היותר רעשי רקע לבנים מבחינתנו. טוב לנו ביחד ואין לנו שום כוונות לשחרר אחיזה באהבה שלנו.
בנימה זו, אולי זה מה שטוב בזוגיות שמגיעה בגיל מאוחר -- ששנינו כבר לא גרים אצל ההורים או נתמכים בהם, והם לא מהווים שיקול בזוגיות. יש יתרונות לבגרות

 

[newgirl78]

את צריכה זוגיות חזקה בשביל להצליח בקשר הזה

קשר חלש שלו עם הוריו הוא בהחלט לטובתך. עדיף שלא תעמדי בפרונט מול הוריו בשום מקרה. אתם צריכים קשר זוגי חזק על מנת שיצליח לכם. אם הוא יודע שההורים שלו תוקעים לו את החיים שבו ביחד ותחליטו על גבולות שלהם בזוגיות שלכם מה כן ומה לא. יהיה לכם קל יותר להתנהל כך וכל אירו חדש שיעלה תלכו למערכת החוקים שקבעתם ותבדקו מה החוקים שם. אתם חזקים כל עוד אתם מאוחדים והחוקים שאתם קובעים שומרים עליכם מפירוד.

לי יש מערכת עם בעלי בה נאלצנו לנתק קשר עם ההורים שלא קיבלו אותנו ואת החוקים שלנו והתנהגו בצורה טורדנית וכפייתית. זה אמנם כאב לבעלי אבל זה לא פעם ראשונה והוא מבין שאלה אנשים הרסניים בחייו שלא מקדמים את חייו לשום כיוון. היו נסיונות להתקרב וכל פעם חזרה התנהגות הרסנית וכפייתית מצידם. אחרי שזה הופך לדפוס חוזר ונשנה כבר לא מתרגשים מזה כי יודעים להתנהל. אנחנו מתרחקים והחיים שלנו יותר טובים כך.