שבוע זפלין מוקפץ

[Physical Graffiti]

אני חושבת

שאתה טועה. והסגנון של זפלין הוא גם נעים לאוזן (מאוד מאוד מאוד נעים לאוזן), וגם מיוחד ושונה (מאוד מאוד מיוחד ושונה) אני גם חושבת שאם אתה אומר שהשירים היחידים שטובים שלהם אלה אול מי לאב וסטארווואי, אזז כנראה שלא שמעת מספיק שירים.

 

[The Hairy Chicken]

יש פה סטירה... (או שמא סתירה?)

אתה אומר "הסגנון שלהם ברוב השירים אולי שונה, אבל הוא לא נעים לאוזן, או שהוא סתם רגיל כזה, פשוט, ולא מיוחד" ואחרי זה "לדעתי הם אחת מהלהקות היותר מיוחדות שאני מכיר".

בכל אופן, כנראה שלא שמעת אותם מספיק, כי גם מי שלא אוהב אותם או לא מת עליהם מוצא את הניצוץ הזה (שלא הרבה יוכלו להסביר) אם הוא שומע מספיק אלבומים שלהם - אפילו רק את הרביעייה הפותחת. אם האהבה שלך הולכת רק לשירים all of my love וגרם-מדרגות לגן-עדן אז כנראה שלא שמעת מספיק אלבומים שלהם. שמעת אותם פעם-פעמיים ונתפסו בך הלהיטים או יותר נכון השירים היותר דביקים (לא מוריד מערכם). מאוד הגיוני גם ששמעת את שני אלה בגלגל"ץ ולכן הם נתפסו בך... אז תן להם עוד שמיעה - למטה יש לך מין מדריך לZEPיסט המתחיל. קרא קצת, תבחר אלבום ותחזור אחרי שתגמור (יהיה בוחן פתע

)

 

[הנדריקסית]

שאלה שלא קשורה...

אני מאוד אוהבת את לד זפלין,ומעולם לא ידעתי מה הסגנון שבדיוק מגדיר אותם בצורה מושלמת. כותבים שהם הבי מטאל. כותבים שהם רוק קלאסי. כותבים שהם רוק כבד. היום להגיד שהם הבי מטאל זה נשמע קצת מופרך.. הבי מטאל זה איירון מיידן ושות'.,וממש לא מסתדר לי להכניס אותם לקטגוריה עם איירון מיידן. אני תמיד הגדרתי אותם בתור "רוק קלאסי". אבל אני לא מבינה כמוכם,אז אני אשמח אם תענו לי .

 

[Physical Graffiti]

רוק קלאסי כבד.

 

[Blood]

לדעתי הם רוק קלאסי

הם להקה מאוד מיוחדת, והכל התפתח ממנה... בין אם זה הרוק כבד, או הראפ, ועוד הרבה סגנונות.

 

[The Hairy Chicken]

ראפ ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

 

[קיר קמט]

חח, נכון. הכל התפתח ממנה.

לד זפלין היא מרכז העולם, הכל סובב סביבה, והיינו נשארים כולנו קופים אלמלא הם.

 

[The Hairy Chicken]

נכון ../images/Emo13.gif

 

[Physical Graffiti]

../images/Emo45.gif

 

[comfortably pink]

חחחחחחחח

 

[The Hairy Chicken]

או.קיי זה קצת מסובך

בכלל זו בעיה לשייך סגנונות אבל אני יכול לנסות: באלבומים הראשון והשני אפשר להגדיר את הסגנון שלהם כבלוז-רוק כבד. יעני בלוז-רוק אבל עם דגש יותר על עוצמה וכוחניות. בשלישי יש עדיין מאותו בלוז-רוק כבד, אבל גם יש פולק בריטי (בעיקר למען האמת) וגם מעט הארד-רוק. האלבום הרביעי הוא מעין תערובת של מה שהלך בראשון, בשני ובשלישי ולכן אפשר לשייך אותו לכל אחד מאותם סגנונות. בתי הקדושים הוא כבר משהו אחר. יש בו גם את הבלוז-רוק הכבד אבל יותר דגש על עירוב סגנונות כמו פולק בריטי, Fאנק ואפילו רגאיי (D'yer Ma'ker המדהים). משם הרוב נמשך אותו דבר, פשוט נמאס לי להתייחס לכל אלבום. הבי מטאל אגב, זה לא מה שנראה לך שזה. איירון מיידן, מטאליקה, מגאדת' ועוד שלל להקות כאלה זה לא הבי מטאל במשמעות הקלאסית של המילה. אנשים היו קוראים לזה מטאל (בלי ההבי - עדיין לא הבנתי את ההבדל הגדול) או ט'ראש, אבל מה שבטוח זה שבין אותם להקות ללהקות כמו זפלין, סאבאת' ו-DP הקשר הוא רק של השפעה - כמו הקשר בין פינק פלויד ורדיוהד למשל. לכן אפשר לייחס לזפלין את התואר להקת הבי מטאל, אבל חשוב קודם להבין את ההבדל בין בלאק סאבאת' ואוריה היפ לאיירון מיידן ומטאליקה. (נ.ב. - אין לי משהו נגד להקות מטאל/ט'ראש/או איך שלא תקראו להן)

 

[הנדריקסית]

תודה רבה,עזרת לי מאוד חבובים../images/Emo8.gif

והבהרה- אני לא חובבת מטאליקה\איירון מיידן\מגאדאת' ושות'. וכמובן שאני יודעת שאיירון מיידן ושות' לא המציאו את המושג "הבי מטאל",אבל פשוט היום מייחסים אותם לז'אנר הזה. אולי "הבי מטאל מתקדם" מתאים להם?.. אהמ..אני לא טובה לשייך להקות לסגנונות,אז אני אפסיק כעת

. ושוב תודה.

 

[HelterSkelter1]

מתקדם?

הלהקות שהזכרת ממש לא מתקדמות. איירון מיידן היא להקת המטאל המובהקת הראשונה, אך כמובן שלא המציאה את המטאל. האמת שלא ברור בדיוק מי המציא את המונח הזה... לד זפלין ובלאק סאבאת' הן בין הארד רוק והאבי מטאל מוקדם.

 

[הניבלונגים]

מה זה משנה החלוקה הזאת?

לפעמים נדמה לי שחלוקה לג'אנרים זה משהו שמבקרי מוסיקה המציאו בשביל שיהיה להם נוח לכתוב

 

[HelterSkelter1]

משנה מאוד

חלוקה לז'אנרים זה דבר חשוב מאוד להתמצאות במוסיקה - תאר לך שלא תיהיה חלוקה לז'אנרים - ככה הייתה צריך לעבור על כל כך הרבה להקות עד שהיית נופל על להקה שמתאימה לסגנון שאתה אוהב. הרבה יותר קל להכיר כך להקות חדשות, להבין טוב יותר את המוסיקה, ובכלל, זה יותר נוח. נכון שלפעמים ישנה הגזמה בחלוקה, ונכון שיש יוצאים מן הכלל ויש להקות מז'אנר שכביכול לא אוהבים, אבל הן טובות בלי קשר לסגנון שלהן. למרות הכל, החלוקה וההבדלה היא דבר חשוב מאוד.

 

[הניבלונגים]

האמת?

זו בערך הדרך בה גילתי את המוסיקה, פעם ממש לא הבנתי מה אומרות המילים "רוק מתקדם" רוק כבד" "רוק פסיכדלי" וכו' אז היום הטעם שלי מאוד מגוון ושמעתי בדרך המון זבל אבל קשה לי להגיד שלא היה כיף לגבש טעם.

 

[Alien bre3d]

חצי נכון

נכון, אתה צודק, לא שמעתי *הרבה* שירים שלהם. אבל לא מזמן פשוט עשיתי חיפוש לכל השירים שלהם ושמעתי בסביבות ה-10 ככה שלא לדבר על זה שיש לי עוד 10 שגם הם נחמדים כמו Black Dog Since Iv'e Been Loving you ועוד כמה אבל השירים האחרים באמת לדעתי לא משהו אני לא מבין מה עשו כל כך סצינה ממובי דיק שלושת רבעי השיר זה תופים נכון זה מיוחד ומגניב ושונה והכל אבל שיו נו אני לא יכול לשמוע את זה זה משעמם

 

[הנדריקסית]

בהתחלה גם אני ממש לא הבנתי

מה מתלהבים מלד זפלין,כי גם אני חשבתי שהמוזיקה שלהם משעממת. אבל עכשיו,אחרי שהתעמקתי ושמעתי את כל השירים אין ספור פעמים,אני מתה עליהם,ואף שיר לא משעמם אותי. הנה שירים שאולי תאהב,בתקווה שלא שמעת אותם0 communication breakdown tangerine אלו שני השירים הראשונים ששמעתי של הזפלינים (כן,גם לפני המדרגות),ומהשירים האלה התעמקתי יותר בלהקה ובשיריה. והמדרגות-תמיד חשבתי שזה שיר משעמם,ובאמת שלא הבנתי ממה מתלהבים ממנו,במיוחד שהוא נחשב שירה הגדול של הלהקה. אבל שמעתי אותו הרבה פעמים,קראתי את המילים,והבנתי שזה באמת אחד השירים הגדולים,המעניינים והמגוונים שאי פעם שמעתי מעולם. תנסה,אתה לא תפסיד שום דבר.רק להפך.

 

[SickAgain]

צודק, אתה יודע מה..

תמיד הייתי בטוח שהייחוד שלהם זה לא שהם "נעימים לאוזן" (תתעלמו שניה מכל הבלדות העדינות שלהם), ואחד הדברים שאני הכי אוהב בתור מעריץ שרוף זה את אותו ה"חספוס" הצווחנות, השירה מבפנים שלעיתים יכולה להציק לאוזן בלתי מזויינת. זה שהפכו אותם למיינסטרים ועכשיו הם "חייבים להיות נעימים לאוזניהם של כולם" זה משהו אחר. במקור הם מאד בוסריים וספציפיים ובאמת לא לכל אחד..

 

[Jam Head]

אממ.......

בתכלס אני רואים אותך כ - רוק כבד עם נגיעות של בלוז ( באלבומים הראשוניים ) ושל פולק בריטי(אחרונים ).