שאלת סקר - "מה יקרה אם"

רפפם

New member
לא קשור לדמגוגיה, אני באמת מעוניין

לדעת, אני גם עניתי לו, עכשיו תורו.
מה זה אומר מזותאיסט, או איך שקראת לזה
 

רפפם

New member
תשובה: אני חושב שלא תהיה לי ברירה

ובגלל שאני לא מעוניין לסבול או להגיע לעולם הבא נחות יחסית לאחרים
אז או אתחיל לקיים מצוות ולנסות להתקדם בדת עד כמה שאני יכול, או שאפנה ללימודי קבלה של לייטמן או מישהו אחר, כי היהדות האורתודוקסית כבר יצאה מכל היגיון.
אני לא יודע מתי ארגיש רווחה או פחד, אבל נראה לי שבהתחלה ארגיש המום.
אני עונה למרות שזה דמיוני לגמרי, דוגמא לסתירה מהותית אחת מני רבות:
יש לי חוברת של החפץ חיים, שנחשב לאוטוריטה, וכתוב שם שהוא אומר על לשון הרע כזה דבר: אם דיברת על מישהו לשון הרע - שזה יכול להיות גם סתם שתגיד בתגובה לשם שלו: פחחחח בזלזול, אז כל המצוות שעשית עד אז עוברות אליו וכל העבירות שלו עוברות אליך, נניח אתה בן 60 וכל החיים היית אברך, אז תחשוב מה זה אומר.
לגבי שאר המצוות בין אדם לחברו, שוב הסטנדרטים בחיי היומיום לא אפשריים. זה לא הגיוני לבקש סליחה מכולם, כי יש בספרי המוסר וההלכה גם סטנדרטים מה זה אומר לבקש סליחה באמת, וזה לא הגיוני להגיע לכולם, ובמיוחד אם אתה בעל משפחה וחייב להתחכך באנשים אחרים, אתה יכול להתפלל שיסלחו לך אבל זה לא מספיק, ולכן כל המצוות שלך כלפי אלהים גם לא מתקבלות והוא לא יסלח לך על העבירות.
וכמובן שאתה חייב להסכים לכל מה שהרבנים אומרים עד כמה שזה הזוי ודפוק, וכולל הגנה על פושעים כמו דרעי ובניזרי, להתחתן בגיל 20, פשוט רוב הדתיים צבועים ועושים את זה רק בגלל הקשר חברתי וסיפוק פסיכולוגי, אז זה לא קשור לכך שהתורה אמת או שקר
 

קולומין

New member
ומה אם יקרה ההפך?

עד כמה יחרב עולמך אם יתברר שאלוהים לא נתן תורה, והיהודים הם עם ככל העמים וממש לא צריך לקיים מצוות?
נגיד באופן היפוטתי שיתברר שאלוהים לא ברא את העולם ואת בני האדם וש"ספר הוראות" הוא המצאה של כוהני הדת ולא מה שהמאמינים חושבים היום.
כלומר, נגיד באופן היפוטתי שכמו שאת שאר הדתות המציאו אנשים מסיבות שונות ומגוונות גם היהדות היא דת מומצאת.

מה יקרה ? מה ישתנה ? איך תרגיש ? האם זה יהיה אסון ריגשי ?
האם תרגיש אנחת רווחה ? כליאה ? פחד ? כעס ? רייקנות ?
האם תפסיק לקיים מצוות ? אם תהפוך לאדם חופשי, עד כמה חילוני תהיה אם בכלל ?
 

BluePrint

New member
אם וכאשר.

דבר ראשון, לא יסתבר לי בעתיד כי לא מסתבר לי בהווה וככל שעובר הזמן ואני אוסף ידיעות על העולם, דתות ואלוהות, מסתבר לי פחות ופחות קיום ישות כזו או דומה לה.

במקרה ויתברר שיש יהוה או משהו כזה, אפסיק להיות אתאיסט במובן הכללי ואמשיך להיות אתאיסט במובן הפרטני.
מה שארגיש זו הפתעה ופליאה, ואז סקרנות, ובמידה ויתברר שאותה ישות גם באה בדרישות ברורות שאינני עומד בהן (בהנחה שיש ביכולתי לעמוד בהן), אולי קצת דאגה במידה ואי-עמידה בתנאים אלו תגרור תוצאות לא רצויות מבחינתי.
אם אינני מסוגל לעמוד בדרישות ו\או התוצאות הלא רצויות נובעות מאותה ישות שמציבה את הדרישות, ארגיש כעס, שיהיה מוצדק, ובטח אתחיל לפעיל במסגרת אנטי-אלוהית\דתית.
 

Godless Heretic

New member
הסיכוי שהדבר יקרה הוא אפסי

זה כמו לשאול אם יסתבר לי פתאום שהארי פוטר אכן קיים, שאני חי במטריקס וכו'..

בכל זאת, אם אנחנו כבר במצב של "מה אם:"
לא אתחיל לקיים מצוות מפני שאיני יהודי מלכתחילה, ולא אחשוב לשניה אחת להתגייר בין אם אלוהים יתברר כקיים או לא. גם אם אלוהים יתברר כאמיתי הוא עדיין אינו מוסרי אלא כוחני ודוגמטי, שמעדיף עם אחד על פני האחר, ככה שאעדיף למות או להענש (ובזה אלוהים מומחה, הוא הרי אל קנאי וזה).
אבל יש לך חור בהנחה ההיפותטית, חשוב לזכור שיש כמה זרמים ביהדות וגם כמה גישות דתיות שכולן מאמינות בזה שמעמד הר סיני היה ושאלוהים אכן בחר בעם ישראל, אולם כל אחת ניגשת לקיום המצוות מכיוון אחר, לכל אחת יחס שונה לרמת האדיקות וכו'.. כלומר גם אם אלוהים קיים זה לא ברור מה הוא באמת ירצה.

בשורה התחתונה, אם קיומו של אלוהים אכן יוכח (מה שאיני מאמין בו ולו לרגע אחד) ככל הנראה אהפוך להיות מיזותאיסט. יש לי את כל הסיבות לכך.
 
את שנייהם, לא ?

כאילו מה, לא כולם רוצים את המציאות..
יש כאלה שיכולים להיכנס לדיכאון מזה,
יש כאלה שיעדיפו לחיות במציאות מדומה - כמו בסרט ההוא שבגד בהם...
וגם שלא בסרט, יש דתיים שלא ירצו אפילו לשמוע על שינוי באמונה כי טוב להם ככה אז למה לאבד את זה...
 

BelaMirela

New member
לא ישתנה דבר כי גם לא ישתנה האל

גם ללא אמות התורה וגם לאחר אם וכאשר תאומת התורה עדין יהיה נכון : "מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או עור או פסח ..." יהוה מתהדר בבריאת נכים , וגם "אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא" שעל פיהו הרוצח הוא גם הרופא וגם "עושה שלום ובורא רע אני יהוה עושה כל אלה" מי יש לו שכל בגולגולת וימשיך לבטוח באל סכיזופרני גם אם תאומץ כל התורה יתאמתו אז כל האסונות הללו.
אז למה להאמין בדת גם גם אם היא אמת. עם אמת כזאת לא צריך אמונה ולא חיים , זה דפק לאלף עזאזל.
 

מיכאל ג

New member
זה יהיה מבעס אבל אני ריאליסט

אם יתברר לי שיש עולם הבא (ובמיוחד אם יש גיהנום), אעשה מה שביכולתי כדי להגיע לגן עדן. אם צריך ללמוד תורה בשביל זה, נו, שיהיה. אני אשתדל לעשות את המינימום האפשרי. השאלה המעניינת היא - מה אם אני יכול לארגן לעצמי עונש כרת, כלומר מוות אמיתי ללא עולם הבא או תחיית המתים - שזה בעצם אותו מצב כמו שאני כרגע בעולם האתאיסטי. במקרה הזה - אני עשוי להתפתות לחיות את חיי כמו שהם.
 

kishonN

New member
מסכים איתך

גם אני חושב שבמקרה של ישות כ"כ עוצמתית שבראה את כל היקום הזה אין ברירה אלא להיענות לרצונה,שהרי בכל זאת חוכמתה אינסופית ואם זהו רצונה כנראה שזה מה שאעשה מתוך מחשבה שהיא "יודעת" מה היא עושה.

לא מבין איך אתה מתלבט בין עוד כמה שנים קטנות בתור אתאיסט שלא ייענש מאשר חיי נצח בגן עדן של אותה יישות שמתוארים כאושר הכי גבוה שניתן להגיע אליו.
הרי ברור שאם יישות שחכמה מכל אדם (ועוצמתית ממנו עם עונשים שיותר חמורים מכל עינויי הגוף שידועים לנו כביכול) איספור מונים מורה עלי לעשות X אני אצטרך לעשות זאת,במיוחד שלא מדובר ברצח עם,כולה לחזור בתשובה "ולסבול" את הכמה שנים שיש לי פה.
מבחינתי אין התלבטות.
 

רפפם

New member
גם בעונש "כרת" סובלים

יסורים מאוד קשים.
כשהייתי דתי התעניינתי בזה הרבה, במיוחד מה קורה אחרי המוות, אז פה ושם יש כל מיני דעות, אבל מה שמסכימים עליו זה שאין אפשרות ליהודי להיעלם, ז"א אתה תהיה במודעות ומנותק ממקור החיים, כמו נרקומן בקריז, או שזה יהיה זמני ואח"כ תגיע לתיקון או שזה פשוט ימשך וימשך, אז לא כדאי לקחת סיכון

ואני חושב שאז לפי ההיגיון, כדאי לעשות את המקסימום ולא רק המינימום כדי לא לסבול בגהינום.
 

the YOOK

New member
"מה שמסכימים עליו זה שאין אפשרות ליהודי

להיעלם". כנראה שלא התעניינת בזה כל כך הרבה, כי בטח היית מגיע בסופו של דבר לרמב"ם שכתב בפירוש שכל דבר חי (כן, גם יהודי) חייב למות.
 

רפפם

New member
לא הבנת, דיברתי על הנשמה, המודעות

של היהודי, ברור שכולם מתים מוות פיזי, אפילו הרבנים והרמב"ם ידעו את זה, אני מדבר על הגישה היהודית לחיים אחרי המוות, ובזה הם אכן מסכימים עם מה שכתבתי.
שאלתי חסידים וליטאים, ספרדים, אשכנזים, וקראתי חומר על זה.
 

the YOOK

New member
הרמב"ם היה אריסטוטלי,

ולכן הוא האמין בתורת הנפש האריסטוטלית, שאינה אלא תיאוריה דיסקריפטיבית של הנפש וכוחותיה, שלא מחלקת בין גוף ל"נשמה" באופן המקובל היום. הרמב"ם כן האמין שניתן להשיג אמיתות נצחיות וכך להשיג במידה מסויימת "נצחיות", אבל הוא לא האמין ש"מודעות" כלשהי ממשיכה אחרי המוות.

מתוך המו"נ:
"כן תדיר שימושו של שם זה במשמעות קניית החכמה... ולפי זה נקראו הדעות הנכונות חיים והדעות הפסולות מוות. הוא יתעלה אמר: ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב [ואת המות ואת הרע] הרי שאמר מפורשות שהטוב הוא החיים והרע הוא המוות. והבהיר אותם... וכיון שהשאלה זו נפוצה בלשון אמרו: צדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים. דע זאת אפוא"
(מו"נ, ח"א פמ"ב).

ומתוך הקדמות ל"פרק חלק":
"ותחיית המתים הוא יסוד מיסודי משה רבנו ע"ה, ואין דת ולא דבקות בדת יהודית למי שלא יאמין זה. אבל הוא לצדיקים. וכן הוא לשון בראשית רבה "גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים, ותחיית המתים לצדיקים בלבד". ואיך יחיו הרשעים והם מתים אפילו בחייהם? וכן אמרו (ברכות יח ע"ב) רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים, צדיקים אפילו במיתתן קרואים חיים. ודע כי האדם יש לו למות בהכרח ויתפרד וישוב למה שהורכב ממנו."
 

רפפם

New member
תודה, זה מעניין, אז הוא כן אומר שיש

תחיית מתים לצדיקים, כמו עדי יהוה שלא מדברים על עונשים וגן עדן אלא שהם ושאר הצדיקים יקומו בתחיית המתים וכל השאר פשוט מתים וזהו.

מעניין למה הרבנים לא מלמדים את זה, אלא לוקחים גם מהקבלה וגם מספרים אחרים ומהגמרא, וכל מה שצריך כדי להפחיד ולאיים או לפתות
 

the YOOK

New member
הרמב"ם לא היה אומר "יקומו",

כאילו זה מאורע שיקרה בזמן מן הזמנים, אלא הוא דוגל בשיטה ש"תחייה" היא מצב מנטלי בו האדם מחובר לאמת, ואמת כידוע - לא מתה. האמיתות שהאדם השיג בחיים הן נצחיות, ובמהלך חייו הגשמיים זוכה האדם להתחבר אליהן. זו "תחיית המתים" אצל הרמב"ם.

לכן הנוסח המקובל בסידור שמתייחס לעיקרים של הרמב"ם: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים:" היא עיוות מוחלט.
 
למעלה