זהו, שבכוונה נזהרתי לקרוא לזה כך
פרדוקס ראסל הוא הפרדוקס של קבוצת כל הקבוצות שאינן מכילות את עצמן. קבוצה כזאת מכילה את עצמה אם היא לא מכילה את עצמה, ולא מכילה את עצמה אם היא מכילה את עצמה. זאת יותר מסתירה לוגית עבור תורת הקבוצות ה"נאיווית" (של פרגה, שגילוי הפרדוקס חשף את חוסר העקביות שלה), מכיוון שהתורה מתיימרת לאפשר לקבוע מה ערך האמת של כל פסוק שאפשר לנסח בכלים שלה, ואפשר לנסח בכלים שלה את הטענה שקבוצת כל הקבוצות שאינן מכילות את עצמן מכילה את עצמה. כלומר, אפשר לנסח פסוק תקין שאי-אפשר לומר עליו שהוא אמיתי או שיקרי, בעוד שפסוק שכולל סתירה לוגית רגילה הוא פשוט שקרי. פרדוקס הספר מאוד דומה לזה, אבל הוא לא בדיוק.
