שאלת הייעוד

[קתרזיס]

החתימה שלך

יכולה להיות קצרה הרבה יותר ועדיין להוביל לאותו הלינק. ובנושא אחר - אני מסכימה שהחיים סיזיפיים. אבל לפעמים אם מתמזל מזלך, אתה פוגש אנשים ומצבים שהופכים אותם לנסבלים יותר ואז יכול להרשות לעצמך לחשוב על ייעוד ומטרות, ועתיד - במקום סבל מתמשך.

 

[Marie Curie]

נא להפריד

בין ייעוד (יעד) לבין משמעות. הייעוד של כל אדם הוא להיות מאושר. והוא בונה את חייו ע"פ כל מה שעושה לו את זה (לעזור לאנושות, לשדוד בנק, להקים משפחה), תלוי בתפיסת עולמו ובערכיו ובצרכיו הפסיכולוגיים. אני באופן אישי מצאתי לי שליחות בלמידת מדעים ומחקר בשטח נחוץ אך בלתי מושג כרגע. ונכון מה שאמר החעלמער שתבונה נותנת סיפוק. משמעות אין.

 

[סנדר סופרטרמפ]

אתם בטח מכירים אבל הייתי חייב

מתןוך ליקוטי דיבורים ח"ד (לריי"צ מליובוויטש) אספר לכם סיפור בקיצור, אף שזה סיפור ידוע: פעם ישב הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש בסוכה ולמד. כידוע היו בסוכה כל ספרי הלימוד. בגן שיחקו אז הילדים, הוד כ״ק אאמו״ר הרה׳׳ק, הדוד והדודה, הם היו אז ילדים קטנים ודיברו ביניהם על ההבדל בין יהודי לגוי, הם לא הכירו גויים פרט לשומר החצר וגם הוא דיבר אידיש. קרא הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהר״ש את הילדים אליו ואמר להם: בואו ואראה לכם את ההבדל בין יהודי לגוי, וציווה לקרוא אליו את ר׳ בנציון המשרת שהיה איש פשוט ושאל אותו: בן ציון, האם אכלת? כן - ענה. האם אתה שבעז — ברוך השם, ענה. שאל אותו שוב הוד כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהרי׳ש: לשם מה אכלת? הרי יהודי אני — ענה בן ציון — ואכלתי כדי שיהיה לי כוח להתפלל, לומר פרק תהלים, לפרנס את בני ביתי. לאחר מכן ציווה הוד כ״ק אאזמוי׳ר הרה״ק מוהר״ש לקרוא אליו את איוואן משרת החצר, ושאל אותו: האם אכלת? — כן, ענה. האם אתה שבע? — כן, ענה. לשם מה אכלת? — כדי שאוכל לחיות, ענה. לשם מה אתה חי? — כדי שאוכל לאכול, ענה איוואן. וסיים הרבי: הרי זה סיפור פשוט אבל רואים את העמקות שבסיפור, שיהודי חי כדי שיוכל להתפלל, לומר פרק תהלים וכדומה, זה היה בימים שעברו ההנחה הפשוטה.

 

[צעיר ממרא]

כ' היה כנראה קצר רוח

אם ל-כ' (=כאה"מ=כ״ק אאזמו״ר הרה״ק מוהרי׳ש) היה סבלנות היה ממשיך ושואל את היהודי - ומדוע אתה אומר פרק תהילים - שאזכה לפרנסה טובה - ולמה אתה זקוק לפרנסה - כדי שיהיה שיהיה לי מה לאכול. אפשר לטעון שכל דבר תרבותי\רוחני הוא עיסוק עקיף בצרכינו החומריים. אם אתה רודף אחר אכילה, שתיה, משגל אתה חש רדוד. אך תקרא ספר על רדיפתו של מישהו\האדם אחר הנ"ל תחוש נעלה.

 

[מבולבלונת]

ענית בעצמך ככל הנראה

"קם בבוקר לעבודה משמימה..." עבודה מעניינת (וכל אחד מעניין אותו משהו אחר) אמורה לפתור את בעית החיפוש הנואש, שנאמר תכבד העבודה על האנשים. אבל גם אשתו והטלוויזיה עשויים להיות מעניינים ועוד אוצרות תרבות. אם לא, כדאי לו שיתקן את זה. נ.ב. יתכן שכתבו לך תגובות עם תוכן דומה, עדיין לא קראתי.

 

[סנדר סופרטרמפ]

בני אדם תמיד חיפשו ייעוד ושליחות

מה שמדהים הוא שמגלי ארצות וחוקרי שבטים נידחים תמיד מוצאים את האנשים שגרו במקומות הכי רחוקים והזויים, כשהם דבקים באמונה מסויימת לאו דוקא דתית אך כזו שהם מוכנים להיהרג בעבורה, בעצם זה אומר שהאדם צריך את אלוהים יותר ממה שאלהים צריך את בני האדם , וההיפוך בראשית ברא אדם את האלוהי יכולה לקבל כאן משמעות חדשה. כלומר, העובדה שהאדם מחפש משמעות למעשיו היא טבועה בד.נ.א. של בני האדם, כפי שבני אדם רוצים להביא ילדים לעולם או לחיות בכל מחיר, במידה רבה ניתן לומר שהשלישיה אלוהים(משמעות לחיים) התרבות וחיים הן מרכיבים הכי בסיסיים באישיות שלנוו, אנחנו יכולים להילחם בכל אחד מהם או בכולם כפי שיש אנשים שאינם מביאים ילדים לעולם או כאילו שמתאבדים, אבל זה מצב לא טבעי. דא עקא, בעוד בני וחיי בא לנו בטבעיות הרי שהצלע השלישית היא קשה מכולם ובמידה רבה בלתי מושגת, אך בלי זה לא ניתן להניע תהליכים גדולים (לטוב ולרע). אני ממליץ מאוד לקריאה נוספת את הספר האדם מחפש משמעות של ויקטור פראנקל (אזכה אתכם בציטוט מהספר שאומר הרבה מאוד): חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד. תפקידים אלה - פשר החיים - שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי. אין להשיב על שאלות בדבר פשר החיים בהצהרות כוללות.

 

[sec op]

בסופו של דבר

גם לפי תורתו של ויקטור פרנקל, האדם נותן את המשמעות למה שהוא בוחר, כך שאין משמעות אמיתית, רק מה שהאדם 'עובד' על עצמו שזה משמעות...

 

[בן תורא]

../images/Emo45.gif זה מה שלא אהבתי אצל פרנקל

התחיל בצורה נאה בהציגו יפה את שאלת המשמעות וסיים בטעם רע כשבא על סיפוקו במשמעות חסרת משמעות

 

[vanity of vanities]

לטעמי הוא היה מודע לכך.הוא רק ניצל את חיפוש

המשמעות והיתלות במשהו כדי לפתור בעיות קיומיות.יש בזה חוכמה טיפולית..

 

[דמות הגוף]

אנשים כאן עירבו בין משמעות ליעדים בחיים

אני התכוונתי בעיקר לנושא של משמעות - משמעו מבחינתי, עשייה בעלת ערך מוסרי. מה זה מוסרי? כולם יודעים, ונא לא להתווכח על זה. זהו הדלק שמניע אנשים שאינם מאמינים בעולם הבא לתרום לאנושות, ליצור ולעשות דברים נפלאים. מה שבעיקר ניסיתי להבין, כיצד חי האדם המצוי, שאינו עושה בדרך כלל דברים בעלי משמעות מוסרית משמעותית, האם אפשר למלאות חיים רק מ'לחיות טוב'?

 

[Marie Curie]

אני עושה הרבה דברים "מוסריים" במשך היום

למשל: מנקבת כרטיסיה באוטובוס אגד ולוקחת כרטיס מעבר, ואז נותנת אותו למי שמחכה בתחנה שבה אני יורדת. מחייכת לאנשים זרים שנראים לי עצובים. מלטפת כלבים. נותנת פרוטותיי לצדקה. מסבירה סוגיות קשות לסטודנטים רפי שכל. מתקשרת לדבר עם סבתא. האם זו משמעות? לא!!! "מטרת החיים" לא צריכה להיות מוסרית דווקא, אלא למלא צורך נפשי גדול כלשהו המשתנה מאדם לאדם. ועל זה ענו לך.

 

[דמות הגוף]

התחושה שלי הסובייקטיבית

שאני זקוק לערך בעל משמעות מוסרית שיצדיק את קיומי, ייתכן וזו בעיה פסיכולוגית, וייתכן וזה צורך מוטבע. את השאלה הזו ניתן לפתור לא באמצעות דיון פילוסופי, אלא באמצעות סקר פשוט.

 

[האדם הבודד]

למה זה מוסרי לגנוב את אגד??

 

[Marie Curie]

אלף לילה ולילה - אגד והמונופול

לפני תקופה, עלו מחירי הנסיעה הבודדת למחיר נסיעת מעבר. כך שגם כשאני רוצה לנסוע שלוש תחנות, אני נאלצת לשלם מחיר מופקע של נסיעת מעבר. הכרטיס בעצם מקנה לי שעה שלמה של נסיעות ללא הגבלה שנאלצתי לקנות, אז למה לא לתת למישהו לנצל אותו? זה לא לגנוב את אגד, אלא לשחק לפי החוקים שלה. ולעשות למישהו אקראי את היום.

 

[habeas corpus]

למה זה לא מוסרי לגנוב את אגד?

או כל אחד אחר? הרי חתימתך מדברת בלשון ברורה: "כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה; כִּי אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה׃"

 

[האדם הבודד]

מוסר לא נקבע לפי העונש שמקבלים עליו

הפסוק רק אומר שאין עונש ואתה לא תתן את הדין לאף אחד על מעשיך. את החשבון כל אדם יעשה עם עצמו. מה שלא הבנתי מה מוסרי בלגנוב ולתת לאחר.

 

[habeas corpus]

הוא לא רק אומר ש"אין עונש"

הוא גם מציע לעשות כל דבר שאתה יכול

 

[האדם הבודד]

כל דבר שאתה יכול ורוצה

רוב האנשים חשים בצורך להיות "מוסרים" ועל כך דיברנו. אם אתה רוצה לגנוב לך תגנוב אבל אני אנסה לתפוס אותך ולכלוא אותך מאחורי סורג ובריח. אלו הם החיים.

 

[האברך החילוני]

לא צריך ייעוד....צריך שהראש יהיה מסודר

את הראש מסדרים ע"י פסיכולוג/פסיכיאטר..... ברגע שהבנאדם בריא, הוא לא מסתבך יותר מדי בשאלות של ייעוד ושליחות מסתוריות.... מידע ומנסיון.

 

[sec op]

כשיש תשובות ללא מענה, קשה לעשות סדר

ושום פסיכולוג או פסיכיאטר לא יוכל לענות לו על שאלת מהות החיים, ולצורך מה נוצרנו, אלא אם הוא מחבת. לרוב אנשים השאלה הזו מציקה מאוד בשלבים מסויימים, ואם היא נותרת ללא מענה, בזמנים קשים עולה המחשבה אם כן למה זה אנוכי, סתם לסבול בלי שום סיבה ותכלית??? ומה יוכל כבר לענות על זה איזשהו איש מקצוע?