שאלת הייעוד

[דמות הגוף]

שאלת הייעוד

כולנו גדלנו בחברה חרדית, שם שאלת היעוד לא קיימת, לפחות באופן רשמי. כולם עובדים קשה כאן כדי לנוח על זרי הדפנה, ולקבל זונות ערומות בעולם הבא (יש מקור למי שירצה)... למרות שבפועל יש המון חסרי סיפוק גם בחברה החרדית, אבל זה לא הנושא שלי. מה שרציתי לשאול הוא, כיצד מתמודדים עם הצורך ביעד בחיים. אלו יעדים מצאתם שממלאים אותכם תחושת שליחות, שזה ככל הנראה צורך יסודי של אדם. כיצד החילוני הממוצע מתמודד עם כך, אותו אחד שקם בבוקר לעבודה משמימה, וחוזר הביתה אחה"צ למחשבו טלוויזיתו ואשתו. אשמח לשמוע ממכם...

 

[חעלמער רבי]

יעוד

בפשטות מי שיש לו אשה ובנים והוא עמל לפרנסם ולספק צרכיהם יש לו תחושת יעוד ויש לי עוד דבר לומר ואינני יכול ללמדו לאחרים רק ברמיזה שעל ידי התבוננות מעמיקה בהיותי אדם וסילוק כל המחשבות הטורדות נחה עלי רוח כזו של תחושת יוקר וחשיבות החיים ואז אינני מחפש כלום כי די לי בהיותי

 

[חעלמער רבי]

עיקר שכחתי

היעוד הוא לעזור לאנושות להיות יותר אנושית מי שיעסוק בזה לא ישתעמם לעולם

 

[habeas corpus]

מימי לא הבנתי איזה צורך יש ב"ייעוד", אבל..

גם לשיטתך, שיש לאדם צורך כלשהוא בייעוד, מדוע ישנו ייעוד "לעזור לאנושות להיות יותר אנושית"? סתם כך? במה ייעוד זה עדיף על "לעזור לאנושות להיות פחות אנושית"? או סתם "לא לעזור לאנושות"? או לאכול מלא פיצות"? אלא אם כן , כוונתך לכך שבמקרה האישי שלך, מסיבות פסיכולוגיות כאלה ואחרות, הנך מקבל עונג והנאה מלעזור לאנושות להיות אנושית. תהא הסיבה אשר תהיה, זה עושה לך נעים בגב. אם זה המצב , ואתה מתעקש לקרא לדברים שמענגים אותך בשם היומרני "ייעוד", הרי שבהגדרתך את הייעוד נפלה טעות וצ"ל "הייעוד הוא לעזור לאנושות להיות יותר אנושית, לשמוע מוסיקה טובה, לעשות את בר רפאלי, ולאכול סטייק טרטר". אבל אני הקטן , מתקשה לראות, מדוע אתה בוחר במילה ייעוד לצורך זה , על פני הביטוי "רשימת הדברים שממש בא לי עליהם". ואוף טופיק : אהיה אסיר תודה אם תוכל להפנות אותי למקור על ייעוד "הזונות העירומות". מימי לא נתקלתי בזה מחוץ לגבולות האיסלם. וזה, במקרה האישי שלי, מהווה ייעוד קוסם הרבה יותר מעזרה לאנושות להיות אנושית - אז אנא , ללינקך המהיר אצפה.

 

[דמות הגוף]

מקור לזונות עירומות

מסכת עבודה זרה סה ע"א "רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך ביום אידם אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וקיימן זונות ערומות קמיה א''ל אית לכו כה''ג לעלמא דאתי א''ל דידן עדיפא טפי מהאי א''ל טפי מהאי מי הוה א''ל אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותא א''ל אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי עד דיתבי אתא ההוא פריסתקא דמלכא א''ל קום דקבעי לך מלכא כי נפיק ואזיל א''ל עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע א''ל רבא אמן פקע עיניה דבר שישך אמר רב פפי איבעי ליה למימרא ליה מהאי קרא {תהילים מה-י} בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר אמר ר''נ בר יצחק איבעי ליה למימרא ליה מהכא {ישעיה סד-ג} עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו:" וכל הלומד דברי גמרא אלו, רואה במפורש, שנקבל שגל לימיננו בעזרת ה'.

 

[habeas corpus]

קשה לי להאמין שזה המקור אליו כיוון החלמער

בדר"כ , כשהוא כותב שיש לו מקור אז יש לו מקור. למשל במקרה זה, מקור שבו כתוב שכך יהיה (ואגב, אין לי ספק שניתן למצוא מקור כזה). לא דיון בגמרא על איך רבא יכל לצאת ראש בויכוח עם איזה עו"כ על כך שעדיף שכר עו"ה שלנו על פני זונותיו. מכל מקום, אולי אני טועה, ואכן לגמ' הזו הוא כיוון. כך או אחרת, תודה על המאמץ.

 

[דמות הגוף]

מי שהביא את הזונות ערומות

זה אני, ולא החלמר, כל הזכויות שמורות... אם יש פסוק מפורש "נצבה שגל לימינך" והגמרא טוענת שמדובר לעולם הבא, ושגל זוהי "עובדת במשגל" - הרי שאם יש פסוק מפורש בתנ"ך ח"ו וחס ושלום לפקפק בזה. ומה שלא שמעת את המשגיח בשמועס, מצהיר על כך שמחכות לנו זונות ערומות בעולם הבא אם נעשה שטיגען כמו שצריך, לא עליך תלונותי...

 

[habeas corpus]

אופס.. אכן אתה הבאת , ולא החלמער.

נא התנצלותי. וכן התנצלותי בפניו . לא שמתי לב. אז ככה אתה מבין את הגמרא? יפה. ואף על פי כן נטשת את הסיכוי לאותו גן עדן? אין ספק - זוהי מסירות נפש אמיתית למען האמת. כל הכבוד.

 

[moshe010]

גם לך אין סיכוי לקבל גן עדן

הוא לפחות יודע את האמת

 

[habeas corpus]

הממ... אני לא מאמין בגן עדן

אז לא ממש אכפת לי. אבל לדידו, שטרם עזב את הדת , לא סתם האמין בגן עדן, אלא הבין מהגמרא שגן עדן הוא מקום מפוצץ זונות.... ובכן זה הופך את צעדו לצעד גדול יותר מאשר חרדי שמוותר על גן עדן שבנוי מסטנדר ואיהספור ש"סים.

 

[habeas corpus]

**שטרם=טרם

 

[יפה נפש10]

מה שמעניין שלרבא לא היתה כל בעיה

לעמוד שם ולראות את הזונות

 

[Marie Curie]

חולקת עליך

רשימת הדברים שממש בא לי לעשות איננה ייעוד. ייעוד הוא למצוא משהו שחשוב לך מבחינה ערכית פסיכולוגית ולבנות סביבו את חייך. רוב הפעולות שאתה עושה במהלך החיים נגזרות ממנו (כמובן שיש סדר עדיפויות, אם למשל הייעוד שלי הוא לאגור כסף, עדיין ארצה למצוא זוגיות טובה ושלמה וללדת ילדים יפים כחלק ממערך חיים נוח). נכון מה שאמרת שאדם יכול להגדיר גם ייעוד כמו לעשות את בר רפאלי, אבל זו פעולה אחת, וייעוד הוא משהו מתמשך וקבוע עד שתמות. על הרצף יש גם משימות קטנות, אבל הייעוד הוא כוללני ומהותי. אני הגדרתי את ייעודי: לצבור יותר ידע מכל אדם אחר בעולם. מזה נובע, שרשימת הדברים שממש בא לי עליהם תכיל גם קריאת ספרי לימוד... בין השאר.

 

[habeas corpus]

גם ייעוד כמו לעשות את בר

הוא משו מתמשך ועל הרצף יש משימות קטנות (למשל בשביל להביא בבר רפאלי , צריך קודם לפגושותה. ולצורך זה כדאי ללמוד צילום אופנה וכו' וכו'.). זוהי מטרה. לא ייעוד. לצבור את הכי הרבה ידע בעולם זו מטרה. בדיוק כמו לעשות את בר רפאלי. יש צורך לבצע פעולות מסויימות על מנת להשיג את המטרה. אבל זו עדיין מטרה. ההבדל בין מטרה וייעוד הוא פשוט. מטרה קובע הסובייקט (במקרה הזה למשל, את הינך מבחינתך הסובייקט, ואת בוחרת את מטרותייך). ייעוד נקבע בידי האובייקט (דהיינו גורם חיצוני לסובייקט). את ייעודו של השעון קובע היצרן. או העונד את השעון. השעון עצמו אינו יכול לקבוע את ייעודו. אם הוא שעון מתוחכם שפיתח איפשהוא במהלך הדרך אינטליגנציה מלאכותית גבוהה בעקבות , נאמר , חשיפה לקרינה קוסמית, הרי שהוא יוכל לבחור מטרות שיתאימו או יסתרו את ייעודו. ייתכן שהוא יתמרד בייעודו, וייתכן שהוא יקבל את ייעודו. אבל, במידה שיש למישהו, או משהו, ייעוד, דבר אחד בטוח - לא הוא יכול לקבוע אותו. זוהי סתירה מובנית. האדם יכול לחפש את ייעודו במידה שהוא מאמין שיש לו ייעוד. אבל הוא לא יכול לבחור את ייעודו. מכל הנ"ל נובע בהכרח , וללא אפשרות מילוט, כי הבחירה להאמין בעולם מטריאליסטי נטול בורא מודע, מקפלת בתוכה באופן אינהרנטי את התובנה שלא ייתכן ייעוד . לא לאדם הפרטי, ולא לאדם כמין. אמונה אתאיסטית מכילה בתוכה את אובדן אפשרות הייעוד. לא כתוצאה, אלא כשני צדדים של אותה מטבע.

 

[Marie Curie]

אתה הגדרת "ייעוד" כמו שאני מגדירה "משמעות"

שזה דבר שאכן הלך לאיבוד עם "מותו של החומר" (אגב היעדר בורא לא מכריח מטריאליזם. יש טוענים שישנה תודעה וחוויה סובייקטיבית שאיננה מטריאליסטית אך אינה קשורה לבורא). משמעות היא הסיבה שלשמה החומר נוצר, ולכאן מתאים משל השעון שלך. ייעוד, לעומת זאת, הוא הגדרת האיך והמה, לא הלמה. אם ייעוד חייך הוא לקרוא את "מלחמה ושלום", או לעשות את בר רפאלי, מה תעשה אחרי שתגמור אותה? תרצה למות? אתה יכול לומר שייעוד חייך הוא לעשות כמה שיותר כוסיות, ובר רפאלי היא נקודה משמעותית על הסקאלה.

 

[habeas corpus]

הסיבה שלשמה נוצר המוצר

אינה "משמעותו של המוצר" אם מכונית נוצרה על מנת שינהגו בה, אזי נהיגה אינה "משמעותה" של המכונית, אלא הייעוד שלה. היא נועדה לנהיגה. אם לעומת זאת היא לא נוצרה על מנת שינהגו בה , אלא , נאמר, להיות מוצג במוזיאון למכוניות. הרי שכאשר היא תוצג במוזיאון, הייעוד לה היא נועדה מלכתחילה , יתבצע. שום משמעות אינה קשורה לכאן. בלי להכנס לדיון המשעמם לגבי ישויות לא חומריות, השורה התחתונה נותרת בעינה, ללא מייעד , לא ייתכן ייעוד. אם האדם (או כל דבר אחר) לא נברא בידי יישות מודעת, הרי שהכרח לא היה מי שייעד אותה למטרה כלשהיא , ולפיכך חיפוש אחר "ייעודו של אדם" איננו יותר מאשר צירוף מילים חסר פשר. אם זאת, עדיין יכולה להיות לו משמעות . משמעות, להבדיל מייעוד , הוא קיימת אצל נותן המשמעות בלבד. ולכן אדם יכול לדמיין לעצמו משמעות כלשהיא, גם אם הוא לא יותר מאשר שקיק ביוכימי בעל תפוגה מוגבלת. לעומת זאת, ייעוד קיים רק אם יש מישהו חיצוני לו, שנותן לאותו שקיק ביוכימי ייעוד.

 

[Marie Curie]

משמעות = מהות

אנחנו משתמשים במילים שונות אבל תכל'ס מסכימים על הרעיון.

 

[habeas corpus]

אוקי. אם כך - אז נהדר.

את והב בסופה.

 

[ההגיון1]

זה נראה לך ריאלי

שתצליחי לצבור יותר ידע מכל אדם אחר מה את מתכוונת ידע? אני מניח שדווקא עסקי חכמה מי שעדיין רוצה לזוגיות וכו חוץ מהכסף אז היעוד שלו הוא לא כסף אלא לעשות לעצמו חיים נוחים והכסף הוא פרט ביעוד מי שהיעוד שלו הוא נשים לא יסתפק באשה אחת יפה ככל שתהיה ויבקש תמיד עוד ועוד

 

[Marie Curie]

מה הקשר ריאלי

אנחנו מדברים על תיאוריה. משל. המחשה. רעיון. וברור שכל יעד הוא לעשות לעצמך חיים נוחים ולהיות מאושר, אז מה ניסית להגיד? וברור שמי שהיעד שלו הוא להשכיב נשים לא יסתפק באחת, כמו שמי שהיעד שלו זה לצבור ידע לא יסתפק בפרק אחד. אבל מה זה קשור? לא הבנתי מה אתה רוצה לומר.