שאלת הייעוד

[האברך החילוני]

איש מקצוע לא עונה על שאלות

הוא פשוט גורם לכך שלא תשאל אותן. השאלות הן סוג של מצב נפשי לא תקין שלך. כשאתה במצב נפשי תקין אין שאלות, הכל מואר וטוב. ולכן תפקידו של הפסיכולוג/פסיכיאטר לעזור לך להגיע למצב נפשי תקין. ובאשר לסבל? אם אתה מרגיש שאתה סובל יותר מדי, זכותך להתאבד. הכל בחירה שלך. אני אישית נהנה בחיים [משתדל] ובא לי לחיות. מאחל זאת גם לך. ושלא תחשוב שאני לא יודע מה זה דיכאון. גם אני עברתי תקופות נפשיות קשות מאד. אבל ב"ה [=ברוך הרופא] הבראתי.

 

[sec op]

שאלת משמעות החיים

היא ממש לא שאלה של מצב נפשי לא תקין. להיפך זו שאלה שכל בר דעת שואל את עצמו, האם יש סיבה לכך שהוא חיי? האם הוא צריך להשיג משהו בחיים האלו? כמובן ששאלה כזו פחות תפריע לאנשים שיש להם מטרות בחיים, מכל סוג שהוא: לגדל ילדים, לרכוש ממון, לרכוש ידע, להגיע למעמד ועוד. כל עוד האדם נהנה מהחיים, לא ממש מפריע לו שאין סיבה לחיים. אבל ברגע שאדם סובל בחיים או אפילו לא ממש נהנה - וזה ממש לא קשור לדיכאון - השאלה תופסת מקום נכבד, כי אם אין שום משמעות לחיים למה שלא אסיים אותם? מה בדיוק לא תקין נפשית בחשיבה רציונאלית???

 

[האברך החילוני]

אדם שסובל והגיע למסקנה שלא בא לחיות שיתאבד!

ראה עוד בעיון תגובתי למורדת.

 

[מורדת בדרך]

בניגוד אליך אני בדעה

שכול עוד אתה שואל אתה חי! אין צורך להשתיק תשאלות אלא אם כן אתה דוס פנאט. הגישה שך הזכירה לי מאד את הגישה החרדית שמתי שאדם שואל שאלות השקפתיות מיד מתחילים לברר איך הוא עם ההורים ומה הבעיה במישפחה(ובנינו למי אין בעיות...) ומתחילים לטפל בזה במקום לענות תשובות.

 

[האברך החילוני]

אויש השוואה לא במקום.

הם לא עונים תשובות על שאלות קונקרטיות של אמונה. אני מדבר על שאלה שאלה של משמעות וייעוד וטוען שאין בכלל שאלה! אלא הכל ענין רגשי.

 

[מורדת בדרך]

בדיוק כמותם רק לצד השני.

יאללה צא מהריבוע. מי שכופר זה אחד שחושב יותר לא אחד שחושב פחות.

 

[האברך החילוני]

בקיצור: תגדלי תביני

 

[האברך החילוני]

תיקון הכתובת המצורפת

 

[קתרזיס]

עדיין לא עובד

http://http//www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderNam... שים לב שחסרות לך נקודותיים בין ה HTTP וה // ובגלל זה תפוז הוסיף עוד אחד... בנוסף נראה לי שהעתקת את זה מאיפשהו בלי לוודא שזה מלא.

 

[האברך החילוני]

קבל את הלינק

http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=haavrechhachiloni

 

[פלמוני777]

הרמב"ם יציל את המצב

"הרבה נבוכו דעות השלמים בבקשת תכלית זה המציאות מה הוא? - והנני מבאר לך איך תבטל זאת השאלה לכל אחת מן הדעות:… דע, שאין דרך לבקש תכלית לכלל המציאות לא לפי דעתנו, האומרים בחידוש העולם, ולא לפי דעת אריסטו בקדמות… אמנם לפי דעתנו ודרכנו בחידוש העולם בכללו אחר ההעדר יש חושבים שזאת השאלה מחויבת - רצוני לומר, בקשת התכלית לכל זה המציאות. וכן יחשבו שתכלית המציאות כולו - מציאות מין האדם לבד, לעבוד את האלוה, ושכל מה שנעשה אמנם נעשה בגללו, עד שהגלגלים אינם סובבים רק לתועלותיו ולהמציא צרכיו, וקצת פשוטי ספרי הנביאים יעזרו זאת המחשבה הרבה, "לשבת יצרה", "אם לא בריתי יומם ולילה - חקות שמים וארץ לא שמתי", "וימתחם כאהל לשבת". ואם הגלגלים היו בעבור האדם, כל שכן שאר מיני בעלי החיים והצמחים. וזה הדעת כשיחקר, כמו שצריך למשכילים שיחקרו הדעות, יתבאר מה שבו מן הטעות. והוא שיאמר למי שיאמין זה, שהכל מפני זה התכלית, כלומר, מציאות האדם, האם הבורא יכול שימציאהו מבלתי אלו ההצעות כולם, או אי אפשר שימציא אלא אחריהם? ואם יאמר שאפשר ושהאלוה יכול להמציא אדם מבלתי שמים, על דרך משל, יש לשאול, אם כן מה תועלתו באלה הדברים כולם, אחר שאינם התכלית, אבל הם מפני דבר שאפשר המצאו מבלתי אלה כולם? ואפילו אם היה הכל מפני האדם ותכלית האדם - לעבוד האלוה, כמו שנאמר, השאלה קימת - והיא, מה התכלית בהיותו עובד, והוא ית' לא יוסיף שלמות אם יעבדוהו כל מה שברא וישיגוהו תכלית ההשגה, ולא ישיגהו חסרון אם לא יהיה זולתו נמצא כלל? ואם יאמר, אין זה לשלמותו, אבל לשלמותנו, כי הוא הטוב לנו והוא שלמותנו - התחיב השאלה בעצמה, ומה תכלית מציאותנו בזה השלמות? אי אפשר בהכרח מבלתי שיגיע הענין בנתינת התכלית אל "כן רצה האלוה", או "כן גזרה חכמתו", וזהו האמת"

 

[habeas corpus]

אוף! איך התגעגעתי!

 

[קתרזיס]

הייעוד שלי בעיני הוא

1. להיות אמא טובה יותר מאיך שחוויתי את הילדות במחיצת אמא שלי, שזה אומר בין היתר לתת להם חום ואהבה והכוונה וחוכמת חיים שצברתי במקומות הנכונים שבהם הם זקוקים לזה. 2. למצוא בעצמי את שלוות הנפש והשמחה שאינה תלויה במצב ספציפי (קל להיות מאושרים כשהחיים טובים אליך, אבל ברגע שמשהו משתבש אני לוקחת את זה קשה) 3. ליצור. אמנות מכל סוג שהוא, תכנות, ציור, פיסול, מוזיקה, גרפיקה ממוחשבת ועוד. כל דבר שפונה פנימה ודולה משם תמונות ודימויים ורעיונות עושה לי תחושה של מימוש ומיצוי.