הדיון שלנו עוסק במעמד הר סיני...
וזהו האירוע שאולי התקיים ואולי לא (ונופח וגו'). כדאי שתעיין שוב בתנ"ך לגבי המלחמה עם מלך ערד ושותפיו. "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ-עֲרָד, יֹשֵׁב הַנֶּגֶב, כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל, דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים; וַיִּלָּחֶם, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ, שֶׁבִי." (במדבר כ"א, א') רק אח"כ נערך קרב נוסף בו ניצחו בני ישראל. איך זה יכול להיות ש- 600 אלף לוחמים יהודים הובסו בקרב נגד כמה מאות (או לכל היותר כמה אלפים) לוחמים כנעניים שגייס מלך ערד? ולמה ללכת רחוק עד לערד ולספר במדבר. בוא ונקרא מה מספר התנ"ך על המלחמה עם העמלקים: "ח וַיָּבֹא, עֲמָלֵק; וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְׂרָאֵל, בִּרְפִידִם. ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי. י וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ, כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה--לְהִלָּחֵם, בַּעֲמָלֵק; וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. יא וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ--וְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק." (שמות י"ז, ח'-י"א) לפי המסופר ברור שמדובר ביריבים בעלי כוחות שוים, ויש צורך בהתערבות ניסית של האל כדי לגבור על העמלקים. אתה מעלה על דעתך ש-600 אלף לוחמים יהודים היו יריב שקול לכמה מאות בדואים עמלקים שפשטו עליהם? ברור לגמרי שלא היו יותר מאלפים ספורים של לוחמים עברים. וגם לגבי אדום ומואב כדאי שתרענן את זכרונך. ההוראה לא להילחם באדומים ניתנה רק לאחר שבני ישראל הקיפו את אדום מדרום ופנו צפונה. ("ג רַב-לָכֶם, סֹב אֶת-הָהָר הַזֶּה; פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה. ד וְאֶת-הָעָם, צַו לֵאמֹר, אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. ה אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל: כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר." , דברים ב', ג'-ה') ובכל מקרה דובר על "התגרות" לצורך כיבוש. הסיבה שבגללה בני ישראל לא חצו את ארץ אדום תוך שימוש בכוח הזרוע הוא חוסר יכולתם להתגבר על האדומים. הלוגיקה שלך יכולה לטעון מה שמתחשק לך, אך אין בכך הוכחה לכלום.
