שאלות של Assiduous

[Assiduous]

האם "בָּנִים" באחת התקופות עשויים לכלול בנים ובנות?

האם "בָּנִים" לפחות באחת התקופות (תנ"ך, לשון חז"ל, ימה"ב, עברית חדשה) עשויים לכלול בנים ובנות?

ניסיתי לראות בערך "בן" במילון ספיר המקוון, אבל לא ממש הבנתי תשובה שם.

עד כמה נפוץ בזמנינו לשמוע אב או אם שאומרים, הבנים שלי במשמעות של הילדים שלי? בכל אופן, דוקא מהקשר זה אפשר ללמוד על כך שילדים כוללים גם ילדות, למשל מאֵם האומרת "הילדים שלי חרוצים מאוד!" או מגננת האומרת "הילדים בגן ישנים בין השעות שתים עשרה לאחת". (נשמע לי פחות סביר שאם תאמר "הילדים והילדות שלי חרוצות מאוד" או נשמע פחות סביר שהגננת מתכוונת לזכרים בלבד). ואכן, במילון ספיר המקוון בערך ילד נכתב ש"ילדים (בּצוּרת הריבּוּי) שֵם כּולל לבָנים וּלבָנות". הוכחות לכך מהתנ"ך, לשון חז"ל, לשון ימי הביניים, לא ממש ראיתי שם.

לסיכום, אשמח לדעת תשובות לשלוש השאלות הבאות
1) האם "בָּנִים" לפחות באחת התקופות (תנ"ך, לשון חז"ל, ימה"ב, עברית חדשה) עשויים לכלול בנים ובנות?

2) עד כמה נפוץ בזמנינו לשמוע אב או אֵם שאומרים, הבנים שלי (=זכרים ונקבות) במשמעות של הילדים שלי?

3) היכן קיים מקור בתנ"ך או בחז"ל שילדים הם צורת הריבוי של זכרים ונקבות?

 

[Assiduous]

איך נקרא ההפך של הומונים בצורת היחיד והרבים?

שם העצם הפרטי של הומנימיה הוא הומונים ובצורת הרבים הומונימים.
ולכן
שם העצם הפרטי של פוליסמיה הוא פוליסים? וברבים פוליסימים?

 

[trilliane]

1) כן; "בני ישראל" לא כוללים רק את הגברים... הגדרה 4 בספיר:

4. [תנ] [בריבוי] קבוצת אנשים כלשהי, שבט, עם וכו': בני יהודה או בני הנביאים (מלכים א' כ 35); בני בשן (דברים לב 14); בני העדה האתיופית
https://goo.gl/Sur5Vi
המשמעות התחילה כמובן מצאצאים (מילולית, בני יעקב, הוא ישראל) ואז המשמעות הופעת להיות קבוצתית כוללנית יותר. באופן דומה תוכל למצוא גם בימינו "בני ביתו" ואין הכוונה רק לזכרים.
&nbsp
2) איך אנחנו אמורים לענות על שאלה כזאת בלי מחקר? אני חושבת שנתקלתי בכך בימי חיי, לא יכולה לומר לך "עד כמה זה נפוץ".
&nbsp
3) לדוגמה: בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים (בראשית ג טז).

 

[trilliane]

לא מכירה שם עצם בעברית, משתמשים בשם תואר – פוליסמי/ת

כי בשונה ממילים הומונימיות שהן הומונימים זו לזו, מילה פוליסמית היא פשוט מילה אחת רבת-משמעויות, ואם רוצים לדבר על המשמעויות השונות מדברים על המשמעויות השונות.

 

[Assiduous]

מקבל את העובדה אבל לא בהכרח את ההסבר

גם מילים פוליסמיות הן פוליסמיות זו לזו.

 

[trilliane]

לא. שוב, מילה פוליסמית היא כל מילה שיש לה יותר ממשמעות אחת

וזו תכונה שלה בלי שום קשר למילים פוליסמיות אחרות. אפשר לדבר על הקשר בין המשמעויות של אותה מילה (פוליסמית), אבל אין שום קשר סמנטי מיוחד בין מילים פוליסמיות (רק מתוקף היותן פוליסמיות).

 

[Assiduous]

תודה רבה! השאלה הייתה ספציפית על בנים בצורת נפרד

ובכל אופן ענית לי עליה בסעיף 3 בדברייך. תודה!

 

[trilliane]

ניסוח השאלה לא היה ספציפי על בנים בצורת הנפרד...

 

[Assiduous]

מסכים לחלוטין

 

[Assiduous]

אגב, בתשובתך

בסעיף 3 התייחסת לשאלה אחרת ולא למה ששאלתי. אני שאלתי על ילדים ואת ענית על בנים.
&nbsp
אני:
3) היכן קיים מקור בתנ"ך או בחז"ל שילדים הם צורת הריבוי של זכרים ונקבות?
&nbsp
את:
3) לדוגמה: בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים (בראשית ג טז).
&nbsp

 

[trilliane]

אכן; חשבתי שאתה שואל על בנים כי התשובה לגבי ילדים ברורה לך

ע"ס הדברים שכתבת בפסקה השנייה. הרי זו דרכה של העברית מאז ומתמיד – מובן ש"ילדים" יכול לכלול גם ילדות, כפי ש"אנשים" כולל גם נשים או "אזרחים" כולל גם אזרחיות.
&nbsp
אתה לא צריך אותי לשם כך; אתה יכול לחפש "ילדים" בכל קונקורדנציה מקוונת ("דעת: שבילי התנ"ך" או מכון ממרא; "מאגר ספרות הקודש" כולל גם חז"ל; וכמובן, המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון) ולהיווכח. נראה לי שיהיה לך נוח באתר "דעת", לפחות לגבי המקרא (החלונית למעלה משמאל, אני לא יכולה לקשר ישירות לתוצאות חיפוש):
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/index.asp
&nbsp
מיותר לציין(?) שכל האתרים האלה ועוד כלולים במאגר הקישורים של הפורום ונגישים בלחיצה על כפתור "כלים ומידע" שבראש הפורום.

 

[Assiduous]

חיפשתי ולא מצאתי משהו קונקרטי

יש לי גישה ליותר מקונקורדנציה אחת ולא מצאתי משהו קונקרטי שאני יכול לומר בוודאות או בהסתברות גבוהה שמדובר שם בהכללה של זכרים ונקבות.
&nbsp
מה שכתבתי בפיסקה השניה אינו סותר את מה שכתבתי לאחר מכן. הפיסקה השניה מדברת על ההווה והשאלה שלי הייתה על מקור בתנ"ך או חז"ל המגבה שימוש כזה.

 

[trilliane]

מפתיע... בבקשה, כמה דוגמאות:

בראשית לג:
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=1&perek=33
&nbsp
או שמואל א א: "וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים"
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/perekT.asp?sefer=8&perek=1

 

[Assiduous]

צודקת. השגיאה שלי היא

שבשורת החיפוש כתבתי ילד מתוך הנחה שהוא מרכיב את כל האפשרויות הבאות אחריו. ואכן ראיתי שהוא מציג הטיות של ילד אבל עכשיו אני מבין שהוא לא מציג משום מה את צורת הרבים. נסי ותראי.
&nbsp
&nbsp

 

[trilliane]

תלוי באיזו קונקורדנציה חיפשת...

ב"מאגר ספרות הקודש" ברירת המחדל היא "חיפוש מורפולוגי", ולכן חיפוש "ילד" היה מניב לך את רוב המילים (כולל פעלים) משורש י-ל-ד. אפשר עקרונית לבצע גם "חיפוש מדויק" אבל רוב הזמן הוא לא עובד...

&nbsp
לעומת זאת ברירת המחדל ב"דעת" היא חיפוש מדויק ולכן הפניתי אותך אליו, מתוך מחשבה שתחפש "ילדים" כדי לא לטבוע בשלל ההיקרויות של ילד... הרי זו בדיוק המטרה וזה היתרון בכך שאתה מחפש דווקא את המילה המסוימת יותר, אתה מקבל תוצאות ממוקדות יותר. עם זאת גם בחיפוש 'ילד' הוא מוצא לך גם את "ילדים" (למשל בבראשית לג). נסה ותגלה

.

 

[Assiduous]

נכון, צודקת.

אז פשוט נשמט ממני.

 

[trilliane]

שאלות של Assiduous

 

[Assiduous]

טרמינולוגית, מה ההבדל בין "הומונים" ל"הומונימיה"?

אם אני מעוניין לסווג את המילים "הומונים" ו"הומונימיה" על פי תפקידן הדקדוקי, כרגע אני נתקל בקושי משום ששתיהן שמות עצם. איך אני מבדיל בין שני שמות העצם הנ"ל?

 

[trilliane]

תופעה וייצוג שלה. כמו ילד וילדות, למשל.

 

[Assiduous]

טרמינולוגית

האם אני יכול להשתמש במונחים שכתבת?
שם עצם מסוג תופעה ומסוג ייצוג?
&nbsp
פשוט לא ראיתי המונחים האלה עדיין...