שאלות הזויות/סקר
- פותח הנושא tweeg
- פורסם בתאריך
Lady In Blues
New member
../images/Emo221.gif
בעיקר עברית ואנגלית. ממש בקושי. כשאני חושבת על בית, למשל, אני "חושבת" (זה יותר מדמיינת/מרגישה) איך אני צונחת על המיטה וישנה או משו. לא חולמת בשפה, חולמת בתמונות. והם אף פעם לא מדברים, אני פשוט יודעת מה הם אומרים. אתה חושב ששאלה רטורית יכולה לענות על עצמה? אני לא יודעת מה עם השכינה, אבל השכנה שלי מאוד כוסית, כן. חלמתי בשחור-לבן (זה היה אחרי שראיתי סרט מאוד מאוד ישן). היה לי חלום ממש מטריד של גזרי נייר. פעם חלמתי כמשקיפה, בלי להיות דמות בחלום. לא מצליחה להזכר בעוד.
בעיקר עברית ואנגלית. ממש בקושי. כשאני חושבת על בית, למשל, אני "חושבת" (זה יותר מדמיינת/מרגישה) איך אני צונחת על המיטה וישנה או משו. לא חולמת בשפה, חולמת בתמונות. והם אף פעם לא מדברים, אני פשוט יודעת מה הם אומרים. אתה חושב ששאלה רטורית יכולה לענות על עצמה? אני לא יודעת מה עם השכינה, אבל השכנה שלי מאוד כוסית, כן. חלמתי בשחור-לבן (זה היה אחרי שראיתי סרט מאוד מאוד ישן). היה לי חלום ממש מטריד של גזרי נייר. פעם חלמתי כמשקיפה, בלי להיות דמות בחלום. לא מצליחה להזכר בעוד.
כמה הכי הרבה חלומות זכרתם ביום?
*אתם יכולים לדמיין פרצוף של מישהו מוכר בשחור לבן? *כמה מילים אתם קוראים בדקה? *אתם יכולים לקרוא שתי שורות ביחד? *אתם מסתכלים על המקלדת שאתם כותבים? *אתם זוכרים במקרה איך קראו לאוטק של גד?(שכחתי) *אתם חושבים שאלכהול יגרום לחלומות מוזרים?פרטו זהו בנתיים,נחזור אחרי עוד פרק
*אתם יכולים לדמיין פרצוף של מישהו מוכר בשחור לבן? *כמה מילים אתם קוראים בדקה? *אתם יכולים לקרוא שתי שורות ביחד? *אתם מסתכלים על המקלדת שאתם כותבים? *אתם זוכרים במקרה איך קראו לאוטק של גד?(שכחתי) *אתם חושבים שאלכהול יגרום לחלומות מוזרים?פרטו זהו בנתיים,נחזור אחרי עוד פרק
*Sure,
I usually wake up after dreaming about falling somewhere, because of the falling sensation which usually accompanies it. I also got to wake up all depressed after having some false nightmare. Strong sensations and feelings tend to wake me up. *I always wake up before dying. Or before killing.
I usually wake up after dreaming about falling somewhere, because of the falling sensation which usually accompanies it. I also got to wake up all depressed after having some false nightmare. Strong sensations and feelings tend to wake me up. *I always wake up before dying. Or before killing.
well,
*I remember a frightening amount of dreams. It can really mess up your mind at times. *Sure, no problem. *Ah, I have no idea. Around three-quarters of a page in Hebrew, I think. A page in English, and about two lines in French. that damn language. *Can't. *Nah. That's one thing I'm good at. *to the WHAT? *Alcohol and other kinds of narcotics cause weird dreams. Not a hunch, a proven fact. Christ, I wake up with my eyebrow already lifted. I mean, seriously, what the fuck. A zombie who uses a wooden stick to kill people, really?
*I remember a frightening amount of dreams. It can really mess up your mind at times. *Sure, no problem. *Ah, I have no idea. Around three-quarters of a page in Hebrew, I think. A page in English, and about two lines in French. that damn language. *Can't. *Nah. That's one thing I'm good at. *to the WHAT? *Alcohol and other kinds of narcotics cause weird dreams. Not a hunch, a proven fact. Christ, I wake up with my eyebrow already lifted. I mean, seriously, what the fuck. A zombie who uses a wooden stick to kill people, really?
תגובה
*אני לא מצליח להעביר לשחור לבן,זה קשה מדי *שפת אם אנגלית?אתה גר בארץ? *אני יכול לקרוא מילה למטה,מילה למעלה,ואז לחבר בסוף את שתי המשפטים אבל זה חתיכת כאב ראש(דורש אימון)ואני קורא מהר,אז זה די בו זמנית *לפני כמה זמן גיליתי שאני כותב בלי להסתכל,אפילו לא שמתי לב *אני חלמתי על זומבים,אבל רק עם ציפורניים,בלי מקלות מחודדים (הפוך על הפוך,במקום להרוג ערפדים,אז זומבים הורגים אנשים עם מקלות,מעניין) וזה היה בלי אלכהול,והיה לי חלומות יותר מוזרים(קרקס מצויר על רפסודה באמצע אגם למשל)
*אני לא מצליח להעביר לשחור לבן,זה קשה מדי *שפת אם אנגלית?אתה גר בארץ? *אני יכול לקרוא מילה למטה,מילה למעלה,ואז לחבר בסוף את שתי המשפטים אבל זה חתיכת כאב ראש(דורש אימון)ואני קורא מהר,אז זה די בו זמנית *לפני כמה זמן גיליתי שאני כותב בלי להסתכל,אפילו לא שמתי לב *אני חלמתי על זומבים,אבל רק עם ציפורניים,בלי מקלות מחודדים (הפוך על הפוך,במקום להרוג ערפדים,אז זומבים הורגים אנשים עם מקלות,מעניין) וזה היה בלי אלכהול,והיה לי חלומות יותר מוזרים(קרקס מצויר על רפסודה באמצע אגם למשל)
ah, c'mon
a floating circus is nothing. I was once an american government agent, all dressed up with one of those cool jackets they had in the 30's. I met up with another agent in front of some apartment building, he led the way in, I followed. We busted in to one of the apartments, the other agent said 'they're in here', and pointed on the bathroom door. I busted in, and saw an old woman, carrying a baby in her arms, and I immediately started punching and kicking them. Not in a subtle way, too, that was pretty hardcore. I lifted the baby's head in order to smash it into the counter, and that's when I woke up. If that ain't sick, I don't know what is. That one appeared after breaking up with some chick I was seeing back then, and about half a bottle of Jack Daniel's. I have at least one zombie dream per month. I've probably been watching too many horror movies. Yeah, I live here, not a native speaker.
a floating circus is nothing. I was once an american government agent, all dressed up with one of those cool jackets they had in the 30's. I met up with another agent in front of some apartment building, he led the way in, I followed. We busted in to one of the apartments, the other agent said 'they're in here', and pointed on the bathroom door. I busted in, and saw an old woman, carrying a baby in her arms, and I immediately started punching and kicking them. Not in a subtle way, too, that was pretty hardcore. I lifted the baby's head in order to smash it into the counter, and that's when I woke up. If that ain't sick, I don't know what is. That one appeared after breaking up with some chick I was seeing back then, and about half a bottle of Jack Daniel's. I have at least one zombie dream per month. I've probably been watching too many horror movies. Yeah, I live here, not a native speaker.
ואוו
זה לא כזה הזוי,זה פשוט ממש אמוציונלי/פריקי(אין לי מילה לתאר את זה) פילים ורודים מצוירים על רפסודה זה הזוי ירח בצורה של מכונית זה הזוי להיות כלוא בתוך כלוב,שדרקון שומר עליך,עם אוסף של חברים ודמויות מספרים ואז להתשחרר ולהירדף ע"י נמרים זה הזוי החלום שלך הוא ממש זוועתי,אני לא חושב שהיה לי משהו כזה אי פעם בעצם אני לא חושב שעשיתי משהו "רע" באף חלום שלי לא אוהב סרטי אימה,הם חסרי פואנטה,ורובם גרועים דברים כמו המסור זה סבבה,אבל סרטי "בה" נטו זה לא משהו וסרטי "אני חותך לו את המוח,תראו הוא נשפך" זה בקושי מגעיל אפילו אני מת לדעת אנגלית נורמלית קראתי ספר של 250 באנגלית,לקח לי כמה ימים (למרות שסי קלארק לא נראה לי כ"כ כותב בשפה קלה,אבל אני לא בטוח)
זה לא כזה הזוי,זה פשוט ממש אמוציונלי/פריקי(אין לי מילה לתאר את זה) פילים ורודים מצוירים על רפסודה זה הזוי ירח בצורה של מכונית זה הזוי להיות כלוא בתוך כלוב,שדרקון שומר עליך,עם אוסף של חברים ודמויות מספרים ואז להתשחרר ולהירדף ע"י נמרים זה הזוי החלום שלך הוא ממש זוועתי,אני לא חושב שהיה לי משהו כזה אי פעם בעצם אני לא חושב שעשיתי משהו "רע" באף חלום שלי לא אוהב סרטי אימה,הם חסרי פואנטה,ורובם גרועים דברים כמו המסור זה סבבה,אבל סרטי "בה" נטו זה לא משהו וסרטי "אני חותך לו את המוח,תראו הוא נשפך" זה בקושי מגעיל אפילו אני מת לדעת אנגלית נורמלית קראתי ספר של 250 באנגלית,לקח לי כמה ימים (למרות שסי קלארק לא נראה לי כ"כ כותב בשפה קלה,אבל אני לא בטוח)
oh, I had those too,
you should try getting to adventitious synesthesia once, that produces weird dreams. Stuff like meeting your sister in some basement, and seeing something crawl from some sewer pipe which runs down there, and then your sister's saying 'this is my crab, its name is Tooshba'. A frigging crab, named Tooshba. I also got to break free and run away from a bunch of people who broke in and took over my house; they used mirrors to shine bright lights in my eyes, and that's how they took over. By blinding me. Psychedelic. Never got to do anything bad in a dream? That zombie dream I was talking about, with the pointed sticks, ended with me running a screwdriver through a zombie's head. I woke up just before it got to gore, luckily. Horror movies rock. As a young adrenaline junky, I used to watch them all the time. They stopped scaring me a few years ago, so I don't watch them as much. But I'll always love zombie movies. They're as idiotic as they're cool. 'Saw' is hardly a thriller, definitely not a horror film. Read The Catcher in the Rye, that's the book which started my whole english-reading-hype. It's easy, and makes ya keep going.
you should try getting to adventitious synesthesia once, that produces weird dreams. Stuff like meeting your sister in some basement, and seeing something crawl from some sewer pipe which runs down there, and then your sister's saying 'this is my crab, its name is Tooshba'. A frigging crab, named Tooshba. I also got to break free and run away from a bunch of people who broke in and took over my house; they used mirrors to shine bright lights in my eyes, and that's how they took over. By blinding me. Psychedelic. Never got to do anything bad in a dream? That zombie dream I was talking about, with the pointed sticks, ended with me running a screwdriver through a zombie's head. I woke up just before it got to gore, luckily. Horror movies rock. As a young adrenaline junky, I used to watch them all the time. They stopped scaring me a few years ago, so I don't watch them as much. But I'll always love zombie movies. They're as idiotic as they're cool. 'Saw' is hardly a thriller, definitely not a horror film. Read The Catcher in the Rye, that's the book which started my whole english-reading-hype. It's easy, and makes ya keep going.
תגובה
זה חוקי?זה ממכר?אף פם לא שמעתי על זה שתי הראשונים לא כאלה הזויים לא שאני זוכר,רוב החלומות שלי זה על חברים בעיקר אני לא זוכר שעשיתי משהו רע,בטח לא משהו אלים כמו לתקוע מברג בעין של מישהו ראיתי כמה סרטי אימה,הצילצול,הטינה,קאנדימאן,בית השעווה זה בהתחלה מגניב,אבל מגיל מסוים אתה פשוט מחכה לבה במשך שעתיים,ובד"כ הוא בקושי מקפיץ אותך זומבים גם ראיתי קצת,אבל לא אני מעדיף ערפדים/זאבי אדם,וכו' זה סוג של,למרות שזה מותחן פסיכולוגי,כמו חינבעל(הראשון,לא יודע שם) אלה עוד סרטים נורמלים קראתי כבר בעיברית,אין לי בעיה לקרוא באנגלית,זה פשוט כ"כ הרבה יותר לאט מעיברית(אני קורא מהר מאוד בעיברית) עכשיו מצאתי כמה אסימובים שאין לי בעיברית,אז אני יהיה חייב לקרוא אותם באנגלית אני אישית חיבבתי את הספר(תאמת קראתי מוקדם מדי בשביל להבין אותו),כמה מהכיתה שלי לא סבלו אותו, היו צריכים לתת להם את בעל זבוב,זה ספר טוב,והוא קביל לבגרויות
זה חוקי?זה ממכר?אף פם לא שמעתי על זה שתי הראשונים לא כאלה הזויים לא שאני זוכר,רוב החלומות שלי זה על חברים בעיקר אני לא זוכר שעשיתי משהו רע,בטח לא משהו אלים כמו לתקוע מברג בעין של מישהו ראיתי כמה סרטי אימה,הצילצול,הטינה,קאנדימאן,בית השעווה זה בהתחלה מגניב,אבל מגיל מסוים אתה פשוט מחכה לבה במשך שעתיים,ובד"כ הוא בקושי מקפיץ אותך זומבים גם ראיתי קצת,אבל לא אני מעדיף ערפדים/זאבי אדם,וכו' זה סוג של,למרות שזה מותחן פסיכולוגי,כמו חינבעל(הראשון,לא יודע שם) אלה עוד סרטים נורמלים קראתי כבר בעיברית,אין לי בעיה לקרוא באנגלית,זה פשוט כ"כ הרבה יותר לאט מעיברית(אני קורא מהר מאוד בעיברית) עכשיו מצאתי כמה אסימובים שאין לי בעיברית,אז אני יהיה חייב לקרוא אותם באנגלית אני אישית חיבבתי את הספר(תאמת קראתי מוקדם מדי בשביל להבין אותו),כמה מהכיתה שלי לא סבלו אותו, היו צריכים לתת להם את בעל זבוב,זה ספר טוב,והוא קביל לבגרויות
hmm,
Synesthesia is the effect, not the drug. I believe that enough of any psychoactive drug would get ya there. Not necessarily addicting, possible mental dependence. Mostly illegal, I guess. Go to Amsterdam or something. Maybe having a disturbingly violent dream once in a while is what makes me relatively calm and non-confrontal. Do the ultra-violence! The japanese horror films are my favorites. Dead little crawling girls can sometimes get your heart pumping like a motorcycle. But yeah, most of the movies of the genre are irremediably moronic. I've never seen a vampire movie that was actually close to the definition of 'horror'; some of them are great movies, as thrillers, even dramas. Much more sophisticated than zombie movies though, that's for sure. It's not that I don't like thrillers, I do, probably more than horror, but I don't like it when the critics mix between them. The Catcher in the Rye is a whole other book in english. Can't believe how many comic breaks, punchlines and generally beautiful ideas they've manage to lose in translation. You never start from reading fast, practice makes perfect. I, too, read it much sooner than I was ought to. I read it 4 more times since then. You actually learned The Catcher in the Rye in school? We haven't, for some reason. Just 'Simple Story' by Agnon, which was horrific.
אה אני יודע מה זה
היה את זה בהאוס,זה קליטה של חוש אחד ע"י אחד אחר נגיד לשמוע צבעים או משהו,זה נשמע מגניב את זה נעשה בטיול אחרי צבא לא יודע,חלומות זה שיקוף של התת מודע לדעתי אין לי חלומות מפחידים קריפים וכאלה כי אני "שלם עם עצמי"(ועם האני השמיני שלי,והעין הרביעית) יכול להיות שזה גם הוצאת אגרסיות/כעס/משהו,אני לא מבין בזה כה,אין כמו ילדים רשעים,גם בספרות.אני מת על ההתחלה של אפקט הפרפר זה אחד הדברים המפחידים יותר,מפלצות זה סוראליסטי מדי בשביל להיות מפחיד רוצחים הגיעו כבר לרמה ששום דבר לא מפתיע,ולא משנה איך הוא ישחק עם המעיים שלו אממ לא ראיתי הרבה ערפדים,זאבי אדם ראיתי קצת,בכלל לא ראיתי הרבה מהג'אנר אני אוהב סרטים מתוחכמים,הכי טוב זה שילוב של אימה ועוד משהו(מותחנים פסיכולוגים נגיד) סרטי אימה לבד הם כיפים אבל חסרי פואנטה,אני אוהב שילובים אני אראה אם אני יכול להשיג אותו,ואם יהיה לי זמן עד הצבא בעיברית הוא נחמד,אבל לא כ"כ ברור(אולי זה היה הגיל) נראה לי פעמיים,פעם אחת באיזה 14,לכיף.פעם שניה בבית ספר(איך הכיתה שלי שנאה אותו) לא קראנו את זה,שווה קריאה?
היה את זה בהאוס,זה קליטה של חוש אחד ע"י אחד אחר נגיד לשמוע צבעים או משהו,זה נשמע מגניב את זה נעשה בטיול אחרי צבא לא יודע,חלומות זה שיקוף של התת מודע לדעתי אין לי חלומות מפחידים קריפים וכאלה כי אני "שלם עם עצמי"(ועם האני השמיני שלי,והעין הרביעית) יכול להיות שזה גם הוצאת אגרסיות/כעס/משהו,אני לא מבין בזה כה,אין כמו ילדים רשעים,גם בספרות.אני מת על ההתחלה של אפקט הפרפר זה אחד הדברים המפחידים יותר,מפלצות זה סוראליסטי מדי בשביל להיות מפחיד רוצחים הגיעו כבר לרמה ששום דבר לא מפתיע,ולא משנה איך הוא ישחק עם המעיים שלו אממ לא ראיתי הרבה ערפדים,זאבי אדם ראיתי קצת,בכלל לא ראיתי הרבה מהג'אנר אני אוהב סרטים מתוחכמים,הכי טוב זה שילוב של אימה ועוד משהו(מותחנים פסיכולוגים נגיד) סרטי אימה לבד הם כיפים אבל חסרי פואנטה,אני אוהב שילובים אני אראה אם אני יכול להשיג אותו,ואם יהיה לי זמן עד הצבא בעיברית הוא נחמד,אבל לא כ"כ ברור(אולי זה היה הגיל) נראה לי פעמיים,פעם אחת באיזה 14,לכיף.פעם שניה בבית ספר(איך הכיתה שלי שנאה אותו) לא קראנו את זה,שווה קריאה?
yeah,
I think the most common type is seeing sounds and music. Never heard of anyone who smoked pot and heard smells. Yeah, after the army is a good idea. Especially when you're in charge of large-radius-killing-machines. I think I'm okay with myself, I better be. Many years of self development, I've reached the exact point that I was aiming for. Maybe the weird dreams are a direct cause of a brain melted by too many books/thoughts/films. I'm aware of my subconscious being all screwy. Dunno how much anger is currently in store, I don't tend to get angry at things. Come to think of it, that may be the expression of the symptom I'm missing for officially having the borderline personality disorder. Interesting. I'll tell that to my future psychologist in a couple of years. Nah, evil kids don't give me that kick. Dead things walking, that's it. Maybe I like children better when they're dead. [off the record, of course] Monsters in films are mostly cool, never scary. Mass murderers tend to get ridiculous. Especially the childhood traumas they always try to give them. Though I gotta give it to Hostel, waking up in front of the TV and seeing someone cutting off some girl's eye after it's been melted out, it really makes your heart miss a beat. As long as I can relate to the film's point/conclusion/climax (yes, 'oh cool!' means I relate to it), the genre doesn't matter. Though if it's a mafia movie, it doesn't have to have a point, I like mafia movies as they are. Drifting, drifting It's a book of a couple of days, if you're a concentrated reader. It doesn't get clear till you get older, 14 is not enough, I think. Not for the whole meaning, anyway. No, don't ever read Sipur Pashut. Not a page, not a word. Just don't.
תגובה
כה,3 שנים צבא,שנה לעבוד בשביל כסף,שנה בחו"ל,ואז שתי תארים thats the plan "הרבה שנים" חח,אתה 18,אני בספק אם חשבת על זה לפני 13 עשית תוכנית אימונים?משהו ספציפי? במכוון,רק לימדתי את עצמי אנגלית,קצת פיזיקה,קצת חומרה,מחשבים כמובן ועוד מיני טריקים קטנים כמו הסיבוב מקלות של המתפופפים וכו' עשית משהו רציני?אפשר לשמוע? לדעתי אני בנאדם מאוד סגור על עצמו,ואני לא חושב שהתת מודע שלי שונה כ"כ מהמודע,הרמת ניתוח עצמית של די גבוה הפרעת אישיות גבולית?אני די נוטה לשלול פסיכולוגיה,במיוחד הגדרות כאלה זה סתם תיוג לא נכון ולא מדויק של סוגי אופי אבל דברים מתים הם משעממים,אין להם שכל,הם לא עושים טריקים אין להם תחכום,הם סתם הולכים עם הידים קדימה וקורעים כל מי שהם רואים לערפדים יש קלאסה,יש תיחכום,יש אישיות.הרבה יותר מעניין ילדים מרושעים לא חייבים להיות חיים
אהה,למרות שטראומות ילדות בד"כ יותר מענינות מאישיות פסיכופטית שעשויה בשקל,לדעתיי טראומות ילדות הרבה יותר מרשימות איך מעבר בין לתקוע מברג בעין של זומבי לעקירת עין של ילדה מפחיד אותך
אני לא אומר שאני לא נבהל מהסרטים האלה,אבל אני מחפש סרט שיגרום לי להמשיך לפחד גם שעה אחרי זה,ודברים כאלה אין הרבה אני גם לא רואה לפי ג'אנר,אבל יש ג'אנרים עם יותר סרטים טובים סרטי מאפיה זה לא משהו,הסנדק,שמתואר כאחד הגדולים שבהם גובל בסרט די משעמם וארוך להחריד כן אני באמת צריך לקרוא אותו עוד פעם,עם עוד כמה ספרים (קראתי 1984 לפני חודש,ממש יותר קריפי ויותר עמוק מאשר בגיל 14+-) למה,ספר גרוע? horrific- נורא, מעורר אימה, מבהיל נשמע אחלה ספר
כה,3 שנים צבא,שנה לעבוד בשביל כסף,שנה בחו"ל,ואז שתי תארים thats the plan "הרבה שנים" חח,אתה 18,אני בספק אם חשבת על זה לפני 13 עשית תוכנית אימונים?משהו ספציפי? במכוון,רק לימדתי את עצמי אנגלית,קצת פיזיקה,קצת חומרה,מחשבים כמובן ועוד מיני טריקים קטנים כמו הסיבוב מקלות של המתפופפים וכו' עשית משהו רציני?אפשר לשמוע? לדעתי אני בנאדם מאוד סגור על עצמו,ואני לא חושב שהתת מודע שלי שונה כ"כ מהמודע,הרמת ניתוח עצמית של די גבוה הפרעת אישיות גבולית?אני די נוטה לשלול פסיכולוגיה,במיוחד הגדרות כאלה זה סתם תיוג לא נכון ולא מדויק של סוגי אופי אבל דברים מתים הם משעממים,אין להם שכל,הם לא עושים טריקים אין להם תחכום,הם סתם הולכים עם הידים קדימה וקורעים כל מי שהם רואים לערפדים יש קלאסה,יש תיחכום,יש אישיות.הרבה יותר מעניין ילדים מרושעים לא חייבים להיות חיים
ובכן,
בגיל 14 התחילה המודעות לרצון לשינוי, בגיל 15 החל השינוי. כשהתהליך הוא על בסיס יומי, זה די זמן. אני מדבר על פיתוח מנטאלי, שינוי אופי, שינוי ערכים, שינוי אידיאולוגיה. את שאר הפיתוחים אני משתדל לבצע על בסיס יומי. לא ידעתי מה אני רוצה להיות, רק רציתי שינוי. ניסיתי הרבה דברים במשך תקופה, עד שגיבשתי את עצמי למי שאני היום. זה היופי בתת מודע, אי אפשר לדעת עליו יותר מדי, והוא לא יכול לומר לך יותר מדי. הוא טוב בעיקר בשביל לעורר בכך רגשות אשמה כשאתה שוכח לעשות משהו. סוגי אופי? זאת הפרעה שפוגעת לך בתפקוד היומיומי הבסיסי. לא בדיוק אופי. מוזמן לקרוא על זה קצת, BPD. יש תחום מחקר חדש יחסית, של השפעות פיזיות של מחלות נפש על המוח. לא זוכר את השם המדויק, מכיר מישהי שלומדת. לרוב ממש לא מדובר על תכונות אופי לגיטימיות. [כי למצוא את עצמך מעשן סיגריה ברחוב באמצע הלילה, עם דמעות בעיניים, בגלל שחשבת שאמא שלך בדכאון, החתול שלך גוסס, אבא שלך שונא אותך וזאת לא רוצה אותך, זה לא תקין] [גם כשאתה קצת חולה, וחי אח"כ חודשים באמונה שאמא שלך מנסה להרעיל אותך, זה לא תקין] מה, גם הילדות השונות מסרטי האימה היפנים מתות, להן יש המון סטייל. זומבים זה סתם מגניב. ערפדים הם בסדר, אין בסרטים שלהם מספיק גוֹר. נה, זה תמיד טראומות ילדות, זה תמיד נורא צולע. ילד לאם קרייריסטית יגדל עם יותר שריטות נפשיות מהם, ואתה לא רואה אותו תופס מאצ'טה ורוצח עשרות. לאלא, המברג שתקעתי בחלום נתקע בעורף, והתעוררתי שניה לפני שהדקירה עצמה התרחשה. גור באופן כללי לא מפחיד אותי, להיפך, אבל הסצינה הזאת בהוסטל הייתה גראפית באופן מטריד, והייתה לי בחילה נוראית באותו לילה, אז זה לא עזר. 'הצלצול' הראשון עשה לי טראומה, ראיתי בקולנוע והייתי צעיר מדי ולא מוכן לזה. אבל זה היה היחידי. חצי מהכיף בסרטי מאפיה זה הדיבורים והדיפלומטיה. ראית את 'סימנים של כבוד'? הוא די קצר וקולע. גם אני הייתי מאלה שקראו ספרים שגדולים עליהם בכמה רמות בגיל 14, זה לא חכם. אתה סתם קורא המוני ספרים פעמיים. נורא, מעורר אימה, כספר, לא מבחינת עלילה. הספר הכי ארוך, חסר טעם ומשעמם שיצא לי להתקל בו מעולם. [להתקל, לא לקרוא. הקטעים שהוקראו בכיתה, הסיכומים והמבחנים, הספיקו לי בכדי להגיע למסקנה הזאת]
בגיל 14 התחילה המודעות לרצון לשינוי, בגיל 15 החל השינוי. כשהתהליך הוא על בסיס יומי, זה די זמן. אני מדבר על פיתוח מנטאלי, שינוי אופי, שינוי ערכים, שינוי אידיאולוגיה. את שאר הפיתוחים אני משתדל לבצע על בסיס יומי. לא ידעתי מה אני רוצה להיות, רק רציתי שינוי. ניסיתי הרבה דברים במשך תקופה, עד שגיבשתי את עצמי למי שאני היום. זה היופי בתת מודע, אי אפשר לדעת עליו יותר מדי, והוא לא יכול לומר לך יותר מדי. הוא טוב בעיקר בשביל לעורר בכך רגשות אשמה כשאתה שוכח לעשות משהו. סוגי אופי? זאת הפרעה שפוגעת לך בתפקוד היומיומי הבסיסי. לא בדיוק אופי. מוזמן לקרוא על זה קצת, BPD. יש תחום מחקר חדש יחסית, של השפעות פיזיות של מחלות נפש על המוח. לא זוכר את השם המדויק, מכיר מישהי שלומדת. לרוב ממש לא מדובר על תכונות אופי לגיטימיות. [כי למצוא את עצמך מעשן סיגריה ברחוב באמצע הלילה, עם דמעות בעיניים, בגלל שחשבת שאמא שלך בדכאון, החתול שלך גוסס, אבא שלך שונא אותך וזאת לא רוצה אותך, זה לא תקין] [גם כשאתה קצת חולה, וחי אח"כ חודשים באמונה שאמא שלך מנסה להרעיל אותך, זה לא תקין] מה, גם הילדות השונות מסרטי האימה היפנים מתות, להן יש המון סטייל. זומבים זה סתם מגניב. ערפדים הם בסדר, אין בסרטים שלהם מספיק גוֹר. נה, זה תמיד טראומות ילדות, זה תמיד נורא צולע. ילד לאם קרייריסטית יגדל עם יותר שריטות נפשיות מהם, ואתה לא רואה אותו תופס מאצ'טה ורוצח עשרות. לאלא, המברג שתקעתי בחלום נתקע בעורף, והתעוררתי שניה לפני שהדקירה עצמה התרחשה. גור באופן כללי לא מפחיד אותי, להיפך, אבל הסצינה הזאת בהוסטל הייתה גראפית באופן מטריד, והייתה לי בחילה נוראית באותו לילה, אז זה לא עזר. 'הצלצול' הראשון עשה לי טראומה, ראיתי בקולנוע והייתי צעיר מדי ולא מוכן לזה. אבל זה היה היחידי. חצי מהכיף בסרטי מאפיה זה הדיבורים והדיפלומטיה. ראית את 'סימנים של כבוד'? הוא די קצר וקולע. גם אני הייתי מאלה שקראו ספרים שגדולים עליהם בכמה רמות בגיל 14, זה לא חכם. אתה סתם קורא המוני ספרים פעמיים. נורא, מעורר אימה, כספר, לא מבחינת עלילה. הספר הכי ארוך, חסר טעם ומשעמם שיצא לי להתקל בו מעולם. [להתקל, לא לקרוא. הקטעים שהוקראו בכיתה, הסיכומים והמבחנים, הספיקו לי בכדי להגיע למסקנה הזאת]
תגובה
אידאולוגיה וערכים פשוט פיתחתי לפי מה שנראה לי הגיוני,לא באופן מכוון אני לא מאמין בשינוי אופי באופן מכוון,זה סתם הפיכה של עצמך למשהו שאתה לא אולי שינוי בקטנה,אבל לא משהו גדול אוקי,זה כבר משהו אחר,אבל אני לא מאמין שזה משהו שאפשר לעבוד עליו.או לטפל בו עם תרופות אבל אני לא מאמין ברוב ההגדרות של הפסיכולוגיה,הרבה מהם זה סתם היטפלות לאנשים עם שריטות קטנות. תאמת ראיתי רק הטינה והצלצול מהסרטים היפנים.הם יותר מתוחכמים מזומבים,אבל די גרועים בתור סרט אכן ערפדים זה די lame בקטע הזה,נשיכות בצוואר לא יכול להתפתח להרבה כיוונים זה די צפוי ודי קלישאתי כבר,אבל קשה למצוא סיבות טובות לקיום רוצחים סדרתיים גור בד"כ לא מזיז לי,אפילו קטעים מהמסור שחותכים למישהו את המוח שנראה ממש אמיתי,זה נחמד,וזה קצת מגעיל לכמה דקות,אבל אני לא זוכר את זה אחרי רבע שעה ראית בית השעווה?בקטע שמקלפים לאחד מהם את הפנים?ראיתי עם 5 אנשים כולם ברחו מהחדר(בנות
)לי זה לא כזה הזיז ראיתי קנדימן בגיל צעיר מדי,לא טראומה,אבל החשבתי אותו לאחד המפחידים עד שראיתי אותו עוד פעם באיזה גיל 15 אני לי בעיה עם דיאלוגים,או פוליטיקה,עם עושים אותם טוב שווה לראות? ראיתי את כלבי אשמורת(טרנטינו)סרט נחמד,לא הבנתי מה מתלהבים ממנו (אני לא רוצה להתחיל אפילו על ספרות זולה,איך זה הפך לכזה קלאט אין לי מושג) אני במילא קורא הכל פעמיים,או יותר. לדעתי זה מפתח אישיות,או לפחות מעורר מחשבות,גם אם לא מבינים את הפרטים הקטנים סבבה,אז אני לא אקרא
אידאולוגיה וערכים פשוט פיתחתי לפי מה שנראה לי הגיוני,לא באופן מכוון אני לא מאמין בשינוי אופי באופן מכוון,זה סתם הפיכה של עצמך למשהו שאתה לא אולי שינוי בקטנה,אבל לא משהו גדול אוקי,זה כבר משהו אחר,אבל אני לא מאמין שזה משהו שאפשר לעבוד עליו.או לטפל בו עם תרופות אבל אני לא מאמין ברוב ההגדרות של הפסיכולוגיה,הרבה מהם זה סתם היטפלות לאנשים עם שריטות קטנות. תאמת ראיתי רק הטינה והצלצול מהסרטים היפנים.הם יותר מתוחכמים מזומבים,אבל די גרועים בתור סרט אכן ערפדים זה די lame בקטע הזה,נשיכות בצוואר לא יכול להתפתח להרבה כיוונים זה די צפוי ודי קלישאתי כבר,אבל קשה למצוא סיבות טובות לקיום רוצחים סדרתיים גור בד"כ לא מזיז לי,אפילו קטעים מהמסור שחותכים למישהו את המוח שנראה ממש אמיתי,זה נחמד,וזה קצת מגעיל לכמה דקות,אבל אני לא זוכר את זה אחרי רבע שעה ראית בית השעווה?בקטע שמקלפים לאחד מהם את הפנים?ראיתי עם 5 אנשים כולם ברחו מהחדר(בנות
...
לא יזמתי את אימוץ האידיאולוגיה הספציפית הזאת, יזמתי אימוץ אידיאולוגיה, נקודה. לא היה לי כלום לפני כן. שומדבר מוגדר, בכל אופן. היא עברה שינויים רבים ותהפוכות אין סוף, אבל עכשיו היא יציבה למדי [בהקפאה עד אחרי הצבא]. ואם אתה סוציופת מעצבן, ואתה יכול לשנות את זה, אתה צריך להשאר כזה בשביל 'להיות עצמך'? כשהשינוי מוטמע ברמה הבסיסית ביותר, לדעתי, זה לגיטימי לחלוטין. לכל אחד יש תכונות שהוא מעדיף לשנות, ואם אפשר, למה לא? אוסף סימפטומים הוא מחלה. ככה זה עם הכל. כמו ברפואת הגוף- גם כמה סימפטומים, ולא כולם, יהפכו אותך לחולה ברמה מסוימת. כן, השמות וההגדרות קצת הופכים את כל העניין למנופח, אבל ככה זה. זה לא 'יש לי קצת מאניה דיפרסיה וקצת OCD', כמו שאין לך קצת צהבת או קצת סינוסיטיס. ועלית על התסכול העיקרי בלהיות קצת דפוק- אין מה לעשות עם זה. תרופות, אחלה, הבחירה בין המשוגע לזומבי. אחותי לקחה כדורים תקופה לא קצרה, ראיתי מה זה עושה לבנאדם. עדיף להיות דפוק. כל סרטי האימה גרועים כסרטים, הז'אנר עצמו די נחות, אבל בתוכו יש היררכיה די ברורה. עיקר הניואנס בסרטים היפניים זה שהם שרוטים למדי. למשל, ב'הטינה 2', יש סצינה בה רואים מישהי שעומדת בפתח דירתה, עם בקבוק חלב גדול- שותה ויורקת פנימה, ככה כמה דקות. זה לא מפחיד, אבל זה יוצר אטמוספירה מוזרה. היופי בסרטי ערפדים זה שלרוב הם לא צריכים את הגור בכדי להיות סרטים טובים. 'ראיון עם ערפד' היה פשוט טוב. כן, אני עדיין בגישה לפיה אם אין סיבות טובות לקיום רוצחים סדרתיים, אל תעשו סרטים על רוצחים סדרתיים. לפעמים יש יציאות טובות בעניין הזה, אבל לרוב זה פשוט זלזול באינטיליגנציה. גור מעולם לא הזיז לי, ממש אהבתי את זה כילד קטן, משום מה. לעיתים מצמרר, אבל זה נדיר. בית השעווה היה מגוחך, נקרעתי מצחוק בקטע ההוא. חתיכת סרט מאכזב. כשהייתי קטן לא פחדתי מכלום, זה חולני. 'הצלצול' איפס אותי קצת, אבל התאזנתי מאז. שווה לראות. ממש אהבתי. ספרות זולה אכן לא היה סיבה לקאלט, אבל סרט טוב ללא ספק. תלוי מה, את רוב ספרי המתח לא שווה לקרוא פעמיים לדעתי. תלוי בסופר, בעצם. כשחושבים על זה, באמת קראתי לפחות פעמיים כל ספר שאהבתי.
לא יזמתי את אימוץ האידיאולוגיה הספציפית הזאת, יזמתי אימוץ אידיאולוגיה, נקודה. לא היה לי כלום לפני כן. שומדבר מוגדר, בכל אופן. היא עברה שינויים רבים ותהפוכות אין סוף, אבל עכשיו היא יציבה למדי [בהקפאה עד אחרי הצבא]. ואם אתה סוציופת מעצבן, ואתה יכול לשנות את זה, אתה צריך להשאר כזה בשביל 'להיות עצמך'? כשהשינוי מוטמע ברמה הבסיסית ביותר, לדעתי, זה לגיטימי לחלוטין. לכל אחד יש תכונות שהוא מעדיף לשנות, ואם אפשר, למה לא? אוסף סימפטומים הוא מחלה. ככה זה עם הכל. כמו ברפואת הגוף- גם כמה סימפטומים, ולא כולם, יהפכו אותך לחולה ברמה מסוימת. כן, השמות וההגדרות קצת הופכים את כל העניין למנופח, אבל ככה זה. זה לא 'יש לי קצת מאניה דיפרסיה וקצת OCD', כמו שאין לך קצת צהבת או קצת סינוסיטיס. ועלית על התסכול העיקרי בלהיות קצת דפוק- אין מה לעשות עם זה. תרופות, אחלה, הבחירה בין המשוגע לזומבי. אחותי לקחה כדורים תקופה לא קצרה, ראיתי מה זה עושה לבנאדם. עדיף להיות דפוק. כל סרטי האימה גרועים כסרטים, הז'אנר עצמו די נחות, אבל בתוכו יש היררכיה די ברורה. עיקר הניואנס בסרטים היפניים זה שהם שרוטים למדי. למשל, ב'הטינה 2', יש סצינה בה רואים מישהי שעומדת בפתח דירתה, עם בקבוק חלב גדול- שותה ויורקת פנימה, ככה כמה דקות. זה לא מפחיד, אבל זה יוצר אטמוספירה מוזרה. היופי בסרטי ערפדים זה שלרוב הם לא צריכים את הגור בכדי להיות סרטים טובים. 'ראיון עם ערפד' היה פשוט טוב. כן, אני עדיין בגישה לפיה אם אין סיבות טובות לקיום רוצחים סדרתיים, אל תעשו סרטים על רוצחים סדרתיים. לפעמים יש יציאות טובות בעניין הזה, אבל לרוב זה פשוט זלזול באינטיליגנציה. גור מעולם לא הזיז לי, ממש אהבתי את זה כילד קטן, משום מה. לעיתים מצמרר, אבל זה נדיר. בית השעווה היה מגוחך, נקרעתי מצחוק בקטע ההוא. חתיכת סרט מאכזב. כשהייתי קטן לא פחדתי מכלום, זה חולני. 'הצלצול' איפס אותי קצת, אבל התאזנתי מאז. שווה לראות. ממש אהבתי. ספרות זולה אכן לא היה סיבה לקאלט, אבל סרט טוב ללא ספק. תלוי מה, את רוב ספרי המתח לא שווה לקרוא פעמיים לדעתי. תלוי בסופר, בעצם. כשחושבים על זה, באמת קראתי לפחות פעמיים כל ספר שאהבתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.