תשובות
א. חרדי ברחוב, אני חשה סלידה, זה האמת תלוי בבן אדם, אבל רוב הזמן אני בפרנויה מתמדת. למה הוא לא מוכן להסתכל עלי, לא עשיתי שום דבר רע אני לא לובשת בגדים חשופים, שיסתכל עלי אני גם בן אדם. הדיון בראש מסתיים במילה "סוציופט" ואז הוא יורד מהאוטובוס ואני חוזרת להביט בנוף. ב. המקום היחידי שפנוי ליד חרדי, רוב הסיכויים שאני יעמוד. חרדים הם בני אדם אבל הם החליטו להתעלם מהקיץ, הם לובשים יותר מידי בגדים, הם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מדאורדורנט ו... נו הם מסריחים ובדרך כלל אני נוסעת לאנשהו ולא מתחשק לי להגיע מסריחה לשם. הבוס שלי לא יוותר לי על הריח כי אני דתיה. ג. דתי יכול להכנס לאן שבא לו, רוב הסיכויים שאני אתעלם ממנו. הוא לא הזיק לי אז למה אני צריכה להתערב לו בחיים. ד. חרדי מנסה להתחיל איתי, אני מסרבת בנימוס. זה לא שאני קיצונית או שופטת, אבל זה לגמרי להכניס ראש בריא למיטה חולה. הרי מישהו יאלץ להחליט לעבור מתישהו לצד השני בגלל זה, וזה יגרור אחריו ויתורים כואבים וניתוק. בתור סטוץ, כל השחור הזה בקיץ והמחסור בדאורדורנט לא עושה לי את זה. ה. חרדי מנסה להחזיר אותי בתשובה, אני מסרבת בנימוס. נו אם ממש משעמם לי בחיים אולי אני אשקול להתוכח איתו. ממילא אף אחד לא ישתכנע לעבור לצד השני, אז מה הטעם?