אם נעבור לריבועים, אולי תקבל
את עמדתי. כל הריבועים (גדולים וקטנים) דומים דמיון מושלם זה לזה וצורתם זהה. המבט הפשוט מזהה את הצורה הזהה, ואליו נצרף את הידיעות הבאות. בכל ריבוע יש שוויון מושלם באורכי הצלעות. קווי ההיקף של ריבוע הם ישרים. בכל ריבוע הזוויות הן ישרות. ריבוע זה שם של צורה, וכל צורה מניבה יחס האופייני רק לה. היחס האופייני של ריבוע הוא בין האלכסון לצלע, והמספר שורש 2 מייצג אותו. יחס זה יופיע בכל הריבועים, מכיוון שהם דומים דמיון מושלם זה לזה וצורתם זהה. ואולם נניח עתה כי בחרנו ריבוע "וכופפנו" קצת את צלעותיו "ממש טיפ טיפה, והם עתה בצורת קשת ולא בצורת קו ישר. האם זה ריבוע ? האם הוא יניב אותו יחס אופייני של ריבועים ? האם הוא דומה לשאר הריבועים ? אם כיפוף קל מחייב להגיד כי אין דמיון מושלם בין ריבוע רגיל לריבוע מכופף זה, מה יגידו המעגלים ? הרי לכל מעגל יש קו עגול ייחודי לו , בעל עקמומיות ייחודית רק לו ? זה כל הסיפור, אבל הוא מחייב מבט חדש על מעגלים. המעגלים הם דמויות גיאומטריות מישוריות ייחודיות. ייחוד זה מתבטא בקשר בין מידת המעגל וצורתו. ( אם תרצה בין צורת הקו העגול שלו) ברגע שנקבעה מידת המעגל, נקבעה בהכרח צורתו. והיות שכל צורה מניבה ייחס אופייני רק לה, נקבל כי לכל מעגל הפאי שלו. ואולם, היות ויש דמיון רב מאוד בין מעגלים (אם כי הוא לא מושלם), נקבל עקב כך שינוי פאי בתחום זעיר, בין 3.14 ל 3.16. אם מקובל עליך שאין דמיון מושלם בין מעגלים, (מה שמבט פשוט מאשר), קיבלת אינסוף ערכי פאי המתאימים לכל מעגל בין קוטר אפס לקוטר אינסופי. ואם אתה מתעלם מתפיסת המבט הפשוט, והינך מחזיק בדעה המקובלת שמעגלים דומים דמיון מושלם זה לזה, נשארת עם ייחס אחד ויחיד (3.14...) המבטא צורה אחת של מעגל. זהו מעגל גדול מאוד שצורת הקו העגול שלו קרובה לצורת קו ישר. רק במעגל כזה "מסוגלת" המתמטיקה לטפל, כיוון שהתרגום המספרי של החישוב המתמטי הוא לקטעי קווים ישרים. אין חישוב שמתאים לקווים עגולים, ואין כל פלא שהעיסוק המקובל במעגלים מתעלם מצורת הקווים העגולים, והוא רואה אותם כממר"צים. אין לי ספק שרעיון פאי המשתנה הוא חריג ובלתי מקובל, אבל הוא יתפוס את מקומו במוקדם או במאוחר. פאי קבוע או משתנה זה כמעט עניין של בחירה, אלא אם מקבלים עוד רעיון חריג, שמדידה פיסיקלית יכולה למדוד פאי שטחי של מעגלים. (פרטים במאמר) בברכה א.עצבר