גם בהגדרתה המילולית וגם מעבר לכך
הציונות דורשת מאז ומעולם מדינה יהודית על ארץ ישראל. מדינה יהודית משמעה קודם כל הפרדה גזעית, מאחר ואין שום דרך אחרת לקרוא למדינה שמבוססת על גזע או אתנוס שולט. מאותה ההצהרה אפשר גם להבין את ההתעלמות מקיומם של העמים האחרים בישראל, מאחר ואי אפשר להקים מדינה שמשרתת אתנוס אחד על ארץ שיושבים בה כמה. אחד הנסיונות לפתור את הקונפליקט שבמדינת לאום על ארץ פוליאתנית היה גירושם של מאות אלפי פלסטינים (וכמה בדואים) במלחמת 1948, אותו האירוע הטראומטי שמכונה מאז בפי הפלסטינים "אל- נכבה", האסון. בנוסף, הציונות מאז ומעולם ראתה באדמה ובשטח דברים שמקודשים הרבה יותר מחיים (דוגמאת משימות ההתאבדות שנתן בזמנו רב- המרצחים אריאל שרון לחיליו שסיכנו אותם בצורה משמעותית עבור כמה דונמים בודדים בגבול סוריה, ועוד עשרות מקרים דומים). גם הציונות הסוציאליסטית לקחה מאז היווסדה חלק פעיל בפשעים נגד העם הפלסטיני, בגירוש, בטבח אלו שניסו לחזור, בכיבוש. למעשה, אחת הפעולות היומיומיות המפורסמות של אנשי הצינות הסוציאליסטית היתה לעמוד בפתח השווקים ולשבור את הביצים הפלסטיניות כדי לפנות את המדפים לביצים יהודיות. זה כמובן כחלק מ"כיבוש העבודה" שחסידיו הגדולים ביותר היו אנשי הציונות הסוציאליסטית. כל זרם של הציונות, למעשה, לקח חלק בפשעים שלה ובעיוורון שלה כלפי הפלסטינים. האם אתה באמת מאמין שהמדינה היהודית איננה כרוחה בהכרח בגזענות? אם אתה אכן מאמין שיש מקום לגזענות שלטונית בשביל להציל את היהודים, אזי שאתה ציוני ואתה בהחלט כמו אותו מתנחל שתיארת רואה בפלסטינים שבישראל ובשטחים כעם שהוא בהכרח שווה פחות מהעם היהודי. אבל אם אתה מאמין שיש מקום לכינון חברה או מדינה שינן מבוססות על מוצא אתני או גזע, אז אני מצטער להודיעך שאתה לא ציוני. לצערי, נדמה לי שאתה, כמו רבים אחרים, בוחר ליפול בלי הסתיגויות לחיק הקונצנזוס הציוני מבלי לבחון לעומק את משמעותו ואת תכניו. ושוב, הסרבנות היא מעשה מוסרי. וככזאת, אין לה שום קשר הכרחי לאינטרס שלנו או של המדינה השולטת עלינו. ולכן באה השאלה בסוף הודעתי הקודמת, בהנחה והסרבנות היתה מנוגדת לציונות, האם הית בוחר בציונות או בסרבנות?