ואתה באמת מאמין שיש סיבה אחרת
לבעיה מעבר לחינוך? ז"א, או שמדובר בבעיה שהיא חינוכית (כמובן שחינוך זה גם תקשורת, טלויזיה, החלטות ממשלה וכו'), שני עמים שלומדים בכל הזדמנות לשנוא זה את זה מבלי סיבה אמיתית, או שמדובר בבעיה מהותית, שמעצם היותנו יהודים ומעצם היותם פלסטינים לעולם לא נוכל להסתדר. סלח לי, אבל אני לא פגשתי מימי ולו אדם אחד שאמר "לעולם לא" על עם אחר ולא היה בכל ליבו ונפשו גזען. רק תפיסה גזענית של עם אחר, תפיסה שתטען שיש מין "תרבות שתבועה בגנים", תפיסה שלא מאמינה בחופש המהותי של אדם לבחירה, רק תפיסה כזו יכולה לשלול מצב של שלום בין שני עמים בטווח הארוך. כל תפיסת ביינים נוסך "זה עוד לא אפשרי", "זה לא ריאלי למצב היום", "זה הזוי" וכו' היא תפיסה קטנת אמונה שלא מקדמת אף אחד לשום מקום. אם אתה מאמין באמת שיש אפשרות לשני העמים הללו לחיות בשלום זה עם זה, אם אתה מאמין שיכולת ההבנה של פלסטיני את המציאות לא נופלת מזו שלך או שלי, אם אתה מאמין בכח הרצון של בני אדם, אזי שום דבר באולם לא בלתי- ריאלי עבורך. מדינה רב לאומית, מדינת לאום, מדינה פלסטינית או מדינה ציונית, כולן בסופו של דבר שיטות ממשל, שיטות בהן בני אדם נאלצים בעל- כורחם להעביר את השליטה על החיים שלהם ועל הקהילות שלהם לידי אדם שליט, שהאינטרס לנגד עיניו כמעט לעולם לא תהיה טובתם המוחלטת. אם חברה יכולה לחנך עצמה (כמו שאני מאמין שהיא יכולה) לאי- אלימות, לתמיכה הדדית ולקידום אינטרסים של הכלל ולא של הפרט, למה שאותה חברה תזדקק לכוח שלטון דכאני, אלים, שקרן וכוחני כמו מדינה קפיטליסטית? מעבר לכך, אני מאמין שהחתירה הנכונה לכינון חברה צודקת לא יכולה להיות דרך הפרדה אתנית. אני מעמין שהדרך לכינון חברה אנטי- גזענית ולא- אלימה היא דרך מפגש בלתי נמנע עם האחר, ולא דרך הרחקתו. מבחינתי הרחקת כל הפלסטינים והמיעוטים האתניים האחרים מישראל (דבר שמדינת- לאום אמיתית צריכה לעשות) הוא בגדר הפיכת ישראל לצפון קוריאה קטנה, מדינה שמצפצפת על כל החלטות העולם ומשתמשת בשנאת שאר העולם כתירוץ לסגירות שלה (אתה ואני כבר יכולים לזהות את מגמת ה"כל האירופאים האנטישמים האלה" כבר היום). בעיני אין מקום לכינון מדינה שתשרת לאום אחד, מאחר ואזרחי המדינה לעולם לא יהיו שייכים לקבוצה אתנית אחת בלבד (זאת אלא אם כן אתה תומך במצע של ליברמן ודומיו). השאלה בעיני היא לא האם הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' היא יותר ריאלית, אלא האם היא יותר טובה או נכונה לנו ולפלסטינים. אילו מין אקטיביסטים אנחנו אם אנחנו בוחרים בקל על פני הנכון? התשובה היא שהרחקת העמים זה מזה רק יכולה לדרדר את המצב, מאחר והרחקת שני הלאומים וכינוסם סביב מערכות פוליטיות פנימיות רק יכולה להביא למצב של שתי מדינות פאשיסטיות שכנות שרק מחקות למלחמה הבאה.
לבעיה מעבר לחינוך? ז"א, או שמדובר בבעיה שהיא חינוכית (כמובן שחינוך זה גם תקשורת, טלויזיה, החלטות ממשלה וכו'), שני עמים שלומדים בכל הזדמנות לשנוא זה את זה מבלי סיבה אמיתית, או שמדובר בבעיה מהותית, שמעצם היותנו יהודים ומעצם היותם פלסטינים לעולם לא נוכל להסתדר. סלח לי, אבל אני לא פגשתי מימי ולו אדם אחד שאמר "לעולם לא" על עם אחר ולא היה בכל ליבו ונפשו גזען. רק תפיסה גזענית של עם אחר, תפיסה שתטען שיש מין "תרבות שתבועה בגנים", תפיסה שלא מאמינה בחופש המהותי של אדם לבחירה, רק תפיסה כזו יכולה לשלול מצב של שלום בין שני עמים בטווח הארוך. כל תפיסת ביינים נוסך "זה עוד לא אפשרי", "זה לא ריאלי למצב היום", "זה הזוי" וכו' היא תפיסה קטנת אמונה שלא מקדמת אף אחד לשום מקום. אם אתה מאמין באמת שיש אפשרות לשני העמים הללו לחיות בשלום זה עם זה, אם אתה מאמין שיכולת ההבנה של פלסטיני את המציאות לא נופלת מזו שלך או שלי, אם אתה מאמין בכח הרצון של בני אדם, אזי שום דבר באולם לא בלתי- ריאלי עבורך. מדינה רב לאומית, מדינת לאום, מדינה פלסטינית או מדינה ציונית, כולן בסופו של דבר שיטות ממשל, שיטות בהן בני אדם נאלצים בעל- כורחם להעביר את השליטה על החיים שלהם ועל הקהילות שלהם לידי אדם שליט, שהאינטרס לנגד עיניו כמעט לעולם לא תהיה טובתם המוחלטת. אם חברה יכולה לחנך עצמה (כמו שאני מאמין שהיא יכולה) לאי- אלימות, לתמיכה הדדית ולקידום אינטרסים של הכלל ולא של הפרט, למה שאותה חברה תזדקק לכוח שלטון דכאני, אלים, שקרן וכוחני כמו מדינה קפיטליסטית? מעבר לכך, אני מאמין שהחתירה הנכונה לכינון חברה צודקת לא יכולה להיות דרך הפרדה אתנית. אני מעמין שהדרך לכינון חברה אנטי- גזענית ולא- אלימה היא דרך מפגש בלתי נמנע עם האחר, ולא דרך הרחקתו. מבחינתי הרחקת כל הפלסטינים והמיעוטים האתניים האחרים מישראל (דבר שמדינת- לאום אמיתית צריכה לעשות) הוא בגדר הפיכת ישראל לצפון קוריאה קטנה, מדינה שמצפצפת על כל החלטות העולם ומשתמשת בשנאת שאר העולם כתירוץ לסגירות שלה (אתה ואני כבר יכולים לזהות את מגמת ה"כל האירופאים האנטישמים האלה" כבר היום). בעיני אין מקום לכינון מדינה שתשרת לאום אחד, מאחר ואזרחי המדינה לעולם לא יהיו שייכים לקבוצה אתנית אחת בלבד (זאת אלא אם כן אתה תומך במצע של ליברמן ודומיו). השאלה בעיני היא לא האם הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' היא יותר ריאלית, אלא האם היא יותר טובה או נכונה לנו ולפלסטינים. אילו מין אקטיביסטים אנחנו אם אנחנו בוחרים בקל על פני הנכון? התשובה היא שהרחקת העמים זה מזה רק יכולה לדרדר את המצב, מאחר והרחקת שני הלאומים וכינוסם סביב מערכות פוליטיות פנימיות רק יכולה להביא למצב של שתי מדינות פאשיסטיות שכנות שרק מחקות למלחמה הבאה.