במחשבה עמוקה על הנושא...
זה נושא מורכב מכפי שהוא נראה, אך בכל זאת למי שיש כוח לחשוב בשעה זו, ניתן להבחין שבתקופה שבה אנו חיים קיימת תפיסה מאוד מתירנית, שכמעט ולא שמה גבולות לשום דבר, צריך להודות ע"כ שישנו שלטון שמנסה לעשות קצת סדר כי אחרת אחד היה אוכל את השני. בעקבות תפיסה זו נפתחו הרבה גבולות שהיו סגורים עד לא הרבה שנים והסיבות לא רלוונטיות, מה שנחשב פעם לגבול היום הוא לגיטימי, מקובל, ואפילו מומלץ. כל גדר כזו שנפרצה, גרמה להרס רב, אך מכיון שהיא הפכה ללגיטימית כך ההרס הפך ללגיטימי וכבר לא הוגדר כהרס אלא כהתקדמות, נאורות, פריצת דרך. לעניין הבתולים, כדוגמא מוחשית וטובה לנושא הזה, פעם נשמרו גבולות מאוד ברורים בענין השיכות של אשה לגבר אחד, ואפשר להבין זאת כי ישנו שוני מהותי בין גבר לאשה, גבר שפחות משתמש ברגש שלו כמניע ויותר בשכלו נוטה להסתכל על דברים בצורה ממצה באופן רגעי, הוא אוחז במשהו ומיד מרפה לטובת דבר משתלם יותר, הגבולות שלו נקבעים עפ"י אמות המידה המשתנות לעיתים מאוד תכופות של שכלו. ואילו אשה שמשתמשת ברגש שלה כמניע עיקרי אוחזת ולא מרפה בקלות עקב הקשרות רגשית, ועל כן כוח הסבל שלה גדול יותר כי רגשות הם ארוכי טווח. עכשיו, כיון שנפרצו הגבולות שחסמו את רוב המגעים שבין אשה לגבר לפני קיום מערכת יחסים אחת ויחידה, ארוכת טווח מספקת על מנת לאזן את חמקמקותו של הגבר ומאידך לצמצם את פגיעותה של האישה = נישואין הרבה זוגות מתחלפים ומתנסים זה עם זו וזו עם זה פעמים רבות בחיהם וגורמים לעצמם ולבני זוגם נזק רב כיון שההרגלים ששני בני הזוג היו אמורים לקנות בזמן שהם מרכזים את עצמם במטרה משותפת אחת, להשיג איזון קיומי, מוחלפים בחזרה רוטינית על דפוס התנהגות שגוי מבחינה תפיסתית והשרדותית וככל שמעמיקה השהות שלהם בחלל האפשרויות הבלתי מוגבלות, קשה להם להתנתק מתפיסותיהם הקודמות, ולכן מתרבים מקרי הגירושין, הבגידות, הדכאונות, והיאוש בתוך מערכות היחסים. לסיכום: יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל יש בי גם פחד שדברי יפלו על אוזניים אטומות, ולכן אני עוצרת פה ומביאה את הדברים לשיפוטכם, לסיכום למי שהסתבך אני טוענת שאיבוד הבתולים עם מישהו שלא בטוח יהיה איתך לכל החיים, (ואי אפשר להיות בטוח עד שלא רואים אותו חותם על הכתובה) יגרום לך לפרוץ גבול נוסף שבו תצטרכי להשתמש ולהתנסות מעתה בכל מערכת יחסים נוספת, ומה שלא טוב בזה הוא שדבר זה יוצר קרבה ומשיכה עוורת, הסחפות לתוך מערכות שלא תמיד מיטיבות איתנו,כל עוד אנחנו רווקים. כשאנחנו נישאים המצב מחמיר וכיון שאנו רגילים להשתמש במין ככרטיס ביקור ולא מכירים דרך אחרת אנחנו נופלים בצורה שקשה להתמודד איתה. למה לא לשים את הגבול במקום פחות פגיע ? אשמח לתגובות.