שאלה

[joojoo]

participant

As I am part of the forum, I feel it is legitimate for me to participate in forum surveys, and post to the forum in general. This is an open forum, after all. As for looking for positive feedback - I have, indeed, received messages from others here who seem to be struggling with the same issues that I do. I have made friends that way. As you say, I have no issue with you, it is obvious that we radically differ in our thinking, but I do believe there are others "in my camp" who feel that their voices are sometimes lost.​

 

[az ma]

ניתן ל 7 לתקן אותך...

 

[depechemode]

תן לילד להתבטא ננסנס

הוא אומנם לא מרגיש בבית כשהוא בארץ, ולא ממש בקשר עם היהדות אבל הוא בכל זאת יהודי (check), וישראלי (check), וטוב לו פה איתנו...אני מכיר בחורה קתולית שנכנסת רק לצ'טים יהודיים.. זה יותר מוזר? כל אחד ומה שעושה לו טוב

 

[MicMik]

מצאת פה עוד מישהו במצב שלך?

פרפר שיצא מגולם ישראליותו? רוצה לאמר שכל אחד בסופו של תהליך יתפכח ויודה בכך שהוא כבר לא ישראלי? או שזה קורה רק למי שלא הרגיש ישראלי מלכתחילה? כמה זמן לקח לך להגיע להכרה הזאת? רק שאני אוכל למקם את עצמי בתהליך. אני פה כבר יותר מ-3 שנים ועוד לא מרגיש שישראליותי נפגמה כהוא זה, אם כי נמוסי השתפרו פלאים. ד"א, זאת הסיבה שאתה לא מרגיש צורך לכתוב בעברית? קצת מציק אבל אני מוכן ללכת את המייל הנוסף כדי לקרוא כתיבה ראויה.

 

[joojoo]

good questions

My friends have always called me a "an American who was born in the wrong place". I swear. All of them were surprised when I moved here, not because I did, but because it took me so long. I have been preparing myself for the move since I was about 13 (different story). So in a sense, I guess you could say that I did not feel "Israeli" to begin with. Then again, if you speak to my wife, she will disagree with you - she has seen me change rapidly and radically since the time she met me, three months after I came here (December 1999). I don't know whether this is a natural process that happens to everyone. I suspect not. I strongly believe that it is a matter of desire - if you WISH to become truly acculturated in a new culture, you MUST give up certain ties to your old culture. Because understanding a new culture and actually living it are totally different things. I think this is the reason why many people who move to a new place feel estranged, and why their move eventually fails: if you keep judging the new culture through the values of the old, you will never be able to appreciate the new culture enough to become a part of it. And yes, that DOES mean that I now view some parts of Israeli culture in an "American" fashion, to the point of getting instinctive negative reactions to, for example, "Sakhbak" behavior. Of course I can then take a breath and say to myself that I understand it and know where it's coming from, but I still cringe. Thats the difference between understanding and living a culture, I think. It becomes a part of you, not only logically, but also on a gut level. In my case, I came here already highly dissatisfied with life in Israel, and very willing to shed my old cultural ties for new ones. That made it very easy for me to start the transitioning process. I am far from completing it, but I am definitely closer to belonging here now than I am to still belonging back in Israel. As for typing in English - I have two reasons for that. One is that I think and speak and live in English, and it gets a little difficult to express my ideas in Hebrew. But even if I could, the process becomes so slow that it isn't worth it. I tried using Hebrew before in this forum, and all it led to was my not posting. I do apologize if this is a hindrance, but unfortunately I just do not feel comfortable enough, overall, posting in Hebrew.​

 

[עדי בשמיים]

אני למשל, ממש לא former israeli

ואני לא יודעת על אף אחד אחר בפורום שמגדיר עצמו כך... זה פורום לישראלים, לא לישראלים לשעבר. רובנו דווקא כן מגדירים עצמנו ישראלים אחרת מה יש לנו לחפש פה? אני מכירה גם כמה ישראלים כאן בארה"ב שמתכחשים לחלוטין לישראליותם, לי קשה להזדהות איתם על אף שאני מכבדת את בחירתם. מצד שני אני לא רואה אותם משתתפים בכל האירועים החברתיים של הישראלים בעיר... כך שמה שאתה אומר קצת לא מתיישב לי, אם אתה לא ישראלי (לא מדובר על הגדרה מולדת) ולא יהודי, איך זה שאתה כאן? ואני באמת לא שואלת בציניות, פשוט לא הבנתי...

 

[joojoo]

a matter of time

Well, I think the main issue here is time. Yes, I have moved away significantly from my roots. But I still have a lot that ties me back to my upbringings. It is not a quick and easy process, and I have no idea whether it ever gets fully done. Its not a black and white thing. I dont hate Israel nor do I "deny" it (as you mention) - but I sometimes feel very uncomfortable when I go back to visit. I still enjoy the food I grew up on, and listening to music I listened to when I was a teenager ("machina" anyone? "Tipex"?). I define myself as "former Israeli" not to stress that I am no longer an Israeli, but actually to say that Israel is where I grew up and defines a lot of who I am, even if I feel a large disconnect with the way it is (I probably have to add the word "currently" to this statement). Maybe its a bad choice of words, although I do find that Americans tend to more often than not understand what I mean when I say that. What I am saying, in essence, is that I have chosen to shed a lot of my ties to Israeli culture and values and adopt new ones. It does not mean that I have been successful in doing so, nor that I ever will. But I do feel that I have changed significantly enough to no longer define myself as a "full blown Israeli". Again, its not black and white, and the definitions are very subjective.​

 

[נחמן שי]

אני מרגיש כמוך

גם אני "ישראלי לשעבר" וגם אני יהודי בגלל ההיסטוריה של משפחתי ולא בגלל אמונה. עדי, אומנם לא שאלת אותי בכלל - אבל אני רוצה לתת את התשובות שלי. את נשלחת לחו"ל מטעם העבודה ואת מתעדת לחזור לארץ, ולכן ב-ר-ו-ר שתגדירי את עצמך כישראלית. ג'וג'ו ואחרים לעומתך, עשו את הבחירה לעזוב את ישראל ולחיות את חייהם בארץ אחרת, כל אחד מסיבותיו. ולכן, למה שיגדירו את עצמם כישראלים כאשר יש להם אזרחות אחרת, הם חיים במדינה אחרת, הם רואים סרטים וקוראים ספרים בשפה אחרת, לילדים יש אנגלית (או צרפתית או איטלקית או מה שלא יהיה) מושלמת.... הם, או יותר נכון אנחנו, ישראלים לשעבר. גם לי החיים בארץ לא היו קלים מבחינת החברה הישראלית, כך שאני מבין את נקודת המבט של ג'וג'ו. אני עזבתי אחרי האהבה שסחבה אותי רחוק מאוד - ואני מאושר מאוד במדינתי החדשה. אני קורא בפורומים לישראלים בחו"ל/ישראלים לשעבר משום שאני נהנה לקרוא בעברית, משום שהאנשים שקראו פה עוברים את אותו התהליך אותו אני עברתי. אותו הדבר אני קורא גם בפורומים של בישול בעברית, פורומים של ספרות בעברית, עיתונים בעברית... החיים שלי מתנהלים באנגלית - בת הזוג שלי אוסטרלית, החברים שלי אוסטרליים, אני רואה סרטים באנגלית ורואה סרטים באנגלית... אבל עברית היא עדיין שפת האם שלי ואני נהנה לקרוא בה. אני גם עשיתי את המעבר לפני חודשים ספורים בלבד וכיום יש לי ה-מ-ו-ן זמן פנוי בעבודה לקרוא מה שאני רוצה באינטרנט - ואני מניח שככל שהזמן יעבור ואני אהיה יותר אוסטרלי ופחות ישראלי ויהיה לי פחות זמן פנוי (אני קורא רק בעבודה - לא בשעות הפנאי) - אני אקרא פחות ופחות. אני חושב שהקריאה הזאת היא חלק מתהליך המעבר שלי. לגבי ישראליות ויהדות. אי אפשר לדעתי להפטר מיהדות... אני אתאיסט גמור - אך בכל זאת יהודי. כי אם היה בא היום היטלר חדש לא היה מזיז לא שאני לא לגמרי יהודי ושאני אתאיסט - אני הייתי עדיין הולך למשרפות. אף אחד לא ממש שואל אותי פה מה הדת שלי ואם כן אני אומר שאני אתאיסט. יש לי מורשת והיסטוריה ועם יהודי, אבל אני אתאיסט. ולגבי הישראליות... הייתי בצבא וזה לא הפך אותי ליותר ישראלי ולא נטע בי שורשים עמוקים יותר לארץ. אני לא מתגעגע להרבה דברים בארץ ומה שאני כן מתגעגע אליו זה שני החברים הטובים שלי, המשפחה שלי ועברית, כי אני ממש אוהבת את השפה. חברים, כמה שלא יפה לומר, מוצאים חדשים, למשפחה מתגעגעים ובמקביל בונים את המשפחה שלך, והשפה... הנה אני כאן. קורא וכותב בעברית, קורא מעריב והארץ... ובקשר למה שג'וג'ו אמר - שמתנתקים מהזהות הישנה, משילית את התרבות הישנה (הישראלית) ובונים את החדשה (במקרה שלו אמריקאית, בשלי אוסטרלית) - יש המון מחקרים על הנושא של מהגרים, ומה שהוא כתב עליו הוא חלק בתהליך ההתאקלמות של המהגר. לכן תמצאו הרבה מהגרים שיאמרו דברים שליליים על הארץ הישנה שלהם ויהללו את החדשה - עוד חלק מתהליך ההתאקלמות של המהגר. ויכול להיות שאצל אחרים, הבאים לתקופה קצרה במדינה זרה, כמו עדי, שהם עושים את התהליך ההפוך - כדי שלא "להתאהב" במדינה הזרה הם יעשו את ההיפך ויקלסו את המדינה הזרה, כדי שלא להגיע למצב בו ירצו להישאר בה. אני אומר את זה רק כי אני נזכר בדיון שהיה פה לפני כמה שבועות על אמריקה, ובדיון לעדי היו ה-מ-ו-ן דברים רעים לומר על ארה"ב. אני לא אומר שאני בטוח שזה מה שהיא עשתה או שכל מה שהיא אמרה היה מוטעה, אני רק זורק רעיון.

 

[joojoo]

well put

Thank you for the participation, and I personally really appreciate your input. You raise several very good points, which incidentally validates my notion of sharing stories with others who are having similar experiences

I particularly wanted to express gratitude for your note about Judaism, because I have never been able to really put words around my identity in this regard. It is true - as much as I do not define myself as Jewish, I was born Jewish and will always be Jewish. Jewish by birth but not by ethnicity? Barak​

 

[נילי בוסטון]

INDEED

מסכימה עם שניכם, עם ההערות הבאות: 1) דת מורכבת בעיקר מאמונה ומנהגים. כאתאיסטית שמאמינה כי הדת נוצרה ע"י האדם על מנת להתגבר על הפחד הגדול, איןלאמונה הדתית חלק בחיי. 2) מנהגים - משם אני לוקחת את מה שמתאים לי, כשההתיחסות היא חברתית תרבותית. 3) באופן דומה, לוקחת מן הישראליות מה שאני אוהבת/מעריכה/מתגעגעת אליו ומשתדלת להפטר ממה שלא. 4) מכיוון שאני משתדלת לפעול מבחירה חפשית בהתאם להכרתי, לא נותנת להיטלר להגדיר אותי (אם כי מודעת לכך שבתנאים מסויימים אף אחד לא היה ממש מתעניין בדעותי... לכן מגדירה זאת כשותפות גורל.) 5) בקשר לאספקטים האחרים של הגדרת השותפות אני מוצאת שזה תלוי ל א רק באישיותו של המגדיר אלא גם בנסיבות חייו: היו זמנים בהם לא ממש חיפשתי חברת ישראלים/יהודים, היום הזה שונה, בין השאר כי סדרי העדיפות השתנו עם היותי לאם. עם זאת למדתי להגדיר לעצמי בצורה יותר טובה מה אני מחפשת בקשרים האלה, עם מה אני מסוגלת או רוצה להתפשר ועם מה לא. וגם ההגדרות האלה משתנות לפעמים עם הזמן...

 

[עדי בשמיים]

הניחושים דווקא מוטעים

כך שהניתוח המעמיק, במקרה הזה, לא נכון, כיוון שהוא מבוסס על הנחות מוטעות.

 

[Michal7]

בהחלט!

ואגב, נחמן, יש לנו משהו מהמשותף: גם אני באתי בעקבות האהבה.

עלי להודות שיש עדיין דברים שאני מתגעגעת אליהם בישראל כגון האוכל (בעיקר הירקות: עגבניות וכו' -- אם כי הירקות האורגניים די בסדר) וסתם האפשרות לדבר בעברית. אבל זה לא כזה חזק בעיקר עקב העבודה שלי: משלמים לי לדבר בעברית.

השורה התחתונה: חיי הם כאן, ואני אוהבת את המדינה הזו (בה גדל והתחנך בעלי). אין כאן את השטות של "סמוך", ולמעשה, זוהי מדינה בעלת חוקה נהדרת שהיא לטובת ולמען כל תושביה. בכלל, ההסטוריה עליה מבוססת המדינה הזו קבעה את אופייה שמאז ומתמיד הקסים אותי. יום נעים, מיכל פניקס, אריזונה

 

[Michal7]

I hear you!

ג'וג'ו, אתה לא היחיד שמרגיש כך! אני גדלתי במדינה הקטנטונת הזו, שירתתי שנתיים בצבא, שילמתי לא מעט מיסים עד שעזבתי ומעולם לא התחרטתי. אני ממש אבל ממש לא מתגעגעת למנטליות הישראלית! ה-HOUSE וה-HOME שלי הם כאן במדינה נהדרת זו (ארה"ב). החיים שלי הם כאן ואין סיכוי שאעזוב את המקום. ארה"ב היא רפובליקה חוקתית, והחוקה עליה היא מתבססת היא החוקה המדהימה והטובה ביותר שלארץ כלשהי יש להציע לתושביה. כמה שהפוליטיקאים והשפעות זרות ינסו, זה לא יילך להם להרוס אותה! מיכל פניקס, אריזונה

 

[az ma]

תתביישי לך - את מזדהה כל כך

עם מדינה בריונית שנשיאה הקאובוי מנסה להרסה מבפנים ע"י משתפ"יות עם אויבים מבחוץ! למה, למה לא מונאקו - הם לא תקפו אף אחד...אף פעם...

 

[joojoo]

or lichtenstein

smack dab in the middle of Northern Europe, beautiful, tiny, and with top marginal tax rate of 18%... what more could you ask for?​

 

[az ma]

רגע, איך מזג האויר שם בצפון אירופה?

 

[zoti]

I think they would define it as

Schise

 

[az ma]

../images/Emo93.gif חוששתני ש 7 לא תלך על זה../images/Emo4.gif

 

[doram44]

זותי אני תמיד מעדיפה קבאטש

 

[zoti]

לא הבנתי ../images/Emo4.gif

מה זה קבאטש ?