מסכים חלקית
מסכים לחלוטין עם הטענה שהפסיכואנליזה והשיטות הפסיכודינאמיות אינן מגובות אמפירית בצורה שהיינו רוצים (יש מחקרים לפה ולפה).
כשאנחנו עוסקים בוויכוחים תוך אקדמאיים על מה כלול בתכנית לימודים כזו או אחרת או מה לא כלול, זה טוב ויפה גם אקדמאית וגם לחדר הטיפול.
אולם, יש עדיין הבדל בין אדם שעשה תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה ואחת משיטות הטיפול שהוא נחשף אליה היא הפסיכואנליזה, בתוך ערב רב של שיטות ומחקרים לבין אדם בוגר קורס כלשהו המבוסס על שיטה שמישהו המציא שאין בינה לבין מחקר או יישום קליני שום קשר מבוסס.
השאלה היא לא אם השיטה מבוססת אמפירית או לא, או אם המדע או האקדמיה מקבלת אותה או לא.
כיוון שזהו פורום הפונה לציבור הכללי שאינו מודע לדקויות של הוכחות אמפיריות, אפקטים של פלסיבו בטיפול, ההבדל בין חוקר למטפל, בין פסיכולוג לפסיכיאטר וכו' וכן, עצם העובדה שהחוק בארץ פרוץ ולמעשה כל מני דכפי יכול לקורא לעצמו יועץ או מטפל,
לדעתי יש בכך משום הטעיית הציבור ובפורום כזה, זה בעייתי מאוד (בלשון המעטה).
אז אני מסכים עם הקביעה שלך כי גם השיטות המקובלות אקדמאית אינן מגובות אמפירית (לפחות לא כולן) אבל כן מאמין שכדי לטפל בבני אדם, צריך רישיון וזה שהחוק בארץ הוא מטופש במקרה הטוב....זו בעיה בפני עצמה.
רק לשם הגילוי הנאות, אני פסיכולוג קוגניטיבי, מחקרי. מכיוון שכך, אני מנוע מלטפל כי יש בשימוש בתואר פסיכולוג משם הטעיית הציבור, למרות 15 שנותי בתחום.
בברכה,
ד"ר עופר מונר.