שאלה של סקרנות ותהיה

[קשכפית]

שאלה של סקרנות ותהיה

אני לא ספורטאית מצטיינת וכרגע אני לא עוסקת בשום תחום ספורטיבי אבל בקרוב אני חותרת לשנות את זה בעבר התאמנתי באחד מהמועדונים בתל אביב ב"תאי בוקס" ואהבתי אם כי מודה שזה היה קשה בכל אופן שאלתי היא וזאת בהתחשב שאני אישה בת 42 האם אפשרי ומתאים שאנסה להתאמן באמנות הלחימה אייקידו? - מקווה שככה כותבים את זה משום מה זה מסקרן אותי אני אשמח אם תספרו לי מהנסיון שלכם ובכנות אם לדעתכם אפשר להשתלב בזה בהתחשב בנתונים שכתבתי כמו כן אשמח לקבל המלצות למקום שאתם חושבים שטוב להתחיל בו באזור תל אביב אשמח לדעת גם עלות של השתתפות, באם זה לפי חודש או שיעור.... בתודה קשכה

 

[שי רגב]

אין שום בעיה!!!

אצלנו (ג'ודו ונינג'יטסו) מתאמנת בחורה בת 38 ובחור בן 50, שלא התאמנו בחיים בשום אמנות לחימה ו/או ספורט אחר. הבחור התחיל לפני שנה והיא לפני מספר חודשים. אין להם שום רגשי נחיתות, הם מתקדמים ומצליחים נ-פ-ל-א (והג'ודו, עד כמה שאני יודע, הרבה יותר "פיזי" מאשר האייקידו...). בהצלחה לך!!

 

[1בעז לויתן]

בהמשך לדבריו של שי.

בהנחה שאין לך שום מגבלות בריאותיות, כל אומנות לחימה יכולה להתאים לך. כמובן שיש מגוון רחב מאד של אומנויות לחימה, משיטות קשות וכואבות ועד שיטות רכות וזורמות. האייקידו, ושוב תלוי מאיזה אסכולה. אומנות יחסית רכה בד"כ ללא קרבות. לגבי הגיל את עוד כל כך צעירה שאני לא מבין מה הבעיה.(אני בגילך) זכיתי להיות במבחן לחגורה שחורה לבחור בן 67, לאחר 7 שנות אימון. אולי כדאי לך קצת לבקר במועדונים שונים משיטות שונות ולנסות להרגיש מה מושך אותך. שיהיה לך בהצלחה! בעז.

 

[isaacl]

בחוג ליוגה

שהשתתפתי בו שנה שעברה התלמיד הטוב ביותר הוא בן 81. וכשכל החברה נאנחו מרוב מאמץ, אמר אותו תלמיד "אל תדאגו. לכשתהיו בני 80 תצליחו". אני חושב שהוא צודק. הגיל מוסיף ולא גורע. יצחק

 

[סלבו לוי]

../images/Emo12.gif

 

[isaacl]

ממליץ מאוד

אייקידו מתאים לאנשים בגילנו, כמו שהוא מתאים לאנשים צעירים. על אחת כמה וכמה שיש לך כושר. כבכל אמנות לחימה, הדבר החשוב ביותר הוא מורה טוב, ואני ממליץ על אירית שטרנליכט. היא מלמדת בדוג'ו שממוקם בתיכון חדש בתל אביב. הכתובת: אהבת ציון 17, מאחורי דרך חיפה 82, תל אביב. מספר הטלפון של מרכז הספורט הוא 6044895 אני ממליץ בחום על אירית. היא מורה טובה מאוד, בעלת השכלה אייקידואית רחבה, והאווירה בדוג'ו נהדרת. קיימים מקומות אחרים בתל אביב שתוכלי לבחון אותם גם כן. קיים המרכז הגדול בפלורנטין, שאינני מכיר אותו אישית, אבל אני בטוח שתמצאי שם מורים טובים.

 

[למינג]

יש לי הסתייגות

שהיא גם אבן-בוחן טובה לפורום ולמטרותיו. למדתי אצל אירית שטרנליכט לפני כשלוש שנים, ואני זוכר שכבר אז רמת האייקידו שלה היתה מדהימה. היא עבדה בחדות, בעוצמה, בדיוק ובחן. גם כאדם, מחוץ לדוג'ו, התרשמתי ממנה לטובה. עם זאת, לא הייתי ממליץ עליה לתלמידים שזו להם הפגישה הראשונה עם האייקידו. ההתנסות האישית שלי עם אירית היתה טראומטית למדי, משתי סיבות: ראשית, האייקידו של אירית הוא אלים מאוד, ואין בו פשרות. לעתים קרובות הרגשתי שמכאיבים לי גם כשאין צורך בכך כדי ללמוד את הטכניקה, לשם עונג-שבת גרידא (דוגמה לאייקידוקות שבינינו: קרה לעתים קרובות שכשתפסה את ידי בתור אוקה באחיזת קטאטה-דורי, ביצעה עליה יונקיו). אין לי התנגדות לכאבים - המזוכיסט הקט שבי מתרונן על כך - אבל כדאי מאוד שאלמד משהו בדרך. וכאן נכנסת הבעיה השניה והמהותית יותר: לא הרגשתי שהיא מנסה ללמד אותי. בתקופה בה התאמנתי אצלה, דגלה אירית בשיטה לפיה לא מדברים על המזרון; זו שיטה לגיטימית ומוערכת, אך לא כאשר המורה כועס עליך משום שאינך מבין את כוונתו שאותה הוא מעביר בסימני-ידיים. כך קרה, למשל, שהתאמנתי באייקידו ארבעה חודשים, פעמיים בשבוע, מבלי לדעת מהו שומן-אוצ'י (תקיפה בסיסית באייקידו המדמה חיתוך חרב מעל לראש) פשוט משום שהדבר מעולם לא נאמר לי. עם זאת, אירית ציפתה ממני לדעת לבצע שומן-אוצ'י כהלכתו, ונהגה בחוסר סבלנות כשלא יכולתי למלא אחר הוראותיה. למותר לציין שלא הצלחתי להפנים טכניקות או עקרונות. בסופו של דבר, זו הייתה בשבילי וואחד אייקי-טראומה. הרגשתי שנהנים להכאיב לי ומסרבים ללמד אותי. זנחתי את האייקידו למשך כמעט שנה, משוכנע שמשהו לא בסדר אצלי, ורק כאשר עברתי להתאמן במקום אחר נפתח בפני העולם הרחב מני ים ועמוק מני תהום של אמנות הלחימה הזאת. אני מודע לכך שאני מותח כאן ביקורת אישית; לפיכך אני מזדהה בשמי המלא. אני גם שואב עידוד מכך שתלמידים אחרים שלמדו בעבר אצל אירית סיפרו לי שחוו חוויה דומה. כמובן שאין בכך כדי לגרוע מכבודה של אירית בתור אייקידוקא, ואפילו לא בתור מדריכה עבור תלמידים מנוסים; אבל תלמידים חדשים, אני מאמין, ראויים לצורת-לימוד אחרת. אשמח לשמוע את דעתכם. יותם בנשלום

 

[amir_aikido]

לא תואם את נסיוני האישי

רק לוודא שאנו מדברים על אותו האדם - אירית שטרנליכט היא המורה שלימדה באוניברסיטת ת"א לפני כ-5 עד 7 שנים (ואז העבירה את הדוג'ו לאמנון)

רק אם כן: למדתי אצל אירית לתקופה קצרה, לפני כ-5 עד 7 שנים, ולא נתקלתי בתופעות שאתה מתאר. מאז, פגשתי אותה מספר פעמים בסמינרים, ולעיתים גם עבדנו ביחד. ותחושתי על סגנון העבודה שלה היתה שונה לחלוטין. נכון, מדובר על תקופות שונות, ובתקופה היותר מאוחרת - בסמינרים, המגע שלי איתה היה חלקי ביותר. אך זו לא התחושה שאני קיבלתי.

מכיוון שאני מנחש שהשאלה תעלה: התאמנתי אצל אירית ואח"כ גם אמנון בתקופה שבה רציתי להכיר עוד סגנונות של אייקידו, ולהתאמן עוד יותר שעות, ושלושה אימונים בשבוע אצל שלמה לא הספיקו לי. התאמנתילמשך של מספר חודשים, והפסקתי לאחר שהרגשתי שהאימונים שם אינם מתאימים לי, ולא אכנס לסיבות כרגע (זה לחלוטין לא רלבנטי לדיון - לי כבר היה מורה מעולה וכיוון מוגדר, וחיפשתי השלמות, זה לא דומה לתלמיד חדש). התקופה הזו היתה אחד הטריגרים, שעוררו אצלי את ההכרה ש"קורינדו אייקידו" היא אמנות לחימה שונה לחלוטין מ"אאושיבה אייקידו". אמיר

 

[איקידו]

אני לא אוביקטיבי ובכ"ז מוחה בחומרה!

יותם, אני לא בטוח שאנחנו מכירים. בכל מקרה אני לא זוכר שהתאמנתי איתך אי פעם. אירית היא אדם מקסים רגיש וקשוב. היא מלמדת איקידו. לדעתי היא מורה מעולה בעלת וותק נסיון ויכולת מדהימה להמשיך ולהתפתח וללמוד כמו גם ללמד ולתת כתף, מילה חמה ואינסוף פירגון. ישנם סגנונות איקידו רבים כמספר המתאמנים. מי שניסה שיעור או התאמן תקופה והחליט ללמוד את האיקידו שהיא מלמדת, לומד אצלה איקידו בהנאה רבה ובהערכה כלפיה ברמה שלא תתואר. אני לא מסכים בשום אופן שיש איזה שהוא שמץ של סיכוי שאירית מכאיבה לאחרים במודע ובכוונה. אם מתאמן בדוג'ו גורם לך לכאב מתוך כוונה או מחוסר זהירות הרי שמחובתך לדווח על זה למורה האחראי. האם שוחחת על כך עם אירית לפני שפרסמת כאן את תגובתך השלילית הזו? אם ברצונך להשאיר את התגובה שלך הרי שזהו רצונך. רק דע שדרך ארוכה מאוד מצפה לך לפני שתהיה מסוגל לשפוט בצורה נכונה מורה ברמה שלה. בכל מקרה אם תחליט שלא לבקש למחוק את ההודעה שלך הרי שמין הראוי הוא שאירית עצמה תקרא את זה בכדי שהיא תוכל להגיב. במקרה והרשומה תישאר כאן עד סוף היום אני אדאג אישית להעבירה אליה. אין זה המקום להשמצות אישיות אפילו אם לדעתך הן נכונות. זאב ארליך.

 

[אוהד סמט]

זאב, זו לא השמצה אישית

קוראים לזה ביקורת וזה לגיטימי; לגיטימי גם שהמורה המדוברת תקרא ותגיב; לא לגיטימי לפסול דיעה של אדם אחרי שהביע אותה בצורה מנומסת, מנומקת וקיבל חיזוק לדיעה שלו מאנשים נוספים. מספיק לנפנף בכפתור המחיקה הזה, הוא כבר הופך לסמרטוט אדום וזה לא בריא לאיש.

 

[איקידו]

אני לא מסכים עם הקביעה שלו

אני לא מסכים עם הקביעה שלו שהאיקידו שלה אלים. לדעתי לומר על מורה לאיקידו שהוא מלמד את התלמידים בצורה אלימה זו השמצה. ומדוע? הרי אלימות היא בדיוק הדבר אשר מסמל את ההיפך מהאיקידו ולכן כאשר אדם אומר על מורה שהוא מלמד איקידו בצורה אלימה הרי זו השמצה. וברגע ששם המורה מוזכר הרי זו השמצה אישית. ובכלל אוהד, הנה ההגדרה של המילה השמצה לפי המילון: "דברי גנאי שמשמיעים בגנותו של מישהו כדי להכפיש אותו או לפגוע בשמו הטוב;" אם נאמר על מורה שהוא מלמד איקידו בצורה אלימה הרי שזה פוגע בשמו הטוב. מורה לאיקידו שמלמד בצורה אלימה מין הראוי שיניח לתלמידיו ושיפרוש מהדרכת איקידו כליל.

 

[nage]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[אוהד סמט]

נענה לאט ולפי הסדר:

אם אתה לא מסכים עם קביעה מסוימת שלו, יש פה כלי שקוראים לו "פורום" ובו מִדַּינים על נושאים שלא מסכימים עליהם, בין השאר. קודם כל, "אישית": ברגע ששם המורה הוזכר זה משהו אישי, לאו דווקא השמצה. זה אישי, וזה לגיטימי כשזה נעשה בצורה מתורבתת. בנוגע להשמצה: דבר ראשון, בוא נגיד שיש פה איזה חוסר הסכמה בסיסי בין מתאמנים בא"ל יפניות עם האוריינטציה ל"כבוד" המיתולוגי ובין שאר המתאמנים. כמו שכתבתי כבר קודם וכמו שציין גם עדי (yin), כשיש כבוד כאילו לא צריך שום דבר אחר, ובעיני (ואולי גם בעיניו) יש דברים יותר חשובים. first there way dao, then there was virtue. זה דבר ראשון. שנית, לא כל דבר אישי זו השמצה. דווקא הפסקה הראשונה שהיללה את המורה גרמה לי לחשוב שתבוא ביקורת עניינית ומנומקת. שים לב להגדרה שאתה עצמך הבאת: "...כדי להכפיש אותו או לפגוע בשמו הטוב" - אני לא חושב שהיתה פה כוונה כזו. לסיכום, זאב סאן, תקוף את התוכן ולא את המהות. אגב, כיוון שא"ל הן תחום די חוויתי אישי, קשה להעביר ביקורת על חוויות אישיות של מתאמן בתואנה שהוא לא "הבין" את הטכניקה. אני יודע מתי כואב לי גם אם אני לא מבין.

 

[אוהד סמט]

way=was

 

[איקידו]

יש הבדל בין גרימת כאב לבין אלימות

 

[אוהד סמט]

אם זה ויכוח על בחירת מילים לא נכונה

אז בוא נציג אותו ככזה. מה ההבדל בין השניים? אני חושב שהמורה שלי אלים כשהוא צריך להיות, ואני חושב שכל דרך ההדרכה בביה"ס שלנו אלימה: אנחנו מסבירים טכניקות הכאה בפירוט רב. אני גם חווה כאב על בסיס יומי; לפי דעתי זו דרך מצוינת להתאמן.

 

[איקידו]

אני אמתין לתגובתו של יותם

אני מקבל את דעותיך ואת השקפת עולמך. תודה לך (ולא בציניות) על האכפתיות ועל התגובה שלך. כפי שידוע לי אירית מעולם לא ביקרה פה ולא כתבה פה ואני אשאיר ליותם את ההחלטה האם להעביר לידיעתה את שהוא כתב. הרי מדובר פה באדם שהחל את דרכו אצלה. אז אני אחכה קודם כל לתגובתו.

 

[שי רגב]

מקריאה אובייקטיבית...

ההודעה היתה מ-א-ו-ד לא מתלהמת, מאוד עדינה והכותב כתב את שכתב לא ע"ס שמועות, אלא מהתנסותו האישית. להבנתי אפשר ורצוי להביא דיעות הפוכות/מנוגדות ולנסות להראות שהתרשמותו היתה מוטעית, אבל אין לפסול אותו ולכנותו בכינויי גנאי.

 

[שי רגב]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[Lost Oath]

מה פתאום למחוק??

יותם מדבר על ניסיונו האישי. זכותו המלאה לא לאהוב את האימונים - לכן כל אחד בוחר ללמוד את מה שמתאים לו. יש מתאמנים שנשארו עם אירית ויש כאלו שלא - מסיבות כאלו ואחרות. מה פתאום למחוק הודעות? אם הייתי רוצה למחוק כל הודעה שאני לא מסכים איתה הפורום הזה היה קטן בשיבעים אחוז. לפי דעתי האישית אין דרך יותר מכובדת להעביר ביקורת על מורה, מהדרך בה עשה זאות יותם - הלוואי יותר אנשים כאן היו מוצאים את האומץ והמילים הנכונות לעשות כמותו. אז אולי הפורום הזה היה מספק ביקורות ולא אשליה של "Happy Land".