אפשר עדיין לנסות
אפילו שכבר ספלית כתבה סיכומים? (לפחות לעצמי אני אענה.. טוב??) מה אנחנו עושים כאן? אינני יודע אם זו תשובה טובה, אבל נדמה לי שהיא אמיתית: אנחנו חווים עם החושים שלנו, חושבים עם השכל שלנו, מתרגשים עם הרגש שלנו, ופועלים עם הגוף שלנו. אז יש לנו כלים (החוש, השכל, הרגש, והגוף) ושאלת הייעוד הקיומי (אם וכאשר) עולה במחשבתנו, והתשובה וההחלטה לגביה (אם וכאשר), נדונות באמצעות הכלים הללו, שקיבלנו מן המוכן. וקיבלנו אותם מן המוכן, בין אם יש אלוהים בורא ומכוון אשר שנתן לנו אותם,ובין אם מוצאם של הכלים הללו בפעילות כימית אקראית של נוזלים מוצקים וגזים. ואין מנוס מלומר שאנחנו שופטים את המציאות דרך אותם כלים נתונים מראש, ואנחנו מחליטים על ייעודנו כפי שמכוונת אותנו המציאות דרך אותם כלים. אז נכון, יש שמתעוררים לשאלה ומקבלים החלטה בעקבות שיחה עם מחבתים, אבל סוף סוף הם אלו ששפטו והחליטו האם להקשיב למחבתים והאם לקבל או לא לקבל את רעיונות המחבתים. לכן לדעתי, אין מנוס מלומר שכל אדם מחליט על ייעודו הוא. את שואלת (בסוגריים) "האם זה משנה"? אם אין אלוהים (ואם יש או אין אלוהים, שוב אין מנוס מלומר שכל אחד מאיתנו שופט ומחליט לעצמו באמצעות כליו שניתנו לו מראש) אז כל אחד מחליט לעצמו האם זה משנה לו מה הוא עושה כאן. ואם יש אלוהים, אז יתכן שהוא קבע חוקים הקושרים השלכות כאלו ואחרות להחלטותינו ומעשינו, ויתכן שהוא לא קבע. גם בשאלה זו כל אחד מאיתנו שופט ומחליט לעצמו. ומי ששפט לעצמו (עם או בלי שמיעת עצות ודעות מחבתים) שיש אלוהים אשר קושר השלכות למחשבותינו ומעשינו, שפט לעצמו שזה משנה מה הוא עושה כאן. לסיכום - אין מנוס מלומר שכל אחד אחראי כרצונו לקבלת החלטת ייעוד הנראית לעצמו נכונה, על פי הכלים שבידו. והסיכום האישי שלי לעצמי- החלט בעצמך על ייעודך ובלבד שתשתמש בכליך באותה מידת תום ויושר הראויה על פיהם > ואם יש אלוהים, אפילו אלוהים לא יוכל לבוא אליך בטענות לגבי בחירת ייעודך, שהרי אילו כלים היו בידיך לצורכי שיפוט והחלטה אם לא אלה שהוא עצמו נתן לך?? (..ובלבד שלא תשקר לעצמך, אם מראים לך כליך כי ראוי לך שלא תשתמש בהם לשקר לעצמך..) <