תגובה כללית.
אז קודם כל, חייקה, אני לא מחבתית, מה שהופך את השאלה שלי בראש ובראשונה ללא רצינית. כמו שיידישיסט אמר - אם מישהו אחר היה מעלה את השאלה הזאת בטח הייתי נכנסתי בו... אהבתי את רוב התשובות!
אהבתי את הכימיה עם האנרגיות עם או בלי כדורים של ידו.
אהבתי את סיינפלד של האחד, והקונדום של ל"וצ. אצלנו הייתה משפ´ פוקס - כל הילדים שלהם יצאו בפוקס (ולחשוב שהיינו מתגלגלים מצחוק כל פעם מחדש למשמע ההברקה הגאונית הזאת).
אהבתי את ההנאה מהחיים של שוקולד לעומת החרא בתחפושת של יונה.
אהבתי את הפשטות היומיומית של יונה שוב.
אהבתי את בחירת הטוב כיעד של אתאיסט הגדול מכולם.
אהבתי את תולדות ה-איזם של קוצץ ויונה. אפילו
אהבתי לקרוא שזאת מצוקה ונרגעתי שיש להאוהמ"2 עוגן.
אהבתי לדעת שיש כבר יעדים בשימוש, סחה לך לייזר.
אהבתי לגלות שלגרינברג יש רצון פשוט לחיות.
אהבתי את התשובה החילונית מולבשת על אלוהים ע"י מוטלה. גדול.
אהבתי את המובן האנושי האוהמ"2 שוב.
אהבתי את השאלה על כלל החי (אם כי אףחד לא הזכיר את הצמחיה שגם היא צורת חיים) של האיש. ואפילו
אהבתי את השאלה הלא-קשורה על אלוהים של אלישע בן אבויה.
הכי אהבתי את התשובה 42 - אין לקוני מזה. שבלול, אתה זוכר מה הייתה השאלה?
לא אהבתי את ההגדרה הנגדית. יעד קיומי הוא גם לא איקאה, לא בקבוק מים, לא שקיעה צובעת שמים, לא תפוח ולא עקיצה בקרסול. אז מה? שומרת, אני מסרבת למצוא קשר.
כופר, תודה על הדאגה. אני פסדר... אני, בטח לא תתפלאו, טוענת שהיעוד בתחת שלי... אני נולדתי בשביל למות (בין אם זה משרת את המין האנושי או לא... בתחת שלי)עפ"י הגדרות היצור (של כל צורת חיים). עד אז, אני משתדלת לא להזיק, לזכור להנות, לחיות, והכי חושב - לא לשכוח לאהוב. >ספל חמאה אוהבת ומודה לכם שהשתתפתם<